ו. נתוח, וטפול באברים פרטיים

300ו. נתוח, וטפול באברים פרטיים

... לכתבו אודות חילוקי דיעות בין הרופאים בהנוגע לזוגתו תחי' וטפול המתאים.

ידוע אשר במקום ספק בהנוגע לנתוח איזה שיהי', שב ואל תעשה עדיף, והרופא כל בשר ומפליא לעשות ירפאה ויחזקה באופן המתאים וימלא משאלות לבבם לטובה. . .

(ממכתב כ"ט כסלו, תשכ"א)

אין ענטפער אויף אייער בריף פון ד' פ' ויצא, אין וועלכען איר שרייבט וועגען אייער געזונט צושטאַנד און די מיינונג פון דעם דאָקטאָר.

פאַרשטענדליך איז, וויבאַלד אַז ער זאָגט — דער דאָקטאָר — אַז אויב מען וועט אָנהאַלטען די דיעטאַ, קען מען אויסקומען אָן אַ אפּעראַציע אַ יאָר צוויי און מער, האָט ניט קיין אָרט צו טראַכטען וועגען אַ אפּעראַציע, און בפרט אַז פון צייט צו צייט קומען צו נייע וועגען אין דער באַהאַנדלונג פון אַזאַ צושטאַנד, און דעריבער איז זייער מעגליך אַז מען וועט אינגאַנצען ניט דאַרפען קיין אפּעראַציע, און דאָס ווענדעט זיך אין אייער זעלבסט קאָנטראָל, ניט אויפרעגען זיך און אָפּהיטען מער ווייניגער די דיעטאַ און אין אַלגעמיינעם די אָנווייזונגען פון דעם דאָקטאָר ספּעציאַליסט, און ווען איר וועט זיך אפילו נאָר אויף אַ קליינע ווייל אַריינטראַכטען אין וואָסערע ערטער מען איז געווען מיט אייניגע יאָר פריער, און אַז הונדערטער טויזענטער אידען געפינען זיך נאָך אויך היינט דאָרטען זייער אַבסטאנאווקע דאָרטען און אייערע דאָ, וועלען גאַנצענע טעג ניט גענוגענד זיין צו דאַנקען השם יתברך פאַר זיין חסד, און דענסטמאָל זעהט מען וואָס פאַר אַ קליינעם אָרט עס פאַרנעמען די שוועריגקייטן וועלכע זיינען פראַן איצטער קעגען די אויבען געזאָגטע חסדים פון השם יתברך, און איך בין זיכער אַז עס איז גאַנץ איבעריג צו ראספּראסטנייען אין דעם.

בברכה, אַזוי ווי עס איז דאָך איצטער דער חדש כסלו, וועלכער איז אַ חדש פון נסים און גוטעס, זאָלט איר אָנזאָגען גוטע בשורות אין דאָס אַלץ אויבען געזאָגטע, און אויך וועגען אייער מאַן און קינדער שיחיו.

בברכה לרפואה ולבשורות טובות.

(ממכתב ז' כסלו, תשי"ז) 301... לשאלתה אודות ניתוח — אין לענות בהחלט, כיון שאין ברור במכתבה מהות המיחוש שלה, אבל כיון שככתבה במכתבה רואה הטבה במצבה, יש לקוות להטבה עוד יותר ועד שלא יצטרכו לניתוח. — כדאי לשאול הרופא המטפל בה הכדאי שתשמור דיעטאַ של אורז.

(ממכתב ט' תמוז, תשכ"ה)

הניתוח שכותב אודותו — הוא: 1) מסובך ביותר. 2) בשלב של חקו"ד. 3) מעטים (לפי ערך — עכ"פ) מספר הניתוחים שכבר נעשו, ובמילא כל המסקנות שישנן — אינן "ודאיות כ"כ". ועוד ועיקר גדול — השינויים שעושה הניתוח א"א להחזיר.

ולכן באם המצב במקומו עומד (לא נגרע, ח"ו) — יש לחכות בטיפולים כהנ"ל — עד שידעו אודותם הרבה יותר מהנודע עתה. — אזכיר עה"צ.

(ממענה כ"ק אדמו"ר שליט"א)

באם עוד רופא יאמר כהנ"ל — יעשה כן בשטומו"צ [כמובן — מה טוב בחודש אלול ולא במנ"א. ובכל אופן — לא בועש"ק כ"א קרוב לתחלת השבוע].

