שיחה א

הערות

עמוד 103

1. 1. פרשתנו כו, נג.
2. 2. ועד"ז הוא בספרי קרח יח, כ (ושם, כג). ושם (וכ"ה בכמה גירסאות בספרי פרשתנו וביל"ש): כהנים לויים וישראלים.
3. 3. קרח יח, כ.
4. 4. קרח שם, כד (וי"ג "ובתוך" — שם, כג).
5. 5. פי"ג ה"י.
6. 6. שופטים יח, א.
7. 7. לאוין רעו. רעז.
8. 8. יחזקאל מח, לא.
9. 9. קכב, א.
10. 10. ד"ה ועוד תניא.
11. 11. יחזקאל מח, לב.
12. 12. וכ"ה לפירוש התוס' שם ד"ה ואידך. ובפי' רבינו אברהם אב"ד (נדפס בשיטת הקדמונים על ב"ב נ.י. תשמ"ב).
13. 13. ב"ב שם. רשב"ם שם ד"ה לנשיא. רמב"ם הל' מלכים פ"ד ה"ח.
14. 14. וראה גם מהרש"א, פתח עינים (להחיד"א), רש"ש שם ועוד — מה שהקשו בדברי הרשב"ם ב"ב שם.
15. 15. מז, יג. מח, דו.
16. 16. ראה יחזקאל מה, ה ואילך. מח, יג ואילך.

עמוד 104

1. 17. ראה המשך דברי הר"ן שם. ובפתח עינים שם, ש"הרואה יראה בסוף יחזקאל. . ושבט לוי יקח מתרומת הנשיא. . והא דכתיב שער לוי אחד היינו בעיר הנשיא".
2. 18. מצוה תח.
3. 19. פ"ד ה"ח.
4. 20. במנ"ח שם: והנה הר"מ והרב המחבר סוברים מפורש דלעתיד לבוא יתנו להם ערים כמבואר בדבריהם (ראה רמב"ם ריש פרק י"ג דהל' שמיטה ויובל ש"שבט לוי אע"פ שאין להם חלק בארץ כבר נצטוו ישראל ליתן להם ערים לשבת ומגרשיהם והערים הם שש ערי מקלט ועליהן שתים וארבעים עיר וכשמוסיפין ערי מקלט אחרות בימי המשיח הכל ללוים"). ונראה ג"כ דסוברים דגם לעתיד לבוא לא יטלו הלויים ג"כ נחלה כו'. אבל מזה (שיתנו ערים ללויים גם לעת"ל) לא הכריח שגם לעתיד לא יהי' ללויים נחלה, כי בזה לא פסיקא לי' מילתא, כמ"ש המנ"ח שם לפנ"ז (לענין ארצות שכבש מלך ישראל, שיש ללויים חלק בהן, וכדלקמן ס"ג) דאפשר דמ"מ מצוה על ישראל ליתן להן ערים מחלקם כמו תרומות ומעשרות שמצוה על ישראל ליתן להם אע"פ שיש להם חלק. וראה מנ"ח מצוה תקכ. זאת ועוד: הרמב"ם לא כתב דנתינת הערים ללוים היא תחת חלקם בארץ, אלא, ד"אע"פ שאין להם חלק בארץ כבר נצטוו ישראל ליתן להם ערים לשבת ומגרשיהם" (וכמ"ש במנ"ח מצוה תח שם בתחילתו). ומזה מובן גם לגבי ערי מקלט אחרות שמוסיפין בימות המשיח ש"הכל ללוים", שאינו במקום נטילת חלק בארץ.
5. 21. יד מלאכי כללי הסמ"ג סמ"ו. וש"נ.
6. 22. בהל' שמיטה ויובל (הי"א).
7. 23. וראה לשון הרדב"ז לרמב"ם שם, שמשמע ג"כ דס"ל שהסמ"ג לא פליג על הרמב"ם.
8. 24. להעיר מיד מלאכי שם סמ"ח: דרכו של הסמ"ג דכשהוא סובר כדברי הרמב"ם כותב ככתבו וכלשונו בדרך סתם וכשכותב כת' הרמב"ם משמע דלי' לא ס"ל כו'. אבל לכאו' אינו שייך לנדו"ד.
9. 25. מנ"ח מצוה תח ותקה. ביאור הרי"פ פערלא לרס"ג ח"ב ל"ת רלד (רנד, ב ואילך). שו"ת עמודי אור סי' עד. ובכ"מ.
10. 26. ס"פ בחוקותי.
11. 27. מגילה ב, סע"ב. וש"נ.
12. 28. ובמנ"ח מצוה תקה: "ודבר זה צ"ע דלעתיד לבוא יתבטלו שני המצוות והאיך יכול הנביא לעקור דבר מן התורה כו' ומכל שכן לעקור לעולם. . וע' במ"ל בה' יסוה"ת" [ולכאו' צ"ל "ועי' בר"מ בהל' יסוה"ת", דשם כתב (רפ"ט) "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת. . אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה"].

