238
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
208 לקוטי
ב אמנם, עדיין צריך להבין האריכות בהמשך לשון הרמב"ם ,ולא יהי" עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד":
יתור לשון זה - ,לא . . אלא" (ולא כתב בקיצור: עסק כל העולם יהי' לדעת את ה' בלבד) -- מורה, כידוע, על שלילה נוספת (גם לעיכובא*)). ולכאורה:
לאחרי כתבו שבאותו הזמן (לא רק ,שהטובה תהי' מושפעת הרבה", כ"א עוד זאת) ,וכל המעדנים מצוין (חשובין) כעפר", ,כדבר שאין בו צורך בלל" -- שלכן אין שייך שום רגש של ,קנאה" " ותחרות"; האפשריות דעסק בענינים שאינם בסוג של ,כל המעדנים" -- ומהי השלילה הנוספת שמרמזה הרמב"ם ביתור לשונו ,לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת כו"?
ויתירה מזו: לא הסתפק הרמב"ם באריכות לשונו זו, אלא מוסיף ,(אלא לדעת את ה') בלבד". שמזה משמע, דגם לאחרי שידעינן ש,לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה", עדיין לא נשלל הכל, ולזה מוסיף הרמב"ם עוד מיעוט ,בלבד".
ג. וממשיך הרמב"ם בסיום וחותם ההלכה (וספר היד): ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם
הרי ישנה" רק
שנאמר? כי מלאה הארץ דעה את ת' כמים לים מכסים.
וגם בזה כמה דיוקים, ומהם:
א) ,דברים הסתומים" - מה הם ה,דברים הסתומים", ולמה לא פירש הרמב"ם לאיזה ,דברים" הכוונה?
ב) ,כפי כח האדם" -- מאי קמ"ל? פשיטא שהאדם יכול להשיג רק כפי כחו ולא יותר, ובפרט כשהמדובר אודות ,דעת בוראם"?
ג) מדוע מעתיק הרמב"ם גם סיום הפסוק ,כמים לים מכסים". ובפרט שבהלכות תשובה, שגם שם" מתאר הרמב"ם.- איך - ש,באותן...הימים . תרבה הדעה והחכמה כו'" ומביא אותו הפסוק ,כי מלאה הארץ גו", לא הביא סיום הכתוב ,כמים לים מכסים".
ד. וי"ל נקודת הביאור בכל זה:
בלשונו ,לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד" שולל הרמב"ם (לא רק ,עסק" שאינו ,,עבודה למקום ב"ה"י', כ'א) גם עסק כזה שבזמן הזה (לפני ,אותו הזמן") מחוייבים בו ע"פ תורה והוא ענין של ,,עבודה למקום ב"ה" -- אבל מחמת השינוי שיהי' בעולם ,באותו הזמן", שוב לא יהי' צורך בעבודה זו, ובמילא ,לא יהי' עסק כל העולם (אפילו לא בעבודת ה' אחרת) אלא לדעת את ה' בלבד".
והביאור:
הלכה זו באה בהמשך למ"ש הרמב"ם בהלכה שלפנ"ז שבימות המשיח יהיו
הערות
- 1. מצוייז כעפר") בהל' תשובה פ"ט ה'א -- כי בהלי תשובה מדובר בהזמן שלפני ימות המשיח, שמציאות העולם עדיין אינה בשלימות, ואין העולם במצב כזה ש,כל המעדנים מצויין (חשובין) כעפר", ובמילא שייך ,קנאה ותחרות".
- 8. ראה תוד"ה מתני' -- מנחות פג, סע"ב.
- 3. הדון על הרמב"ס
- 4. שיחות
- 9. ישעי יא, ט.
- 0. פ"ט ה"ב.
- 1. לשון הרמב"ם הל' דעות ספ"ג, כדלקמן בפנים.
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳ - הטקסט מספריא
מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך וכל אותן הדברים בעולם הזה כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות ואע"פכן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות אלא כך הוא הכרע כל הדברים הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו':וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם הוא שכתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה' וגו' ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך ונמצאתם זוכין לשני העולמות לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
משנה תורה, הלכות דעות ג׳ - הטקסט מספריא
שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון כהני העובדי כוכבים גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה המהלך בדרך זו נקרא חוטא שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים כך אמרו חכמים לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן בדרך טובה ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן צוה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם.
צריך האדם שיכוון לבו וכל מעשיו כולם לידע את השם ברוך הוא בלבד ויהיה שבתו וקומו ודבורו הכל לעומת זה הדבר כיצד כשישא ויתן או יעשה מלאכה ליטול שכר לא יהיה בלבו לקבוץ ממון בלבד אלא יעשה דברים האלו כדי שימצא דברים שהגוף צריך להם מאכילה ושתיה וישיבת בית ונשיאת אשה וכן כשיאכל וישתה ויבעול לא ישים בלבו לעשות דברים האלו כדי ליהנות בלבד עד שנמצא שאינו אוכל ושותה אלא המתוק לחיך ויבעול כדי ליהנות אלא ישים על לבו שיאכל וישתה כדי להברות גופו ואיבריו בלבד לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאוה ככלב וחמור אלא יאכל דברים המועילים לגוף אם מרים אם מתוקים ולא יאכל דברים הרעים לגוף אע"פ שהן מתוקים לחיך כיצד מי שהיה בשרו חם לא יאכל בשר ולא דבש ולא ישתה יין כענין שאמר שלמה דרך משל אכול דבש וגו' ושותה מי העולשין אף על פי שהוא מר שנמצא שותה ואוכל דרך רפואה בלבד כדי שיבריא ויעמוד שלם הואיל ואי אפשר לאדם לחיות אלא באכילה ושתיה וכן כשיבעול לא יבעול אלא כדי להברות גופו וכדי לקיים את הזרע לפיכך אינו בועל כל זמן שיתאוה אלא כל עת שידע שהוא צריך להוציא שכבת זרע כמו דרך הרפואה או לקיים את הזרע.
המנהיג עצמו על פי הרפואה אם שם על לבו שיהיה כל גופו ואבריו שלמים בלבד ושיהיו לו בנים עושין מלאכתו ועמלין לצורכו אין זו דרך טובה אלא ישים על לבו שיהא גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה' שאי אפשר שיבין וישתכל בחכמות והוא רעב וחולה או אחד מאיבריו כואב וישים על לבו שיהיה לו בן אולי יהיה חכם וגדול בישראל נמצא המהלך בדרך זו כל ימיו עובד את ה' תמיד אפילו בשעה שנושא ונותן ואפילו בשעה שבועל מפני שמחשבתו בכל כדי שימצא צרכיו עד שיהיה גופו שלם לעבוד את ה' ואפילו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים והוא שאמר שלמה בחכמתו בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך.
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 3
- כרך ל ‹ נח ‹ שיחה א ‹ 20 לקו"ש חכ"ז ע' 238
- כרך לז ‹ הוספות - מכתבים ‹ פסח ‹ 161 לקו"ש חכ"ז ע' 238
- כרך לט ‹ הוספות - מכתבים ושיחות ‹ עניני תפילה ‹ 281 לקו"ש חכ"ז ע' 238
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- אגרות קודש כרך א מג מנחות פג, ב
- אגרות קודש כרך יז ו'תכא מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לד דברים שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך יב ויקרא שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך יג מסעי שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך טז פ' החודש שיחה א מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כ בראשית שיחה א מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה א מאותו ספר מנחות פג, ב
- תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב מנחות פג, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה מנחות פג, סע"ב
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב מנחות פג, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג מנחות פג, ב