(ממענה כ"ק אדמו"ר שליט"א)

... נתקבל המכתב פ"נ מיום כ' סיון והקודמיו שיקראו בעת רצון על הציון הק'. ובנוגע לטיפול הרפואי. . . — יעשו כדעה אחידה ד(עכ"פ) שני רופאים מומחים (ובכל אופן — לא ב"בין המצרים"). בנוגע. . . תי' (ורידי הרגל) — כדאי לנסות ע"י פוזמקאות גומי, זריקות וכיו"ב^*.

(ממכתב ה' תמוז, תשכ"ז) 302נעם לי לקבל מכתבו מר"ח מנ"א, אחרי הפסק ארוך שלא שמעתי ממנו מאומה. ובנוגע לבנו. . . שי', הנה אין דעתי נוחה מההצעה לעשות בדיקות נוספות מסוכנות. יתן השי"ת שגם בלא בדיקות אלו יקבעו הרופאים אופן וסדר רפואה מתאימה בשבילו ויקוים על ידם מרז"ל שהתורה נתנה רשות — שפירושו ג"כ כח — לרופא לרפאות. ואף שצריך למלאות אחרי הוראת הרופאים, אבל לא בענינים כמו אלו בבדיקות מסוכנות וכו'.

(ממכתב ז' מנ"א, תשי"ב)

במענה למכתבה מנר הראשון, בו כותבת אודות נתוח להוציא בלוטה וכו'.

והנה כבכל עניני נתוחים, ז. א. מעשה שאי אפשר להחזירו, צריך לשאול דעת מומחים במקצוע, לכה"פ שנים ומה טוב שלשה. ובטחוני שגם חמי' שי' לא יקפיד על זה, והרי גם על פי הוראת תורתנו תורת חיים יש תוקף לדעת שנים ושלשה שלא בערך לתוקף דעת יחיד, והרי גם שכל האנושי מסכים על זה, כי האדם יהי' מי שיהי' אינו אלא נברא מוגבל והתייעצות שנים שלשה יחד הרי תשועה ברוב יועץ, וכיון שכותבת מכתבה ונתקבל ונשלח המענה בימי חנוכה, דענינם מוסיף והולך באור, הנה יהי רצון שיאיר מזלם במילוי משאלות לבבם לטובה.

בברכה.

(ממכתב א' טבת, תשי"ח)

... מה שכותב אשר יש רופאים מייעצים לנתח את השקדים של. . שי' ומחכים לקריאה מהרופא לעשות הנתוח. הנה בטח קודם שיעשו ישאלו את דעתו עוד הפעם כיון שתלוי זה במצב האויר בעת ויום שאומרים שצריך להסיר השקדים נוסף על מה שכמה רופאים אין דעתם כ"כ בהחלט לנתח שקדים כמו שהי' בשנים שעברו, ואיך שיהי' יה"ר מהשי"ת שיהי' בשעה טובה ומוצלחת ויגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים. . .

(ממכתב ד' אייר, תשי"ד) 303במענה על מכתבו בו שואל במה שיש רופאים מיעצים לחתוך השקדים אצל בתו. . תחי', הנה כנראה ממכתבו אין זה נוגע אלא לאַפּטיט שלה, ואם כן הוא אין כדאי למהר בזה, ואין צריך לומר שאין לעשות זה בשלהי קיטא בימי החום. ויש להתיעץ עם רופאים מומחים בשנת תשט"ו הבע"ל לאחרי הימים טובים. . .

(ממכתב כ"ח מנ"א, תשי"ד)

במענה על מכתבה מח' סיון. . ובשאלתה בהנוגע למצב בריאותה וחוות דעת הרופאים ע"ד הסרת השקדים, נוהגים בענינים כאלו לסמוך על הוראות שני רופאים מומחים במקצוע זה ואז מתקיימת הודעת רז"ל התורה נתנה רשות לרופא לרפאות שהיא תורת חיים גם כפשוטו, חיים בעולם הזה. . .

(ממכתב ט"ו סיון, תשט"ז)

... במ"ש אודות הטאַנסילס וכו' הרי ע"ד הרגיל אפילו אלו המצטננים לפעמים והסיבה היא הטאַנסילס, במה דברים אמורים בימי הסתיו וחורף; משא"כ בקיץ, ולכן לכאורה אין נוגע עתה לדון על שאלה זו, ויתייעצו בזה עוה"פ עם הרופא שלהם, ובאם גם דעתו כנ"ל יהי' מקום לשאלה וכתיבה עד"ז רק בעוד כמה חדשים ובינתים הנה כל אחד ואחת מהם וכלם יחד זאָלען האָבען אַ געזונטען זומער. . .