עמוד 105

1. 29. מל"ת קסט.
2. 30. ביאור הרי"פ פערלא שם, ב ואילך. ע"ש שהאריך. וראה לקמן הערה 41.
3. 31. שבהמשך הלשון בספרי שם.
4. 32. כו, נז. שם, סב.
5. 33. עיין במפרשים הנ"ל שביארו בכמה אופנים: א) דגם הסמ"ג אין כוונתו דיטלו חלק בארץ כאחד השבטים, אלא כלפי מה שבחלוקה ראשונה לא לקחו חלק כללי אבל נתנו להם כל שבט ושבט מנחלתו ערים לשבת, ולעתיד יתנו להם חלק כללי כענין הערים שנטלו אז (שו"ת עמודי אור שם סוס"ו). ב) דהמדובר בשאר כל הארצות, דהרי מלך המשיח יכבוש את כל העולם כו' (ברית משה לסמ"ג שם. והביא שכ"מ בתוס' ב"ק פא, ב ד"ה אין לך (ע"פ גי' הב"ח שם). ע"ש בארוכה). ומובן שכ"ז דוחק לפרש (הן ברשב"ם וכן) בסמ"ג, שהרי תחילה מביא הסמ"ג דברי הרמב"ם "שאם כבש מלך ישראל חוצה לארץ שהכהנים ולויים נוטלים שם חלק ונחלה", שבפשטות כוונת הרמב"ם לכיבוש רבים וכו' שאז ה"ה כארץ ישראל לכל דבר (ראה רמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ב וג'. הל' מלכים פ"ה ה"ו), ולאח"ז מוסיף "ולעתיד לבוא נוטלין חלק אף בארץ שנא' שער לוי אחד", שפשטות כוונתו שהוא בא"י ממש וחלק ממש. וכן מפרש בפרשת דרכים דרך הקודש דרוש ו, לפי הרשב"ם והסמ"ג דיטלו חלק בארץ. וראה חדא"ג מהרש"א ב"ב שם, שיהי' החלוקה ע"פ ה' והוא יחלוק חלק גם לנחלתו הלויים, ובהחלוקה ע"פ ה' לא קאי הלאו. ואכ"מ.
6. . ראה לקמן הערה 36.

