שבועות

144שבועות

שבועות

... לכתבו ע"ד זמן נסיעתו בשטומו"צ — אין דעתי נוחה מאלה העוברים קו התאריך באמצע ימי הספירה (באם אין הכרח גמור בדבר) — כיון שאז לדעתי ברורה — יום נו"ן לספה"ע שלהם — היינו חה"ש שלהם ולא באותם הימים דחה"ש דבנ"י שבמקום שבאו לשם, ומתמיהים את הרואים וכו'^*.

(ממכתב ט"ז טבת תשכ"א)

לקראת זמן מתן תורתנו הבע"ל, הנני להביע ברכתי שנחוג את חג קבלת התורה בשמחה ובפנימיות, ממחרת השבת השביעית — כמשמעו וגם כפשוטו ממש עפ"י קביעות שנה זו^*.

וידוע פירוש תורת החסידות (לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן בעל התניא פ' אמור ד"ה והניף רפ"ב) ממחרת השבת, למעלה מן (קדושת) השבת, מקיפים דאימא, וזה נותן כח לספירת העומר שנת' בזח"ג (צו^**, א. ושם).

בידעי חיבת הקדש שכהדר"ג שי' רוחש לדברי תורה ושיחות קדש של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שלוח בזה קונטרס חג השבועות דהאי שתא שזה עתה הו"ל.

בברכת החג ובכבוד רב.

(ממכתב ער"ח סיון תיש"א)

... במ"ש בענין חג השבועות ובמנהגים שמצא בספרי החסידים, הנה נדבר בעת התועדות בחה"ש שעבר^*, אשר היפך דעת העולם הרי בשעת מתן תורה הנה 145נגלה דתורה היתה רק בהעלם ובנסתר כי ביום מ"ת שמעו ישראל רק עשה"ד וגם בזה הרי על כל דו"ד פרחה נשמתם, שבמילא אין שייך אז ענין של הבנה והשגה, ושאר כל התורה ניתנה רק בהעלם. וכידוע בכ"מ ובאזהרות דר' סעדי' גאון איך שכל התרי"ג מצות וז' מצות דרבנן נכללים ונרמזים (בתר"ך אותיות) דעשרת הדברות. משא"כ נסתר דתורה שהרזי דרזין בזה הוא מעשה מרכבה הרי ראו כל ישראל ואפילו הטפלים לישראל (ואפילו אלו שהי' בהם חשש לקצץ בנטיעות ח"ו מפני היותם מערב רב, אבל בני ישראל הרי פסקה זוהמתן במ"ת, וגם לאחר חטא העגל הרי אף שבמקצת חזרה אבל בכ"ז נשתנו מן הקצה אל הקצה ואפי' בגשמיות וכמוכח בשבת קמ"ז^* ע"א).

בברכה שהשי"ת יזכהו לבשר תמיד טובות בעניניו הפרטים ובענינים הכלליים.

(ממכתב כ"א סיון תשי"ג)

... איר דערמאָנט ניט אין אייער בריף וועגען די שיעורי לימוד אין חסידות, אָבער איך האָף, אַז עס איז ניט מער וואָס איר שרייבט ניט וועגען דעם, אָבער דער פּועל ממש פעלט ניט, און לויט דעם פּסק רז"ל אַז מעלין בקדש, וועט איר געוויס מוסיף זיין אין דעם מכאן ולהבא, און בפרט די צייט אין צוזאַמענהאַנג מיט דעם אָנקומענדען יום טוב זמן מתן תורתנו, וועלכער איז אַ עת רצון אויף תורת הנסתר, וואָרום בשעת מתן תורה איז די תורה הנגלית געווען בבחי' נסתר, וואָרום געהערט האָט מען נאָר די עשרת הדברות און אין דעם איז נכלל בבחי' נסתר גאַנץ תורה הנגלית, דאַגעגען תורת הנסתר, וואָס דאָס איז מעשה מרכבה, נסתר שבנסתר, האָבען אַלע אידען געזעהען.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפּנימיות ולתוספת הידור בקיום המצות ובלימוד התורה.

הפּ"נ שלו יקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

(ממכתב כ"ג אייר תשי"ג) 146... לפלא שאין מזכיר מפעולותיו בהפצת המעינות ובפרט שהרי ז"ע באנו מימי מתן תורה, וכמדובר איזו פעמים, שאז הנגלה שבתורה ניתן בנסתר (ברמז באותיות דעשה"ד, וכמבואר באזהרות הרס"ג) והנסתר דתורה (מעשה מרכבה) ניתן בנגלה, עד שרואים כל העם,

והרי הימים צ"ל נזכרים ונעשים, ומה להלן כו' אף כאן וק"ל.

