י"ב תמוז

203י"ב תמוז

בימי חג הגאולה יביג תמוז הבע"ל, הנני מציע ללמוד המשך דא"ח "רחב"ד אומר" של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. — נדפס בהקריאה והקדושה תמוז ה'תש"ד ואילך, וכן בס' המאמרים אידית ע' קסה ואילך.

כן הננו מו"ל בקשר עם ימי גאולה אלו חלק רביעי מרשימתו אודות מאסרו האחרון.

הרשימה נכתבה על ידו לתקופת שנת האסרו, טו סיון תרפ"ח בריגא. — חלק ראשון נדפס ליביג תמוז תשי"ב — (לקוט לד), חלק השני ליביג תמוז תשי"ג — (לקוט לה), וחלק השלישי ליביג תמוז תשי"ד (לקוט לו).

בתור הוספה — באה בסוף החוברת, רשימה מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר, שאמר ביום א' פ' בלק תרפ"ז, קודם נסיעתו לעיר מקלטו קאסטראמא, כפי שנרשמה ע"י אחד השומעים.

* * *

תעודת חגיגה זו כבר ביארה כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו לחגיגת יביג תמוז הראשונה — בשנת תרפ"ח,

לקובעו ליום התועדות והתעוררות לחיזוק התורה והיהדות בכל אתר ואתר לפי ענינו,

ומברך "את כל אחינו חובבי תורה ולומדי' ומגידי שיעורים ברבים ד' עליהם יחיו, כי יפתח ה' את אוצרו הטוב, וישפיע להם בתוך כלל אחינו בני ישראל יחיו, שפעת חיים וברכה מרובה עד בלי די, ויחזק לבבם להוסיף אומץ בהרבצת תורה והחזקת היהדות, ונזכה כולנו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוה מתוך הרחבה ופרנסה טובה".

ויקיים השי"ת ברכות צדיק נשיא דורנו במילואן.

(ממכתב ג' תמוז ה'תשט"ו)

בטח למותר להאריך בהידוע ומפורסם ענין חג הגאולה של י"ב וי"ג תמוז, בו יצא — בשעתו — לחירות, כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר הי' זה לא נצחון פרטי, אלא נצחון של תורה ויראת שמים ויהדות, וימי סגולה הם הימים האלה 204להשתדל בתוספת אומץ בהתעוררות דהפצת תורה והחזקת היהדות איש איש במקום מדורו, מתאים לתנאי הזמן והמקום. היינו שגם במקום החזק ביותר בעניני תורה ומצוה, בכל זה יש להוסיף בכמה וכמה ענינים כיון שהתורה ומצוה ארוכה מארץ מדתה, וגם במקום הרחוק ביותר מתורה ומצוה, הנה כל זמן שנמצא שם אפילו יהודי אחד, הנה בלי שום ספק שביכולתו לפעול שם בעניני תורה ויהדות, ובפרט שכבודו נמצא בעיר בה דרים כמה וכמה יראים וחרדים לדבר ה' (מתאים לסוג הראשון) ובה נמצאים כמה וכמה פשוטים (מתאים לסוג השני הנ"ל) ובמילא יפעול שם בשני הדרכים, וידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, והשי"ת יצליחו בעניניו הפרטים ויתן לו ג"כ הצלחה בענינים הכללים.

(ממכתב ג' תמוז תשי"ב)

צו די אנקומענדע טעג פון י"ב וי"ג תמוז, גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וגאולתנו ופדות נפשנו, ווי עס איז באוואוסט דער ביאור אין דעם, אז ווען מען הויבט אויף די קאפ איז בדרך ממילא ווערט דער גאנצער גוף אפילו די פיס אויך דערהויבען:

זאל השי"ת העלפען אז עס זאלען פארקלענערט און דאן אראפגענומען ווערען אלע העלמות והסתרים סיי בגשמיות און סיי ברוחניות, און מען זאל קענען אויסניצען די כחות און מעגליכקייטען וואס השי"ת גיט, אינגאנצען און דורכאויס אויף דעם ועשה טוב, און ניט אפילו טיילווייז אויף דעם סור מרע, אויף מלחמה וביטול פון דברים המבלבלים הסתרים העלמות און הגבלות.