עמוד 106

1. 34. רמב"ם הל' מלכים שם.
2. 35. הל' תרומות שם.
3. 22. בהל' שמיטה ויובל (הי"א).
4. 36. ודוחק לומר דכוונתו לכיבוש מלך בחו"ל כיבוש יחיד דלא הוי דינו כא"י (ראה רמב"ם הל' תרומות שם), דלכאורה אין זה חידוש דהרי "כל הארץ שכובש (המלך) הרי היא שלו ונותן לעבדיו כו' כפי מה שירצה" (רמב"ם הל' מלכים פ"ד ה"י), ומאחר דהמלך נותן לו חלקו, הרי זה כמתנה וכו' ואינו נק' חלק ונחלה.
5. 37. הל' "ארץ כנען" ברמב"ם הל' רוצח (פ"ח ה"ב וג'), שולל "עבר הירדן" [וכל' הספרי זוטא קרוב לתחילתו ובמדב"ר פ"ז, ח: ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן]. ועפ"ז לכאו' י"ל, דגם כאן הכוונה למעט (גם) עבר הירדן. אבל להעיר שבספרי זוטא ויל"ש קרח (שם, כד), מרבה דגם בעבר הירדן אין נוחלין. וכן בפרש"י שופטים יח, ב בשם הספרי שם (לגירסת רבינו קלונימוס). ועוד (וראה יהושע יג, לג. יד, ג). וראה הערה הבאה.
6. 38. גם מהלשון שבהלכה יא, ש"אין הדברים אמורים אלא בארץ שנכרתה עלי' ברית לאברהם ליצחק וליעקב וירשוה בניהם ונתחלקה להם" מובן, שאין קיני קניזי וקדמוני בכלל, כי אף שנכרת לאברהם ברית עליהם, לא ירשוה בניהם ולא נתחלקה להם (וכמ"ש הרמב"ם בהל' רוצח שבסמוך). אבל שם אפשר לפרש דהעיקר הוא ארץ שנכרתה עלי' ברית כו' [וראה מנ"ח מצוה תח (וכן במצוה תקה), דהשלש אומות הם ג"כ בכלל דברי הרמב"ם שנכרתה ברית לאברהם אבינו עליהם, ולא יטלו הכהנים הלויים חלק בהם. ולא דייק הוספת הרמב"ם "שירשוה בניהם ונתחלקה להם"]. ועוד זאת, בהלכה יוד כתב זה בעצם הלאו ש"כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען". וראה לקו"ש חכ"ג ע' 211 הערה 58. וש"נ.
7. 39. פ"ח ה"ד.
8. 40. שופטים יט, ח.
9. 41. ואולי י"ל, דזה מרומז בדברי הספרי פרשתנו הנ"ל "לאלה תחלק הארץ בנחלה. . הכל במשמע ישראל כהנים ולויים כו' ויאמר ה'. . בארצם לא תנחל יצאו כהנים כו'", שמביא הכתוב ס"פ קרח, שלכאורה מפורש בפרשתנו להלן (כו, סב) "כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל", וי"ל שמרמז בזה שע"פ פרשת חלוקת הארץ יש מקום גם לחלוקה ללויים, וזה יהי' לע"ל. אלא שיש אזהרה בפרשה בפ"ע (בפרשת קרח) בארצם לא תנחל גו'. וראה מפרשי הספרי — תולדות אדם וספרי דבי רב קרח שם. וצ"ע.

עמוד 107

1. 42. העירני ח"א שכ"כ במהר"ם שי"ק (מצוה תקה ל"ת רצט) ד"שער לוי אחד" הוא רק בקיני קניזי וקדמוני, ע"ד הנ"ל. וראה גם תולדות אדם שהובא לקמן הערה 54.
2. 43. במצפה איתן לב"ב שם מפרש, דמ"ש הסמ"ג דהלויים יטלו חלק בארץ היינו דוקא בארץ ז' אומות, אבל ג' שיכבשו לעתיד הא מיעט להו בספרי פ' קרח וכן פרש"י בחומש פ' שופטים. וצע"ג, דלפי פשטות הספרי ופרש"י מרבה דגם בקיני קניזי וקדמוני לא יקחו, ופשיטא בז' אומות. וראה הערה הבאה.
3. 44. בספרי קרח יח, כד: על כן אמרתי למה נאמר לפי שנאמר (ואתחנן ז, א) ונשל גוים רבים מפניך אבל קיני קניזי וקדמוני לא שמענו ת"ל על כן. . להזהיר ב"ד על כך. ובפרש"י שופטים עה"פ (יח, ב) ונחלה לא יהי' לו בקרב אחיו "ונחלת שאר לרבות קיני קניזי וקדמוני. וכן דורש בפ' מתנות שנאמרו לאהרן ע"כ לא הי' ללוי וגו' להזהיר על קיני קניזי וקדמוני" . אבל (נוסף לזה דפסק כש"ס נגד הספרי, הרי גם) א) בספרי קרח הרי זה "ד"א", ולפי פי' הראשון אין לימוד על קיני קניזי וקדמוני. וכן בפרש"י שופטים הביא גירסא אחרת בספרי "ונחלה לא יהי' לו אלו נחלת חמשה בקרב אחיו אלו נחלת שבעה", שבזה לא נכלל קיני קניזי וקדמוני (וראה רמב"ן שם). ב) בספרי ופרש"י הנ"ל יש לפרש, שאין המדובר לע"ל אלא בזה"ז אם היו כובשים קיני קניזי וקדמוני (ראה באר בשדה לפרש"י שופטים שם. עמק הנצי"ב לספרי קרח שם). ולהעיר מצפע"נ עה"ת (קרח יח, כ): בארצם לא תנחל כו' ר"ל אף בקיני קניזי וקדמוני לא כמו שבט לוי ועי' ב"ב דף קכב. ומשמע דס"ל ג"כ דשבט לוי ינחלו לע"ל בקיני קניזי וקדמוני משא"כ הכהנים [בס"פ אמור על הפסוק בהפטרה (יחזקאל מד, כח) "ואחוזה לא תתנו", ג"כ מחלק דקאי רק על כהנים דלא יטלו אף דשבט לוי יקחו חלק לע"ל. אבל שם אינו מדייק שזהו בקיני קניזי וקדמוני].
4. 6. שופטים יח, א.
5. 45. וכן במ"ש בהי"א בארץ שנכרתה עלי' ברית כו' וירשוה בניהם ונתחלקה להם (ראה לעיל הערה 38).
6. 46. ראה יד מלאכי כללי הרמב"ם ס"ב (וראה שם ס"ה). וש"נ.
7. 47. הל' שמיטה ויובל שם הי"ב.
8. 48. ברכה לג, י.
9. 49. ברכה שם, יא.
10. 3. קרח יח, כ.
11. . ראה מנ"ח מצוה תקח לשיטתו, שהרמב"ם ס"ל דלא יטלו לעתיד חלק כלל, דהקשה על הרמב"ם האיך פסק כהספרי נגד הש"ס שלנו.