ממכתב ו' אייר, תשט"ז

במענה למכתבו מכ' סיון, בו כותב אודות מצב בריאות בנם. . שליט"א ודעת הרופאים בזה.

וע"פ סגנון כתבו, אף שאינו מפורש הדבר, כנראה שדעת כל הרופאים שלע"ע אין כל קס"ד ע"ד טפולים רצינים (כגון נתוח ח"ו וכיו"ב, אפילו לא נתוח של בירור המצב), ומובנת השלילה בקשר עם הגיל הרך של בנם שי'.

וכיון שאין נפק"מ בהנוגע למעשה, הרי לפי השקפת תורתנו תורת חיים, על האדם להיות חזק בבטחון בהשי"ת הרופא כל בשר

ומפליא לעשות שילך המצב הלוך וטוב.

304אלא שלדעתי יש לעוררם — הרופאים — שבאם תמצי לומר שהסיבה היא שאחד מקנה הריאה, החלל שלו דק יותר מהרגיל, הרי בכגון דא יש עצה ותרופה מכנית שאין בה חשש העדר התועלת ח"ו ורק תועלת והיא, עשיית תנועות הקשורות בנשימה ובשרירי הצואר בקצב קצת יותר מהיר וחזק, שכדרך כל האברים שכשמרגילים אותם לעבודתם, זה גופא מחזק אותם ומפתחם וגם בהאמור י"ל עד"ז, ומודגש לעיל קצת יותר שאז בטלו כל החששות בזה.

אופן תנועות האמורות כמובן על הרופא להחליט וכן באם ע"י מכונה או בידים וכו' ואולי מקום בזה לשאלת עצה מאחיות המומחיות בהתעמלות הגוף.

ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו — באם לא נעשה כזה במשך שנים עשר חדש האחרונים — וזוגתו תחי' תשמור על מנהגן הטוב של בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב. וכן מהטוב לברר באם לא הי' בהשידוך שלהם פגיעה בכבוד בן או בת ישראל באופן שע"פ דין צריכים לבקשת מחילה.

וכיון שהכל בהשגחה פרטית עלי החובה (והזכות) לעוררו על ההכרח בקביעות עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, קביעות בכל יום ובהוספה ביום השבת אשר קדש הוא לה'.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב כ"ז סיון, תשכ"א)

קבלתי מכתבו מה' שופטים, שבו מתאר מצב בריאות. . תחי' ושואל חוו"ד בנוגע למה שאמר לה הרופא:

הנה לפ"ד, בנוגע של הנתוח למרידין, אם זהו דעת שני רופאים מומחים במקצוע זה, תעשה זאת, ויתן השי"ת שיהי' בהצלחה.

ובנוגע לענין השני שמציע לה לעשות נתוח על האם, הנה בדבר זה צריכים לברר אצל הרופא מהו כוונתו בזה, אם הוא רוצה לעשות קלין אַפּ לגמרי, או שרק לחתוך את הטומאָר, ואם הוא באופן הראשון אשר בד"כ הרופאים דארצוה"ב להוטים אח"ז, אזי ישאל ג"כ דעת עוד שני רופאים ורק אם שלשתם יחד יסכימו לעשות קלין אַפּ, יעשו כזה. והשי"ת יתן בלב הרופאים דיעה הישרה לכווין אל האמת והטוב, וה' ישלח דברו וירפאה ע"י רופא פלוני וסם פלוני.

במ"ש אודות. . שי' ימלא כהוראת הרופאים, והעיקר בעניני אכילה ושתי' 305ומנוחה, און ער זאָל זיין אַ סאָלדאַט להשי"ת כמו שצ"ל, וכמ"ש הרמב"ם הלכות דיעות רפ"ד: היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא. . .

(ממכתב ח' אלול, תשי"א)

במענה על מכתבו — שכותב עליו יו"ד סיון אבל נתקבל רק היום — בו כותב ע"ד מצב בריאותו ואשר כמה מהרופאים ייעצו לו לעשות נתוח להשבר משני הצדדים, שסובל מזה כמה שנים:

הנה לדעתי כיון שזהו עצת רופאים מומחים במקצוע זה, נכון הדבר, אלא שכדאי לעשות לאחר ימי הקיץ ולא בימי החום,

והשי"ת יוליכהו בדרך הישרה ויזכהו להחדיר בתלמידיו רוח יראת שמים ולהאירם בנר מצוה ותורה אור כפי שהם מוארים בתורת החסידות וזכות אבותיו מסייעתו וכל זה ישמש ג"כ לצנור וכלי נוספים להמשכת וקבלת תוספת ברכת השי"ת בכל המצטרך לו.