בייגעלייגט איז דא חוברת רשימת המאסר פון כ"ק מו"ח אדמו"ר וועלכע איז א המשך צו די פריערדיקע רשימות וועלכע זיינען געדרוקט געווארען אין די פאריגע יארען, און זיכער וועט איר מזכה זיין מיט דעם תוכן פון דער רשימה וואו איר קענט נאר גרייכען, וזכות הרבים תלוי בו.

בלי נדר, רעכינט מען דא, צו האבען א התועדות סיי שבת קדש הבע"ל, און אויך אויף מארגען זונטאג, און האפענטליך אז אנ"ש בכל מקום שהם וועלען אויך אזוי טאן, און ווען אידען זיינען בשמחה און מן הסתם רעט מען אויך א תורה ענין, איז דאך דאס א שמחה של מצוה וועלכעס איז א סגולה צנור וכלי צו דעם אלץ וואס מען נויטיגט זיך ביז די גילוים היותר נעלים, זעה אויך תורה אור כ, ב.

בברכת חג הגאולה ופ"ש כל המתועדים.

(ממכתב ט' תמוז תשט"ו) 205זה מזמן שלא הגיעוני ממנו כל ידיעות הן בעניניו הפרטים וכן בעסקנותו הצבורית, ויה"ר שיהי' זה סימן שהכל בסדר ובשלום.

בודאי ידוע לו מנהגנו אשר בקשר עם ימי גאולת כ"ק מו'ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, גאולתו ממאסרו על עבודתו במסירת נפש להחזקת התורה ומצותי',

אשר בשעתה היתה נצחון למופת על כחות המנגדים לד' ולתורתו וגם לשנים ולדורות שלאחר זה משמשת הוראה ברורה, אשר התורה שולטת על המציאות אף אם אפילו אין מוצאים מקום לזה בשכל האנושי,

הנה מו"ל במיוחד לימים אלו ספר או חוברת מענינא דיומא, שבהם עניני התעוררות בזה.

ומוסגר כאן החוברת שהו"ל בשנה זו, חלק מרשימות כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות מאסרו. ובהוספה — דברי נשיא ישראל מיוסדים על הנקודה, אשר בעניני תורה ומצות, כל אחד ואחת מבני ישראל בן חורין הוא ואין עליו אלא ה' אלקיו.

ואם זקוקים לזכרון ולהתעוררות בזה — בהנוגע לגלות אצל אינםיהודים וגזירותיהם הם שאין להם בחירה, ואינם אלא כגרזן ביד החוצב בו, על אחת כמה וכמה שמוכרחים להתעוררות זו בהנוגע לגלות אצל יהודים, אשר בחירה חפשית להם, וכמ"ש ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' ובחרת בחיים. ואף שבקשת הקב"ה (שהיא גם עזר וסיוע) הוא — ובחרת בחיים, הרי כמו שמודגש בזה הענין דבחיים — כך מודגש ג"כ שיהי' ובחרת.

בברכה לבשו"ט

(ממכתב י"ח תמוז תשט"ו)

דורך. . האב איך ערהאלטן אייער באטייליקונג אין אונזער חינוך ארבעט אין צפון אפריקע, און בייליגענד איז די קבלה.

עס האט מיר ספעציעל געפרייט, וואס אייער השתתפות איז אנגעקומען אין דעם יום הגאולה — י"ג תמוז, דער טאג אין וועלכן כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע איז באפרייט געווארן פון די הענט פון די יעווסעקן אין רוסלאנד אין יאר תרפ"ז. ווארום דער טאג דינט אונז אלעמען אלס ערמוטיקונג און פארשטארקונג אין אונזער ארבעט פאר תורה אידישקייט און תורה חינוך מיט מסירת נפש, לויט דעם אויסגעטראטענעם וועג וואס כ"ק מו"ח אדמו"ר האט אונז 206געפירט. און אין דעם טאג איז דער שווער דער רבי נושא רינה ותפלה פאר די אלע וועלכע גייען אין זיין וועג, אז דער אויבערשטער זאל זיי ובני ביתם שיחיו געבן געזונט און הצלחה אין פרנסה, זיי זאלן לייכטער און בעסער קענען אנטייל נעמען אין זיין הייליקער ארבעט.

איך האף צו הערן פון אייך און אייערע בני בית שיחיו גוטע בשורות תמיד.

בברכת הצלחה בגו"ר.