עמוד 108

1. 50. ברדב"ז לרמב"ם הל' שמיטה ויובל שם הי"א: וקרא מסייע לרבינו בארצם לא תנחל משמע בארצם המיוחדת להם אבל שאר ארצות אינם בכלל זה. ובקרית ספר (להמבי"ט) "בארצם דהיינו שהוא שלהם מעתה".
2. 51. אף שארץ זו חלוקה בזה שהיא מקודשת משאר הארצות, ועוד דגם מהות הארץ שונה מכל שאר הארצות דהחפצא של הארץ נעשה ארץ ישראל שא"א שיעבור לרשות ובעלות אחר (ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 8 ואילך. חט"ו ע' 206 ואילך). ואולי דמצד ענין זה (הב') בארץ שייך גם לשבט לוי. ולהעיר מצפע"נ השמטות להל' תרומות סב, א. ועצ"ע.
3. 52. אף דגם בשאר הארצות שכובש מלך ממלכי ישראל, מאחר שהכהנים והלויים באותן הארצות כו' ככל ישראל, צ"ל דאינם בגדר זה (וכמו שנת' בלקו"ש חכ"ג ע' 212), הרי בארצות אלו אין הגדר ד"ירחיב ה"א את גבולך", אלא שהיא "מלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו" (רמב"ם הל' מלכים רפ"ה). וי"ל שלכן "באותן ארצות" הכהנים והלויים הויין "ככל ישראל", ואילו קיני קניזי וקדמוני שייכים במיוחד (גם) לשבט לוי. ועצ"ע.
4. 40. שופטים יט, ח.
5. 53. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב (ע' תתב ואילך. ע' א'מט ואילך). מאמרי אדה"א דברים ח"א ד"ה אל תצר את מואב (ע' ד ואילך). וש"נ. אוה"ת בראשית כרך ז (תתשסח, א ואילך).

עמוד 109

1. 54. להעיר מפי' תולדות אדם לספרי שופטים שם, דמפרש לפי גירסא הב' דרש"י בספרי, מה שיקחו הלויים לעתיד בנחלת קיני קניזי וקדמוני המבואר בחלוקת יחזקאל בתור נחלה כשאר השבטים, היות דכל ישראל יחזרו להיות ממלכת כהנים כמבואר במכילתא, ע"כ מה שיטלו הלויים יטלו בתורת נחלה ואחוזה אחרי שלא יהי' שם עודף באישי ה'.
2. 55. ה"ד.
3. 56. בה"ה.
4. 57. עקב י, ח.

עמוד 110

1. 40. שופטים יט, ח.