בברכה לבשו"ט

(ממכתב ט"ז סיון תשכ"ב)

קבלתי מכתבו מל"ג בעומר, הוא יומא הילולא דרשב"י. וידוע המובא בכ"מ בדא"ח בדיוק לשון המורגל בזוהר הקדוש, פתח כו', שהפירוש בזה הוא שהם פתחו הצנור שעי"ז תוקל העבודה בזה אל כל הבאים אחריהם, ולכן לפלא שבכל מכתביו אינו מזכיר ע"ד הפצת מעיינות פנימיות התורה ומעיינות הבעל שםטוב אשר יום ההילולא שלו הוא בחג השבועות זמן מתן תורתנו. ותקותי אשר אין זה חסר אלא בכתב, אלא הענין נעשה בהשתדלות הראוי' כראוי לגודל ערכו ובפרט שהיפך דעת העולם, הנה דוקא בחג השבועות זמן מתן תורתנו, הנה תורת הנגלה ניתנה בנסתר וברמז בעשרת הדברות ותורת הנסתר מעשה מרכבה ראו כל ישראל בנגלה וכדאי' במדרש.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

(ממכתב כ"ח אייר תשי"ג)

במענה למכתבו מכ"ה אייר,

ולפלא שאינו מזכיר בהנוגע לפעולות יום הבהיר ל"ג בעומר הילולא דרשב"י, אף כי תקותי שאין זה אלא חסרון בכתיבה, ולא בהבפועל ממש.

ובפרט בעמדנו בימים שלפני זמן מתן תורתנו, אשר הוא גם יום הילולא המאתים של מורנו הבעש"ט ז"ל, וחל בשנה זו באותו היום, ביום הרביעי, א' דחג השבועות, שכדברי רבנו הזקן בו נטלו ונתלו המאורות. שנת סגולה להפצת המעינות (שהיא היא תורת החסידות, ועד שיגיעו גם) חוצה.

147בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולבשו"ט

(ממכתב כ"ח אייר תש"כ)

... לפלא גדול שאינו מזכיר בהנוגע לפעולות יום הבהיר ל"ג בעומר וחג השבועות (אשר הא להא שייך נוסף על הכלל דספירת העומר הוא הכנה ליום החמשים^*, שהרי מבואר בדא"ח אשר בחה"ש הי' מתן תורה בכללותה וגילוי פנימיות התורה מעין מתן תורה הי' בל"ג בעומר, ונוסף על הענין דשניהם יום הילולא דהפותחים שביל ודרך ללימוד פנימיות התורה — הרשב"י (לדורו וליחידי סגולה) והבעש"ט לכאו"א מישראל ועד שיפוצו מעינותיו חוצה, וכלשון אגה"ק של הבעש"ט הידוע), ויהי רצון שיבשר טוב — בהנוגע לפעולות בהאמור ובענינים הפרטים גם יחד.

בברכה בלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

(ממכתב א' סיון תש"כ)

... כיון שהכל בהשגחה פרטית וכדברי כ"ק מורנו הבעש"ט ששמענו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שכל ענין אשר איש הישראלי רואה או שומע, הרי זה הוראה בעבודת השי"ת, מפרש הנני הכתיבה אלי, למען הזכירני על חובתי [נשען על מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין], להדגיש את תורת הבעש"ט הדרכותי' ומנהגי', ואשר השנה היא שנת סגולה, שנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעש"ט וחל באותו היום דהקביעות דשנה זו ביום הרביעי, בחג השבועות, שכדברי רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) בו נטלוונתלו המאורות, שבודאי זמן מוכשר הוא לעורר את כאו"א מבנ"י ביום ההילולא ובימים שלפני זה ושלאחריו לתורת בעל ההילולא אשר מסר נפשו על הפצת תורה זו ואשר כמאמרז"ל באופן תלמוד המביא לידי מעשה בהדרכותי' והנהגותי' ועד לחיים חסידותיים בחיי היום יומים, ובודאי לדכוותי' אין כל צורך באריכות בזה, וגם כללות הכתיבה ה"ז כמאמר חז"ל הנ"ל זריזות למזורזין.

148ובידעי השפעתו בקהלתו הט' ובכמה מקומות באה"ק ת"ו הרי תקותי חזקה שינצל אותה ככל האפשרי ועוד יותר (שהרי תורה שולטת ומשנה המציאות ועד שהארון פועל במקומו אשר אינו מן המדה למרות שמדת עצמו אמתים וחצי ארכו וגו'), וחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט כשהם דברים היוצאין מן הלב.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור, וחייב אדם לומר בלשון רבו (הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר) לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

(ממכתב א' סיון תש"כ)

לקראת חג השבועות, זמן מתן תורתנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה לאחל לכ' ולכל אשר לו חג שמח, ובנוסח המסורתי שקבלנו מכ"ק מו"ח אדמו"ר — לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

וכדרכו של יהודי לקשר עניני יום יום עם ענינא דיומא טבא, הרי יש קשר בין תוכן חילוף מכתבינו לזמן מתן תורתנו, על פי סיפור חכמינו ז"ל שלא ניתנה התורה עד שהבטחנו בנינו ערבים בעדינו. ומובן שהבטחה וערבות זו שניתנה בהר סיני מעידה שהדבר תלוי בידינו, זאת אומרת, הבטחה להשתדל שהילדים ילכו בדרך התורה ומצוות ועד למסירות נפש בפועל, וכמוכח ג"כ מהתחלת מתן תורה ועשרת הדברות, אנוכי ולא יהי' לך שהן מג' מצוות של יהרג ואל יעבור.