(ממכתב י"ט תמוז תיש"א)

עס האט מיר געפרייט צו באקומען אייער בריוו פון ערב חג הגאולה י"ב תמוז, וואס איז אנגעקומען אין דעם חג הגאולה. אייער השתתפות און. . זיינען געווען א דבר בעתו מה טוב, און איר האט זיך איינגעשאפט אלע א ספעציעלן זכות מיט א מעשה בפועל אין דעם חג הגאולה, אין דער עבודת הקדש פון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

אין דעם יום הבהיר פון חג הגאולה איז כ"ק מו"ח אדמו"ר זיכער נושא רינה ותפלה פאר זיינע מקושרים בפרט און פאר אלע וועלכע טוען פאר תורה און מאור שבתורה במסירות נפש, אז דער אויבערשטער זאל זיי גרינגער מאכן זייער השתתפות און ערמעגליכן זיי פארגרעסערן זייער השתתפות, מתוך בריאות הנכונה ומתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות. . .

(ממכתב י"ט תמוז תיש"א)

נצטערתי לשמוע מפטירת אשתו,

והמקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

ידוע כי אחד הטעמים מה שתענית חלום מהנה בשבת, הוא דכיון שזהו זמן תענוג, אי אפשר לסבול צער בעולם, ובמילא בטלים על ידי זה כל הדינין כו'

ובאשר היום הוא יום שמחה, יום שמחתו גאולתו ופדות נפשו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר כמו שכותב במכתבו "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה", הנה 207ביום שמחה זה בטח יבטל כל ענין הדינים ומוחין דקטנות וכו', ולא יוסיף לדאבה עוד.

בברכת ניחומים.

(ממכתב יום הגאולה י"ג תמוז תיש"א)

במענה על מכתבם מיום י"ז סיון והקודם לו בהם מודיעים ע"ד הסדרים בהישיבה, ואשר בי"ג תמוז הבע"ל בדעתם להעריך חגיגה לפתיחת הישיבה באופן רשמי.

הנה יה"ר מהשי"ת שיהי' בהצלחה ויגדיל השי"ת גבולם בתלמידים הן באיכות והן בכמות, היינו בהגדלת מספר התלמידים ובהרמת איכותם מתאים לשם הישיבה אחי תמימים.

וביום י"ג תמוז, בו יצא כ"ק מו"ח אדמו"ר לחירות, ואמר אז, שאין זה חירות פרטי אלא שזהו נצחון כללי דעניני תורה ויהדות, הנה יזכם השי"ת להיות הצנורות והשלוחים שעל ידם יבוא זה בפועל בסביבתם, היינו שהמוסד אחי תמימים שבהנהלתם ישמש מרכז משם תואר כל הסביבה בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה ברוח של מסירת נפש מתאים לרצון כ"ק נשיאינו רבוה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בפ"ש כל המסייעים והמשתתפים בהנהלת המוסד ובברכת הצלחה להם להר"מ להר"י ולהתלמידים שיחיו.

(ממכתב כ"ג סיון תשי"ב)

במענה למכתבו מי"א תמוז עם הפ"נ המוסגר בו שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ובמ"ש ע"ד מועמד ללמוד עם כתה בישיבת אח"ת אשר בהנהלתו, — מובן שזהו תלוי בכשרונו, הסתגלותו לתלמידים וכו', אלא שכפי כתבו נתוסף עוד ענין אשר מורה הוא בביה"ס הרשת, שזה מצריך התדברות עמהם, כי פשיטא שאין לגרום גרעון ח"ו בבתי ספר אלו.

ויהי רצון שיבשר טוב בכל הענינים האמורים במכתבו וכמובן וגם פשוט 208בהנוגע למצב הישיבה הק', ולפלא הנפילת רוח שכותב אודות ענין זה, בערב ימי הגאולה די"ב וי"ג תמוז, שבודאי ידוע לו פירוש הכתוב, והימים האלה (כשהם) נזכרים (ה"ה גם) נעשים, ואשר דברי צדיקים ופעולותיהם והמשכות שפעלו קיימים לעד, אלא שגם בזה צ"ל העבודה בשמחה ובטוב לבב, שבמילא בא חוזק הבטחון, וכמסופר גם בהתועדות די"ב תמוז זה כאן, דברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, בי"ב תמוז תרנ"ה בביאור אגה"ק חגרה בעוז מתני' וסיומו, עוז איז מס"נ, מסירת נפש איז אזוי און ניט אנדערש, וכזה צ"ל גם בהנוגע להישיבה שמוכרחת קיומה והתפתחותה, אזוי און ניט אנדערש ואז גם מוצאים הדרכים לזה בקלות יותר וכנראה במוחש.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב ט"ו תמוז תשי"ח)

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מח' תמוז, בו כותב ר"פ מפעולותיו בקדש בשיעורי לימוד ובחינוך על טהרת הקדש.

ותקותי חזקה אף שאינו מזכיר עד"ז, שעושה ככל יכולתו גם בהפצת הלימוד דהלכות הצריכות בכל החוגים ובכל הגילים, שהרי רואים במוחש עד כמה חסרה הידיעה דוקא בהלכות אלו ולא רק בהנוגע למנהג חומרא והידור מצוה, כ"א להמצוה עצמה, ולאו דוקא מצוה דרבנן, כ"א גם וכו', ועד לאופן הכי מבהיל. ואם בזמן רבנו הזקן הרעישו ע"ד לימוד הלכות אלו, וכנראה גם מההקדמה לשו"ע רבנו הזקן, עאכו"כ בתקופתנו זו ובמדינות האלו, וק"ל. והרי באתרי' נקל עוד לפעול בזה. וכידוע המשל שזריעה ונטיעה בקרקע בתולה אין דורשת עבודה ויגיעה לעקור זמורות זרות וכו'.

ובבואנו ז"ע מימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז, שמסר נפשו בעל הגאולה והשמחה, על כגון דא, אף שבדרך הטבע לא הי' נראה כל מקום להצלחה, במלחמה נגד משטר אדיר כ"כ, ובכל זה עשו פעלו וסו"ס ראו פירות הכי טובים, ועתה רואים גם פרי פירות.

ועאכו"כ כשנמצאים בארץ חירות [... ] ובתקופה שהשעה דורשת, בוא ועשה. ויהי רצון שינצל כל האפשריות והכחות שניתנו לו במילואן, ויעשה זה מתוך שמחה וטוב לבב — שגם זה יוסיף בהצלחה בהנוגע לפועל.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

(ממכתב י"ג תמוז תש"כ) 209בנועם קבלתי הידיעה במכתבו מכ"ג סיון ע"ד ביקורו בלוית חבריו שי' בכפר חב"ד, ומשיחת באי כוחנו אתם על בעיות הכפר וכו', שבודאי יביאו לתוצאות ממשיות ולמעשים בפועל.

ויומא קא גרים שקבלתי מכתבו וכן הידיעה מועד כפר חב"ד בסמיכות לימי הסגולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר נבג"מ זי"ע יביג תמוז, אשר בודאי ידועה לכ' פרשת הימים ההם בזמן הזה, עת שנשתחרר כ"ק מו"ח ממאסרו במדינתו לפנים אחרי מלחמתו הממושכה להגן על קדשי עמנו על אף הדיקטטורה והמשטר הענקי והעז. ולא עוד אלא שנצח במלחמתו אשר עדין עושה פירות ופירי פירות. נמצאנו למדים כמה גדול כוחו אפילו של יהודי אחד אם רק יש לו ההחלטה התקיפה ומסירות נפש בפועל. ומכאן ההתעוררות והחיוב למעשה בהנוגע לכל אחד ואחד מאתנו אשר ההשגחה העליונה זיכתה אותנו לחיות ולפעול במדינות חפשיות מגזירות וכו' ובתנאים שלא בערך נוחים וקלים יותר.

בכבוד ובברכת חג הגאולה — המחכה לבשו"ט.

(ממכתב יו"ד תמוז תשכ"ב)

שמחתי להוודע מועד כפר חב"ד על דבר ביקורו בכפר, וכן נעמה לי הידיעה. . משיחתו את כ'. יחד עם הרושמים שנשארו אצלי מבקורו כאן הרי כל זה מצטרף לחשבון גדול לחזק בטחוני שאהדתו של כ' לכל שטח פעולותינו באה"ק ת"ו ולכפר חב"ד ביחוד, וכן בהנוגע לשאלות הכלליות שעמדנו עליהן בשיחתנו, הביאה ותוסיף להביא תוצאות ממשיות.