ולא עוד, אלא שמודגש בזה ג"כ שאם רוצים להבטיח שהילד לא יעבור על לא תרצח ולא תגנוב ולא תחמוד, הרי מוכרח שיהי' כל חינוכו מיוסד על האמונה באנוכי ובשלילת כל הענינים הנכנסים בגדר של לא יהי' לך. ולדאבוננו הראינו לדעת בימינו ובדורנו שאותה אומה שדגלה בשם כל מיני פילוסופיות ואידיאלים וכו' סוף דבר הי' שנתקיים בה רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני. משא"כ תורה, תורת חיים, המבטיחה לא רק חיים נצחיים בעולם הבא אלא גם חיים הראויים לשמם בעולם הזה.

בכבוד ובברכת החג.

(ממכתב ערב חג השבועות תשכ"ב) 149בזה באתי לעורר בקשר עם חג השבועות הבע"ל, והימים שלפניו ולאחריו, בענין התעוררות מיוחדה בנוגע להפצת התורה בין בע"ב ובפרט בין הדור הצעיר, וכמבואר במד"ר שהילדים הם שהיו הערבים שעי"ז החליט הקב"ה ענין נתינת התורה לעם ישראל, ובודאי ישנו עוד זמן לעשות ההכנות הדרושות לזה, ואין כוונתי בזה רק אליו בלבד, כי בטח יש לו ג"כ השפעה והיכירות בעוד בתי כנסיות, ובפרט אלו הסמוכים למקום דירתו, ולכן לראות אשר גם בהם ינצלו את ימי חג השבועות הבע"ל לתכלית זו, ות"ח על שיבשר טובות בזה. . .

(ממכתב כ"ח אייר תשי"ב)

במענה על מכתבו מט"ז אייר, בו כותב ע"ד השתתפותו בהעבודה לארגן את הזרם בלתי זרמי, ובטח הגיע בינתים מכתבי, מענה על מכתב הועד אודות השקפתי בכיוון עבודתם וארגון רשת זו, ובודאי עסקנותם הוא בכיוון זה.

נהניתי בפרט מהשתתפותו בהנ"ל, ותקותי חזקה אשר לא לבד שלא יגרע עי"ז בת"ת שלו, אלא שתקוים בו הבטחת רבינו הזקן (תו"א בתחלתו) אשר ע"י עסק הצדקה (בגשמיות וא"כ כ"ש ברוחניות) נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, וע"פ המבואר בהגהות לדרוש זה (הנדפסים בלקו"ת לג' פרשיות^*) הנה אלף פעמים אינו בדרך גוזמא אלא ממש אלף פעמים ככה, היינו שבשעה אחת מצליח בלימודו (מוחו) כמו שהי' מצליח ע"ד הרגיל במשך אלף שעה, וכן בעבודת התפלה ובאהבת ישראל (לבו) נעשה אלף פעמים זכים וכנ"ל.

ובימים האלו דערב חג השבועות זמן מתן תורתנו הבע"ל הנה כפי המסופר במד"ר, הערבים לקבלת התורה, שעי"ז החליט השי"ת לתת את התורה לעמו ישראל, היו דוקא התינוקות, ולכן פשיטא אשר ההתעסקות בחינוך תשב"ר היא המסייעת לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות (כזה הי' לשון הברכה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בערבי חג השבועות).

בברכת חג שמח ות"ת ביר"ש.

(ממכתב כ"ד אייר תשי"ב) 150במענה על מכתבו מיום א' במדבר. . הנה מספר התלמידים מועט הוא ומחפשים עתה עצות ותחבולות כדי להרבות מספרם:

הנה כפי שהראה הנסיון עד עתה ובמדינות שונות אחת מחברתה, הרי במרץ הראוי ובעקשנות המתאימה הנה סו"ס הצליחו תמיד אנ"ש שי' לייסד מוסדות חינוך משלהם ובמספר התלמידים אשר הולך וגדול מזמן לזמן, ובלבד שלא יתנו מקום לרפיון ידים ולנפילת רוח מפני הקישויים ההעלמות וההסתרים, ונשען על זה הנה תקותי חזקה אשר באם יתנהגו במקומם עתה ג"כ בתוקף הנ"ל, בלי ספק יצליחו בריבוי כמות התלמידים ואח"כ גם בהגדלת איכותם. . .