ומגלגלין בשורות טובות ליומא זכאה, שהידיעות הנ"ל הגיעוני בסמיכות לחג הגאולה יביג תמוז שהשנה היא שנת הל"ה לגאולתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נבג"מ זי"ע ממאסרו, אשר כ' בטח יודע פרשת הימים ההם בזמן הזה. וככל ימי זכרון בחיי הכלל והפרט של היהודי תכליתם שיהיו נזכרים ונעשים, היינו שהזכרון יעורר את המעשה בפועל. והנקודה העקרית של חג גאולה זה היא — כמה גדול כוחו של יהודי אחד, אשר בהחלטה תקיפה ומסירות נפש אמתית לא רק שיכול הי' להחזיק מעמד נגד דיקטטורה ומשטר ענקי ועז, אלא גם ניצח במלחמתו מלחמת ה' ועם סגולתו, ולא רק נצחון אישי אלא גם נצחון כללי אשר תוצאותיו ניכרים בעליל. ואף על פי אשר מי הוא זה אשר נשאו לבו להידמות לכ"ק [מו"ח] אדמו"ר ובכוח המס"נ שלו בפרט — אבל לאידך הרי גם התנאים במדינות החפשיות שאנו פועלים בהם קלים הם שלא בערך, והנמשל מובן מק"ו ומגזירה בלתי שוה. ויהי רצון שכל אחד 210ואחד מאתנו ימלא את תפקידו שהעמיסה עליו ההשגחה העליונה יחד עם הכוחות הדרושים לכך.

בכבוד ובברכה ובברכת חג הגאולה.

(ממכתב יו"ד תמוז תשכ"ב)

בנועם קבלתי מכתבו מיום הבהיר י"ג תמוז (והקודמו), בו כותב דו"ח מהישיבה האחרונה וסיכום ההחלטות. ויהי רצון שימלאו החלטותיהם לטובה, ויקויים מאמר חכמינו ז"ל — מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות (ואינו מסתפק בתוספת מנה כמקודם). וההצלחה בענינים [אלו] תביא, כמו שכותב, רשימה שני', והתקוה שתעלה על הראשונה במנין ובמשקל וכולי. וכשם שבישר בשורות טובות עד עתה כן יבשר להבא, מתוך בריאות נכונה וטיפול מוצלח, שכותב עד"ז בסיום מכתבו.

ובפרט שמכתבו נכתב ביום הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכמו שנדבר כשהי' כאן, שההוראה די"בי"ג תמוז לכל אחד ואחד מאתנו היא, שכשאדם מעמיד עצמו בתוקף מתגבר הוא על המניעות הכי גדולות. ואף שמי ידמה לו, אבל הרי גם המכשולים בזמן הזה קטנים הם שלא בערך, ועוד זאת שהדרך כבר כבושה וסלולה לפנינו, על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו.

ויהי רצון שימים אלו דבין המצרים יהפכו לששון ולשמחה, כיעוד הנביא, ונזכה לראות במהרה בימינו גאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

בכבוד ובברכה לרפואה קרובה ולבשורות טובות.

(ממכתב י"ט תמוז תשכ"ו)

... שמחתי לשמוע על ידי. . ולראות גם מהעתונות, שממשיך מר בפרסומיו, על כל פנים מזמן לזמן. שזה מחזק תקותי שפעיל הוא גם עתה בתפקידו העקרי של כל איש הישראלי כדבר משנה: אני נבראתי לשמש את קוני — על ידי הפצת תורת קונו זה הקב"ה ועידוד בקיום מצוות קונו בכל מקום שידו מגעת.

211ולא עוד, אלא שלא ככתוב לעיל שגם עתה ממשיך כו', אלא אדרבה, כיון שזמנו פנוי יותר מעיסוקים אחרים, הרי עסקנותו בהאמור היא ביתר שאת וביתר עז, ובפרט שגם דרישת השעה הולכת ומתגדלת ומתגברת. ואם בנוגע לכל מקום הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה באה"ק ת"ו, ארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.

מסתמא יודע מר פרשת יביג תמוז, ימי הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר. וכבר מלתי אמורה אשר מהלימודים העיקריים מכל פרשה זו הוא אשר בכוחו של איש אחד מישראל למלאות תפקידו האמתי, אפילו כשממשלה עצומה וכל המשטר שלה מנגדים לזה. ואף אשר בלשון הידוע "מי הוא זה ואיזה הוא אשר ערב לבו" לומר שחונן בכוחות נפשיים כמו כ"ק מו"ח אדמו"ר ועוצם המסירות נפש שלו וכו', הרי לאחר שסלל את הדרך ופתח פתח בזה, ובאופן גלוי ומפורסם, בודאי אשר לאחרים ההולכים בעקבותיו נקל הדבר בהרבה יותר, ועוד ועיקר אשר אין ערך כלל להקושיים אשר בדרכנו עתה בהפצת היהדות, לא מני' ולא מקצתי'. ובודאי לדכותי' דמר האריכות למותר.

בכבוד — וכנהוג בימים אלו לחתום — ובברכת חג הגאולה, ובהוספה אשר יהי רצון שמגאולה זו נבוא בקרוב לגאולה האמתית והשלימה של כל עם בנ"י בכל מקום שהם ע"י משיח צדקנו.

(ממכתב ג' תמוז תשל"ב)

נוסף על הפ"ש שבקשתי את. . למסור לכ', וחזקה שליח עושה שליחותו, ובטח מסר גם הספר לאדמו"ר הצ"צ אשר זה עתה יצא לאור,

באתי בזה גם בכתובים — לאחר שתהי' נסיעת כ' כשורה ובהצלחה בכל הפרטים, הנסיעה הביקורים והחזרה עלי' בעתה ובזמנה לאה"ק ת"ו, מתוך בריאות הנכונה בשמחה ובטוב לבב, וברכת ה' תלוהו בהאמור ובכל עניניו — לאורך ימים ושנים טובות.

והרי התחלתה בחודש הגאולה, גאולה באופן אשר "ראו כל אפסי ארץ ישועת אלקינו" וקידוש "שמו של הקב"ה בין העמים" (לשון רבנו הזקן באגרת ע"ד הגאולה שלו),

והרי בכל שנה ושנה בתקופת השנה חוזרים הענינים ונמשכים ומאירים בחיי 212כל אחד ואחד ההולך בדרך ה', מוארה באור בעלי הגאולה הנ"ל, ובפרט — המייצג את הרבים ובא מכח רבים, אשר אף שרבים הם גוי אחד בארץ הם.

בהוקרה ובכבוד ובברכת הצלחה בכל האמור.

(ממכתב כ"ח סיון תשכ"ו)

בחבילה בפני עצמה יקבל כ' פירסומינו האחרונים, ותקותי שיהיו לתועלת הרבים.

בהזדמנות זו רצוני לעמוד על נקודה אחת במכתבו, במה שכותב "אינני בעל השפעה בשום אופן. בחוגנו אין שום כח השפעה" כו'.

ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר בכגון דא, אשר כשם שמוכרח לכל אדם לדעת חסרונות עצמו, שרק אז יכול האדם לתקנם ולחיות חייו כדבעי, הרי במדה זו מוכרח ג"כ לדעת כשרונות ויכולת ומעלות עצמו.

ובודאי אשר דוקא בימים אלו אין מן הצורך להאריך בראיות שכ' הוא בעל השפעה, כי לפי ידיעותי עלה בכח השפעתו לגרום מפנה חשוב לימין בחוגים שהשפעתו עליהם. וכפי שמסרו לי, הנה לולא ההתערבות שלו היו איזה ענינים באופן בלתי רצוי בתכלית. מובן שאינני יודע פרטיות הדברים, אבל ניכרים דברי אמת.

בטח למותר ג"כ להאריך בהנקודה, אשר כל הצלחה בפעולה טובה בודאי שעלי' לגרום תוספת השתדלות בכיוון זה, וכלשון חכמינו ז"ל מי שיש לו מנה רוצה מאתים — בהוספה של מנה; ומי שיש לו מאתים רוצה ד' מאות — בהוספת ב' מנות. — והרי לאחרי בקשת סליחתו, דברים עקרים וביסודי אמונתנו — מצפים ומשוועים לשינוי עקרי בין מושפעיו.