ובימים האלו דלפני חג השבועות זמן מ"ת, שמסופר ברז"ל שלא קיבל הקב"ה ערבות עד שאמרו בנינו יהיו ערבים בעדנו, הנה יזכו גם הוא וחבריו. . . לזכות הגדולה דהמצאת ערבים אלו בין הנוער דעירם ומדינתם עתה, וכאו"א מאתנו יזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולהמשיכה אח"כ על כל השנה כולה, ובמילא — לקיום היעוד: ונתתי גשמיכם בעתם גו'.

בברכת חג שמח.

(ממכתב א' סיון תשי"ב)

... ידוע הפתגם, שהמחנכים של הישיבות וכו' — הם בשביל התלמידים ולא להיפך, שמזה הוראה שבמקום ספק יש לפסוק הדין באופן שהוא תועלת יותר בשביל התלמידים — מבלי להתחשב כ"כ עם השם טוב של המחנכים והמחוקקים. ואת"ל — הרי זהו מעין מס"נ, אבל בתקופתנו זו גם זה דורשים מאתנו. וכמבואר בחסידות הדיוק מסירת הנפש ולא מסירת הגוף, והוא שמוותר על טובתו ואפילו על טובהאמיתי דקדושה בשביל תועלת הזולת, ובפרט תועלת הרבים. וכידוע פתגם רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע מענה על השאלה, מה חידשה החסידות, ומענתו — לעשות טובה להזולת ע"ח טובת עצמו, ושאלוהו שזקוקים לראי' ע"פ נגלהדתורה שכן הוא, וענה שזהו מפורש בש"ס, חסיד שורפן (נדה יז, א) עיי"ש בתוס'. וגם בנדון זה כן הוא, שאף שמוכרח שישאר מספר מוסדות חינוך דישוב הישן בטהרתם ומבלי כל שינוי, ואפשר גם מוסדות מספר בצורה דחינוך עצמאי, הרי ברור שע"י שאין מקבלים ההצעה להכניס למראית עין אבל באופן אוטונומיא בטוחה, שאר המוסדות לרשת הממלכתי דתי, הנה עי"ז נשארים מאות ואלפים ילדים מחוץ לחינוך הכשר. וברי ושמא דשמא, וברי של גדיים ושמא דשמא של תישים שעברו רוב שנותיהם ולא חטאו ובמילא מובטחים ע"פ מרז"ל וכו' — ברי עדיף.

ואדם רואה מהרהורי לבו — שמתקרבים אנו לזמן קבלת התורה ולא קבל 151נותן התורה הערבות דהתישים, כי אם דוקא ערבות הגדיים, וק"ל. וידוע פירוש האריז"ל עה"כ והימים האלה נזכרים ונעשים, שכשהם נזכרים הרי נעשים ובאים בפועל כל הענינים שבפעם הראשונה. ויה"ר שנזכה לבשו"ט בכל האמור.

בכבוד ובברכה בלשון הרב, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

(ממכתב ג' סיון תשט"ז)

נאָך דעם ווי מיר האָבן זיך געטראָפן אין בית המדרש, האָב איך ניט געהאַט די מעגליכקייט צו זעהען אייך נאָך אַמאָל, שרייב איך אייך יעצט און שיק אייך מיין ברכה פאַר אייך אייער טאָכטער און איידים יחיו, אַז איר זאָלט האָבן נחת פון אייער אייניקל און זייער זון. . . שי' און זאָלט אים מגדל זיין לתורה לחופה ולמעשים טובים.

און שטייענדיג יעצט פאַר דעם יום טוב שבועות, זמן מתן תורתנו, ווערט געבראַכט אין מדרש אַז השי"ת האָט געבעטן ערבות, און נאָר נאָכדעם ווי אידן האָבן געגעבן ערבות: זייערע קינדער וועלן מקיים זיין די תורה, האָט דענסטמאָל השי"ת מסכים געווען צו געבן אידן די תורה הקדושה.

און דאָס דאַרף זיין אַ מוסר השכל פאַר אונז אַלעמען, אַז יעדערער וועלכער וויל מקבל זיין די תורה כדבעי למהוי, דאַרף זיך משתדל זיין אַז זיינע קינדער און אייניקלעך און אויך קינדער פון אַנדערע אידן, זאָלן נתחנך ווערן בדרך התורה, און צו העלפן די מוסדות און די אַלע וועלכע טוען אין דעם חנוך הכשר פון אידישע קינדער אינגעלאַך אָדער מיידעלאַך אַז זיי זאָלן זיין גוטע פרומע אידן.

בברכת חג שמח ובפ"ש לחתנו ובתו יחיו בברכת מזל טוב.