במה שכותב שרק דרך אחת ישנה להשפעה — על ידי רבוי לימוד התורה, בתקוה שהמאור שבה יחזיר למוטב גם אלו הרחוקים ממנה, הנה למרות אשר מצות תלמוד תורה שקולה כנגד כולם והמאור שבתורה בכוחו להחזיר למוטב, אין אנו רשאים וגם אין השעה מרשה כלל לעמוד מרחוק ולצפות למילוי הנ"ל. ובפרט שהמדובר הוא במושפעים שהם גם משפיעים בחוג פחות או יותר גדול. נוסף על זה הרי יש לנו הפס"ד והוראה ברורה באבות, אשר כדי שתהי' חכמתו מתקיימת (שכוונת המשנה ודאי לחכמת התורה) צריך להיות יראתו קודמת. וכשמתבוננים לתכונת נפש צעירי בני עמנו בארה"ב רואים שנכונים הם, ועוד יותר מאשר אלו בגיל שנות העמידה, לקבל דיעות אמתיות שבלי פשרות, ואדרבה, כל פשרה מתישה 213כוחה של ההשפעה. ובודאי גם בזה למותר להאריך שכוונת יראתו קודמת — כפשוטה, שאז הלימוד מביא למצות מעשיות, וכמו שהחכם מכל אדם סיכם, לאחרי כל החקירה ודרישה: את האלקים ירא (יראה המביאה ל)ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם.

חודש תמוז מסומן בשבילנו בימי סגולה יביג בו, ימי גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר ממאסרו במדינת ברית המועצות. דברי ימי מנהיגי ישראל צריכים לשמש מוסר חי ולימוד, והנקודה הפנימית שבימי גאולה הנ"ל היא שהלוחם באמת בשביל האמת, עד כדי מסירות נפש ממש, ובפרט בענין הנוגע לרבים, הרי גם איש אחד יכול לעמוד בפני ונגד שלטון אדיר ואפילו להתגבר עליו.

בכבוד ובברכה.

(ממכתב שלהי תמוז תשי"ט)

בנועם קבלתי מכתבו מיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בלול מפרד"ס התורה בהנוגע לשמא מילתא הוא של בעל ההילולא, אשר אם בכל אדם אמרו, אשר הקב"ה משים בפי ההורים השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא כפי המקום באדם העליון אשר ממנו חוצב והשם הזה נרשם למעלה בכסא הכבוד (ראה שער הגלגולים הקדמה כ"ג. וראה ג"כ עמק המלך שער א' סוף פרק ד'. אור החיים הקדוש דברים כ"ט י"ט. דגל מחנה אפרים לבראשית ועוד), הרי עאכו"כ שמו של נשיא ישראל שנשמתו היא בחי' ראש ומוח לנשמות דורנו, וכמובא בתניא קדישא פרק ב'.

ויש להוסיף רמז עה"כ במכתב כת"ר ע"פ המבואר, דיוסף הוא בגימטריא שש פעמים הוי' (לקו"ת להאריז"ל פ' וישב ובכ"מ), והוא הי' דור הששי מרבנו הזקן מיסד תורת חסידות חב"ד. ויצחק הוא בגימ' שמונה פעמים הוי' (פע"ח בפי' הגדה בכ"מ) כי הי' דור השמיני מהבעש"ט מיסד תורת חסידות הכללית (ויעיין ג"כ ל"ת להאריז"ל ס"פ וירא ע"ד שייכות יוסף ויצחק וגימט' הנ"ל). וכידוע בפירוש רז"ל עה"כ בראשית ברא אלקים, בקש הקב"ה לברוא את העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת הרחמים, וכמ"ש ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים, דפירוש זה השיתוף הוא הנהגה נסית בעולם על ידי הצדיקים, ומרומז כ"ז בהשמות עצמן: יוסף לאמר יוסף הוי' לי בן אחר, ופירש אדמו"ר הצמח צדק, אשר הוא מהפך את האחר להיות בן. יצחק, צחוק עשה לי אלקים, ע"י בירור וזיכוך ההעלם דשם אלקים, שהוא מגן לשמש שם הוי', ימלא שחוק פינו לעתיד לבוא (עיין מדרש הנעלם בראשית קט"ו א' ואילך), ע"י עבודת הבירורים והזיכוך בזה בזמן הגלות. והמתבונן 214בדברי ימי חיי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעלמא דין ופעולותיו יראה אשר שנים שהם אחד הנ"ל הם הם יסוד ותכלית עבודתו בקדש. . .

(ממכתב כ"א שבט תשט"ו)

לכל אחד ואחת מתושבי כפר חב"ד ולכל המשתתפים בהתועדות.