(ממכתב כ"ה אייר תשי"א)

מיט פאַרגעניגן האָב איך געליינט אייער בריף וואו איר שרייבט וועגן דער פאָרשריט און הצלחה אין דער אַרבעט פון דער ישיבה אחי תמימים אין. . . , און פון אייער שטענדיג אַרבעט און מיטהילף פאַר דער ישיבה.

152איך געדיינק נאָך אייערע וואַרימע ווערטער, ווען מיר האָבן זיך באַגעגענט אַ קורצע צייט נאָך דער הסתלקות פון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע וועגען די מוסדות פון מיין שווער כ"ק אדמו"ר, און בין זיכער אַז אויך אויף ווייטער וועט איר פאָרטזעצען אייער גוטע אַרבעט פאַר די אַלע מוסדות פון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע און אויך ווירקען אויף אייערע באַקאַנטע און פריינט צוציען זיי צו דער אַרבעט, און דאָס גופא — ווי עס ווערט געבראַכט אין ספרים — וועט מיטבריינגען הצלחה אין אייערע פּריוואַטע ענינים.

וועגען אייער פראַגע, און פאָרשלאַג אויף איבער בויען נאָך אַ פּאָר רומס אין דעם זעלבען בנין פון דער ישיבה, וויילע דער יעצטיגער פּלאַץ איז צו איינג און קאָן ניט אַרייננעמען די אַלע תלמידים וועלכע ווילן אָנקומען אין דער ישיבה נאָר עס דאַרף קאָסטן עטליכע טויזענד דאָללאַר און אייניגע מעמבערס צווייפלען צי מען זאָל דאָס טאָן.

אָפּזאָגען קינדער וועלכע ווילן אַריינגיין [אין] ישיבה לערנען, איז אויסער דעם וואָס דאָס אן און פאַר זיך טאָר מען ניט, וועט דאָס אויך בריינגען ח"ו שאָדן דעם גוטען נאָמען פון דער ישיבה, און במילא אויך אַ היזק אין דער הכנסה פון דער ישיבה, און לויט ווי איר שטעלט פאָר דעם מצב, אַז עס איז קיין אַנדער ברירה ניטאָ, נאָר איבער בויען די רומס פון דעם יעצטיגן בנין פון דער ישיבה, איז זיכער אַז אויך די אַנדערע מעמבערס וועלן מסכים זיין צו דעם, און השם יתברך זאָל געבן עס זאָל זיין בהצלחה.

מיר שטייען יעצט נאָהענט צו די שבועות טעג, דער זמן פון מתן תורה, ווערט געבראַכט אין מדרש, אַז פאַר מתן תורה האָט דער אויבערשטער געבעטן ערבות — גאַראַנטיעס — און האָט ניט אָנגענומען פאַר גענוג די ערבות פון די אבות הקדושים און אויך ניט פון די רועי ישראל, ביז די אידן האָבן געזאָגט אַז זייערע קינדער וועלן זיין די ערבים, אַז מען וועט זיי לערנען תורה און מחנך זיין אין יהדות, און ערשט דענסטמאָל האָט השי"ת מסכים געווען צו געבן די תורה הקדושה. און דאָס דאַרף זיין אַ מוסר השכל פאַר אונז אַלעמען, אַז איינע פון די הכנות צו מקבל זיין די תורה, איז דאָס אַ פאַרשטאַרקטע אַרבעט אין דעם חינוך פון אידישע קינדער.

איך בעט איבערגעבן מיין גרוס ברכה צו אַלע מלמדים פון דער ישיבה און אַלע אַרויסהעלפער פון דער ישיבה מאטעריעל און גייסטיג, וביחוד להרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ באמונה וכו' וכו'. . . יחיו.

בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

(ממכתב כ"ה אייר תשי"א) 153... און בהיות דער שבת פ' יתרו איז דער שבת וואו עס ווערט דערציילט וועגען קבלת התורה, וועט איר געוויס אויסניצען אין אייער שול דאָס וואָס עס ווערט דערציילט אין דעם קונטרס ח"י אלול תש"ג עמוד 11^*, אַז באַ קבלת התורה האָט השי"ת די ששים רבוא אידן אַ חוץ זקנים וכו' געפירט אין חדר און געלערענט מיט זיי קמץ אל"ף, אָ, וואָס דאָס איז דער ערשטער אות פון אנכי, ויעוין שם בארוכה.

בברכת שבתא טבא.

(ממכתב י"ח שבט תשי"ב)

רז"ל מספרים (שמ"ר פכ"ח) כשביקש הקב"ה ליתן תורה לישראל אמר למשה: אמור לנשים תחלה — הן מזדרזות במצות — שיהו מנהיגות בניהן לתורה.

ולכן — ע"י חנוך הראוי שהי' אז — מצינו בדור ההוא של מ"ת אשר כשקבצו זהב לעשית העגל לא רצו הנשים להשתתף בזה בשום אופן — אבל, כשזמן קצר אח"ז נתנו בנ"י נדבתם לבנין המשכן היו הנשים הראשונות להביא לבנין המשכן,

הורים! אבות ואמהות!

שלמה המלך — החכם מכל האדם אמר (משלי יד, א) חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידי' תהרסנו.

כל בת וילדה — היא העתידה לבנות, כשתגדל, בית בישראל. ובה תלוי קיום הבית או, ח"ו, הריסתו.

אבל להכין אותה למילוי תפקיד היותר חשוב זה — עליכם, הורים, מוטל הדבר, ועל שכמכם כל האחריות בעד עתידה של בתכם ועתידו של ביתה אשר עלי' לבנות אותו.

ולעזור לכם לתת לבתכם חנוך הראוי הדרוש לה למצוא את דרכה דרך הישר בחיים מאושרים ברוח וגשם

כדי להמציא לבתכם, בת בתכם וכו' את כל הידיעות הדרושות לה למילוי תפקידה

כדי להעמידה על יסודות חזקים של ה"אני מאמין" של כל עם ישראל 154כדי להטביע עלי' חותם בת ישראל הקשורה לדתה תורתה ומסורת אבות

לתכלית זו נתייסדו ע"י ה"מל"ח" בתי הספר "בית רבקה — בית שרה".

הורים! ראו אשר בתכם תבקר בביה"ס ב"ר או ב"ש אשר בשכונתכם.

אנשים ונשים! עזרו את ה"מל"ח" בעבודתו, עבודת התיסדות והרחבת רשת ביה"ס שלו ואזי בטוחים אנו אשר בעהשי"ת יהיו תלמידות ביה"ס האלו המה מהבונות דור הצעיר, דור בריא בגו"ר, דור אשר בו עם ישראל יתפאר.

בברכה וכבוד

(ממכתב תש"בתש"ג)

בנועם קבלתי הידיעה ע"ד סיומן ביום י"א סיון, הבע"ל. והנני שולח ברכתי לכל אחת ואחת מהן שיהי' סיומן בשעה טובה ומוצלחת.

ובודאי למותר להדגיש אשר "סיום" בכגון זה, כמו בכל עניני יהדות תורה ומצוות, פירושו התקדמות ועלי' לשלב גבוה יותר ומדריגה גבוה' יותר בלימוד המביא לידי מעשה — קיום המצוות — והנהגה טובה בחיי היוםיום, כיאות לבנות ישראל, בנות אמותינו שרה רבקה רחל ולאה אשר בנו בית ישראל.

ובפרט אשר זה עתה באנו מזמן מתן תורתנו, והסיום הוא בימים הסמוכים לו, תוך ימי ההשלמה, עת אשר בטח עומדות, בתוככי כלל ישראל, תחת תוקף רושם חג קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

וביחוד שימים אלו מזכירים ומעוררים את החלק בראש שנטלו נשי ובנות ישראל בקבלת התורה, כידוע מפירוש וביאור חכמינו ז"ל: כה תאמר לבית יעקב — "אלו הנשים" (ואח"כ) ותגיד לבני ישראל — "אלו האנשים", שבזה התורה מדגישה ומבליטה את הזכות והתפקיד המיוחדים של נשי ובנות ישראל בנוגע לשמירת התורה והמצוות בכל דור ודור, כולל השפעה טובה על כל סביבתן באופן דמוסיף והולך בהתאם להציווי "מעלין בקודש".

נוסף על סגולת השנה הזאת, שנת הקהל, שגם בזה הי' לנשי ובנות ישראל תפקיד מרכזי, כהוראת הכתוב: הקהל את העם, האנשים והנשים והטף, כמבואר במכתבים כלליים של האי שתא.

וזכות יתרה נודעת להן, להיותן המסיימות הראשונות בסיום ראשון של ביה"ס "בית חנה", אשר כל הבאות אחריהן תראינה בהן מופת ודוגמא חי' ללכת 155בעקבותיהן בדרך התורה והמצוה, לכבוד ולתפארת בית הספר שלהן ומוריהן והוריהן שיחיו.