יהי רצון שיגפּאֵל הכפר תושביו ועניניו דכלפי פנים ודכלפי חוץ מכל המניעות והעיכובים להתפתחותם והרחבתם בכמות ובאיכות, ובפרט בית הכנסת והמדרש ימלא תפקידו להעלות כל הענינים בגו"ר למעלה בסולם התפלה ולהמשיך כל הברכות למטה בסולם התורה הנגלה והחסידות, ומתוך הרחבה בַכל יפיצו המעינות בסבביבתם ובכל אה"ק עדי לגאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב. התועדות חסידותית ומוצלחת.

מקום החתימה

(מברק י"א תמוז תשי"ח)

כינוס רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש שבאה"ק, כפר חב"ד.

זכות בעל השמחה יגן ויצליח הכינוס במטרתו העיקרית לחזק ולהרחיב הרשת בתוככי כל מוסדות חב"ד ועניניו, שתחדיר בהמחונכים והמחונכות ממסירות נפש בעל השמחה והתלהבות חסידותית לתורתנו ומצותי' ויפרצו ימה וקדמה וצפונה ונגבה עדי לגאולה הקרובה ממש על ידי משיח צדקנו.

בברכת הצלחה,

מקום החתימה

(מברק י' תמוז תשי"ט) 215התועדויות דימי הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר וגאולתנו שמחות ופעילות, ובפרט בזריזות הקמת כל הבנינים כולם וגמרם בהקדם, בנינים כפשוטם והרוחניים שיחדיו יהלכו, וכהוראת הבעש"ט דעזוב תעזוב עמו דוקא, ומתוך הרחבה יפיצו מעינותיו חוצה, ויציב השם בקרוב ממש גבול אלמנה בביאת מלכא משיחא.

מקום החתימה

(מברק י"א תמוז תש"כ)

התוועדויות פעילות ולהמשיכן בכל השנה ובברכת חג הגאולה.

מקום החתימה

(מברק לי"בי"ג תמוז תשכ"ו)

לכל תושבי שכון חב"ד ירושלים

הקהל העם האנשים והנשים והטף שליט"א.

הצלחה רבה בחגיגת ימי הגאולה והשבת שלהם ולקום אדעתי' דרבי' ולקיימן שהרי מלאו ארבעים שנה.

ויהי רצון שבקרוב ממש כל פדויי הוי' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם בביאת משיח צדקנו.

לחיים לחיים ולברכה.

(מברק י"ב תמוז תשכ"ז) 216לכל המשתתפים ולכל המשתתפות בהתועדויות דחג הגאולה ולכל אחב"י — שליט"א

שלום רב וברכה מרובה!

חג הגאולה שמח ושבת שלום והתועדויות פעילות ומשפיעות על כל המתוועדים ועל כל אחבנ"י — שליט"א,

פעולה נמשכת במשך כל השנה,

שהרי כדברי בעל הגאולה במכתבו המפורסם, לא אותו בלבד גאל הקב"ה כי אם גם את כל כו',

וביתר שאת בשנת ה'תש"נ (הי' תהא שנת נסים) — שיהי רצון שתפעול בכל התורה ומצוותי', מתחיל בהמבצעים הכלליים וכל פרטיהם.

ויקויים בכל אחד ואחת מאתנו כולנו במהרה בימינו ממש הנאמר בספר דוד¹ מלכא משיחא: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו,

ויאמר כאו"א שמארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים,

בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

בכבוד ובברכת חג הגאולה ושבת שלום

מקום החתימה

(מברק לי"בי"ג תמוז תש"נ)

ב"ה ימי חג הגאולה שנת ה'תנש"א.

לכל המשתתפים ולכל המשתתפות בהתוועדויות דחג הגאולה ולכל אחב"י — שליט"א

שלום וברכה!

חג הגאולה והתועדויות פעילות ומשפיעות על כל אחב"י, האנשים והנשים והטף, 217ובפרט אשר כדברי בעל הגאולה במכתבו המפורסם¹: לא אותי בלבד גאל הקב"ה כי אם גם את כל כו',

וביתר שאת במעשה שהוא העיקר, מתחיל בהמבצעים הכללים וכל פרטיהם.

ותקויים מיד תפלתנו: ויהי נועם² ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.

ותיכף ומיד ההבטחה: דרך³ כוכב מיעקב גו' וישראל עושה חיל בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

מקום החתימה

(מברק לי"בי"ג תמוז תנש"א)