בברכה להצלחה מרובה ולבשורות טובות,

(ממכתב אסרו חה"ש תשכ"ז)

זיינער צייט האָב איך ערהאַלטען אייער בריף אין וועלכען איר שרייבט אַז איר זייט געוואָרן די כלה פון האברך הוו"ח אי"א מו"ה. . און בעט אַ ברכה אַז עס זאָל זיין בשעה טובה ומוצלחת. איר שרייבט אויך אַז איר זייט ניט פון אַ חסידישער משפחה און ווייסט ניט פיל פון די זאַכען וואָס איר דאַרפט וויסען, אָבער איר וועט פאַרזוכען צו לערנען דאָס ווי מעגליך פריער דורך אייערע יעצטיגע געוואָרענע קרובים. . שיחיו:

עס האָט מיך געפרייט צו לייענען אַלעס וואָס איר שרייבט אין אייער בריף, און בענטש אייך און אייער חתן שיחיו אַז איר זאָלט באַשטימען די חתונה אויף אַ גוטער שעה, און זי זאָל זיין אין אַ גוטער גליקליכער שעה און בויען אַ הויז בישראל אויף די יסודות פון תורה ומצות, ווי עס איז ערקלערט געוואָרען אין תורת החסידות, בדרכי החסידות ומנהגי החסידות.

דאָס וואָס איר שרייבט, אַז איר זייט ניט פון אַ חסידישער משפחה, דאַרפט איר זיך פאַר דעם ניט שרעקען, וואָרום לויט דעם אויסשפּראַך פון רבינו הזקן בעל התניא, איז חסידות אַ זאַך פאַר כלל ישראל, און עס איז געשריבען און איבערגעגעבען געוואָרען אין אַזאַ אופן, אַז יעדער איד מאַן און פרוי זאָלען גרייכען צו דעם, און קענען פירען זיך אין טאָג טעגליכען לעבען לויט די אָנווייזונגען פון תורת החסידות, מען דאַרף נאָר וועלען, און דענסטמאָל ווייזט השי"ת די וועגען און גיט אויך די מעגליכקייט אויף צו פאַרווירקליכען דאָס אין לעבען.

זיכער ווייסט איר אַז באַ מתן תורה, וואָס מיר גייען פייערן די נאָהענסטע טעג, ווערט דערציילט אין מדרש, אַז השי"ת האָט געזאָגט צו משה רבינו, אַז פריער זאָל ער דערציילען וועגען דעם צו די פרויען. דאָס איז אַ לעהרע אויף פילע ענינים באַ אידען, ובפרט — אַז ווען מען גייט בויען אַ הויז, סיי אַ אינדיווידועלע אָדער אַ כללית'דיקע, ליגט אַ עיקר אחריות אויף די פרויען, וואָס זיי זיינען די עקרת הבית, דער עיקר פון דער הויז און ווי מ'זעהט דאָס בעשיינפערליך פאַקטיש, אַז די פירונג פון דער הויז און ווער רעט די ערציהונג פון זין און טעכטער און אפילו די הנהגה פון דעם מאַן, היינגט אָפּ אָן דער פרוי, במילא דאַרף די פרוי וויסען די פאַראַנטוואָרטליכקייט וועלכע ליגט אויף איר, און זי קען אויך זיין זיכער אַז 156וויבאַלד השי"ת פאָדערט דאָס, גיט ער ברוך הוא אויך די מעגליכקייט און די כחות אויף צו בריינגען דאָס אין טאָג טעגליכען לעבען.

השם יתברך זאָל אייך העלפען אַז איר זאָלט איינשטעלען אייער הויז און פירן זי ווי אויבען געזאָגט, און זאָלט האָבען אַ פרייליכען יום טוב שבועות און דערנאָך אויך אין פאַרלויף פון גאַנצען יאָר אין אַ לעבען פון תורה ומצות.

(ממכתב כ"ו אייר תשי"ב)

... בודאי ידוע לו מספור רז"ל אשר לזמן מתן תורה הנה כל ישראל נעשו בריאים ושלמים, ומובא בשם כתבי האריז"ל (הוא בספר לב דוד להחיד"א), עה"פ והימים האלה נזכרים ונעשים שכשהענינים נזכרים כדבעי הרי הם נעשים, היינו שממשיכים כל הענינים וההשפעות דימים האלו, ואיחולי בזה לכת"ר שי' אשר בימי הגבלה והכנה למ"ת הנה יצליח דבר ההכנה כדבעי ובודאי יומשך לו עי"ז שיהי' בריא ושלם ולקבלת התורה — בנוסח ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר — בשמחה ובפנימיות.

בברכת חג שמח.

(ממכתב ג' סיון תשי"ב)

... הוו"ח ר'. . שי' האָט מיר איבערגעגעבען, אַז איר און אייער פרוי שיחיו פילן ניט אַזוי גוט.

איר ביידע דאַרפט זיין בטוח אַז איר וועט אָנהויבען פילען בעסער, און בפרט אַז מיר דערנעהנטערן זיך צום יום טוב שבועות, דער זמן פון מתן תורתנו, וואָס אין מדרש ווערט געבראַכט, אַז דענסטמאָל באַ מתן תורה זיינען אַלע אידען געוואָרען געזונט, וואָס דאָס איז נאָך אַ באַווייז אויף דעם וואָס ווערט געזאָגט אין תורת הבעל שם טוב, אַז השי"ת וויל אַז מען זאָל עם דינען אויך מיט דעם גוף, און ניט דורך מאַטערען דעם גוף, נאָר מען זאָל דינען השי"ת מיט שמחה און גוטען געזונט און זיין איבערגעגעבען צו קיום התורה והמצות, און השם יתברך זאָל אייך העלפען צו מקבל זיין די תורה בשמחה ובפנימיות מתוך בבריאת הנכונה.

(ממכתב כ' אייר תשי"ב) 157שמחתי להוודע זה עתה אשר ביתו לא נפגע מהפצצות וכו' שלכן תקותי חזקה, ומכל שכן וק"ו, בנוגע לכ' וכל משפחתו שליט"א, שהשלום בשלימות אתם.

ויהי רצון שיקויים בזה וכן בנוגע לכל אחינו בני ישראל שליט"א שבאה"ק ת"ו ובכל מקום שהם, הודעת חכמינו ז"ל (ב"ב יב, ב) שכל שמטיבין לו הרי בודאי שיהי' לזה המשך בהטבה, טוב בגשם וברוח גם יחד.

ומובן ופשוט שכולל ולכל לראש, ובסגנון הכתוב, וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה הוי' במצרים והמסייעים שלהם, ומסר רבים ביד מעטים שהלכו במס"נ ל"עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם", ואז הרי בודאי ובודאי שיהי' כסיום הודאה הידועה — (שכאו"א יוסיף בתומ"צ, ביחד עם ההודאה מקול"ע למקור הנסים), — להודות ולהלל לשמך הגדול.

והרי הימים ימי סגולה — ראש חודש השלישי, וימי הכנה והגבלה למתן תורה ולקבלת התורה, תורת חיים, אַ לעבעדיגע תורה, ובפתגם ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר — אַ תורה וואָס מאַכטאויף לעבן, חיים ראויים לשמם,

ימים בם נבחרו בנ"י להיות סגולה מכל העמים ממלכת כוהנים וגוי קדוש.

בברכה — בנוסח המסורתי — לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות — מתוך בריאות הנכונה ובכבוד ובהוקרה — המצפה לבשו"ט.

(ממכתב ער"ח סיון תשכ"ז)

... מאשר הנני קבלת מכ' מד' סיון, וקודם לו המברק. ויה"ר שינצלו אנ"ש כל פעולותיהם בכל מקום שהם להגדיל תורה ולהאדירה ובאופן דעקבתא דמשיחא בל' הכתוב ובני ישראל יוצאים ביד רמה, ויצליחו.

כיון שזה עתה באנו מחג השבועות זמן מתן תורתינו עלי' נא' חרות על הלוחות, אל תקרי חרות אלא חירות, חירות מכל הענינים המבלבלים מצערים ומעיקים, הנה יבשר טוב בטוב הנראה והנגלה בענינים הכללים ובענינים הפרטים אשר הא בהא תליא.

(ממכתב י"א סיון תשח"י) 158מקבל אני ידיעות מכ' על ידי. . ושמחתי להידיעות שכ' כבר בביתו ומתכונן להמשיך עבודתו הספרותית, ובענין הפנימי שבה, הפצת בארות החסידות.

וכיון שנקודת החסידות היא — עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, והוא באמת פסק דין ברור ברמב"ם הלכות לולב (בסופן), ומיוסד על מקרא מלא שבכתוב כמובא ברמב"ם שם, יהי רצון שימשיך כ' בעבודתו האמורה מתוך שמחה אמתית, זאת אומרת שגם הגוף לא יבלבל, ואדרבה ישתתף בשמחה גם הוא.

והרי זהו גם מעניני חג השבועות, זמן מתן תורתנו, דאזלינן מני', ובלשון רבינו הזקן בעל התניא בשולחנו, סי' תצ"ד, סעיף י"ח, יום שניתנה בו התורה צריך לאכול ולשמוח בו להראות שנוח ומקובל לישראל יום שניתנה בו התורה.

מצורף לזה העתק מכתב ושיחה כלליים שתקותי שיענינו את כ'.

בברכה לבריאות הנכונה ולבשורות טובות ובכבוד.

(ממכתב י"א סיון תשכ"א) 159נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א

לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל

לקראת חג השבועות

ה'תש"נ

יום טוב שמח וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולהמשיך כל זה בכל השנה כולה,

ויקויים בכל אחד ואחת היעוד: כרתי¹ ברית לבחירי, נשבעתי לדוד עבדי, כי מצאתי דוד עבדי — הגאולה האמתית והשלימה

מקום החתימה

ה'תנש"א

שבת שלום ויום טוב שמח וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולהמשיך כל זה בכל השנה כולה האנשים והנשים והטף,

ועד אשר במהרה בימינו ממש; ויהי נועם¹ ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו,

בגאולה האמתית והשלימה.

מקום החתימה