(ממכתב י"ג מנ"א, תשי"ב)

במענה על מכתבו מכ"ח תשרי עם הפ"נ שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בו כותב אודות השבר, ואשר מלפני זמן הרגיש כאבים וגם לאחרי הטפול לא עבר לגמרי.

וידוע בכגון דא, אשר החגורה שנותנים לשבר, הנה מזמן לזמן צריך להתאימה לשינוי הגוף ע"י שנעשה שמן קצת יותר או להיפך וכיו"ב, וקרוב לומר שגם אצלו באים הכאבים מאי התאמה של החגורה, ולכן כדאי שמומחה במקצוע זה יבדוק החגורה ויתאימה ככל הדרוש. . .

(ממכתב ג' מ"ח, תשי"ז) 306... מ"ש ע"ד מצב בריאות זוגתו תחי' — הנה צריך להתייעץ עם הרופאים מומחים, כי בהרבה מקרים מאריכים ימים ושנים רבות וגם טובות מבלי לעשות נתוח. וזה תלוי בגודל האבן, מקום המצאו וכו'. וכיון שכותב במכתבו שכ[ש]שומרת היא הדיעטא מרגשת עצמה לפ"ע בטוב, לכן לדעתי צריך לדבר עם הרופאים עוד הפעם. והשי"ת יתן להרופאים הדיעה הנכונה שבכח התורה, כמרז"ל נתנה רשות לרופא לרפאות, וייעצו אותם העצה טובה לרפואה קרובה. . .

(ממכתב כ"א שבט, תשי"ג)

במענה למכתבו, בו כותב אודות מצב בריאותו ודעת הרופאים.

וצדק בכתבו אשר כמה מקרים דומים לשלו ואולי עוד יותר חמורים, הרי ע"י הנהגה מתאימה יורד האבן מבלי נתוח ובהנהגה האמורה הוא גם אמבטיות חמות השתי' בכמויות חשובות אלא שגם נוהגים שבהמשקים תהי' גם כמות שומן צמחוני וכיו"ב, וכדאי לשאול את הרופאים בזה.

אין ברור כ"כ ממכתבו מקום האבן, כי לפעמים יש לגעת אליו ע"י צבת מתאימה לפצלו, שאז הירידה שלו בנקל יותר.

והשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות ירפאהו ע"י טפול מתאים ורופא מתאים.

ובודאי למותר להאריך ע"ד הוספה בעניני תורה ומצות שנוסף על הציווי וגם זה עיקר להעלות בקדש בכל עת, הרי ההוספה מוסיפה בברכת השי"ת, וק"ל.

בטח יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב כ"ז סיון, תשכ"ב)

... לשאלותי'^* בענין הניתוח — תעשה בכ"ז כעצת רופא ידיד.

... באופן עדין (שלא לפגוע בכבוד הרופאים הנ"ל כלל) כדאי לשאלם:

307ששמעה שלאחרונה יש מקרים שבמקום ניתוח — מכניסים מבחוץ "מכשיר" לתוך הכוליא ומפוצץ את האבן שבתוכה (ובמילא יוצאים אח"כ חלקיו בהשתן).

(ממכתב ט' תמוז, תשמ"ב)

... לכתבה אודות, מאלע, הנה כיון שדעת איזה רופאים, שכשמסירים אותם, הרי על ידי זה עצמו — מגרים את הגוף ונותנים מקום אשר יחזור עוד הפעם, משא"כ (לדעתם עכ"פ) כשאין נוגעים בהם, וגם שלא לחכך ולגרד אותם וכו' — נוח יותר, והרי גם זה סימן טוב הוא, אשר אינם גורמים לה כל אי נוחיות, ולכן יש להתייעץ עם עוד רופא מומחה בכהנ"ל. ובאם יהי' חילוקי דיעות בין הרופאים, הרי שב ואל תעשה עדיף.

(ממכתב ט' תמוז, תשכ"ב)

במענה למכתבה מיום 109, בו כותבת אודות בריאות בעלה שי' שסובל מדיסקוס.

והנה בארצוה"ב לאחרונה משתמטים מנתוחים בכגון זה, ומשתדלים באופני טפול אחרים, וכיון שהרופאים דאה"ק ת"ו עומדים בקישור תמידי עם הרופאים דכאן, בודאי ידועים טפולים אלו בסביבתה.

כשתכתוב השמות שלה ושל בעלה בלשון הקדש בצירוף שם האם של כל אחד ואחת (שכן נוהגים להזכיר בתפלה) יזכירום להמצטרך להם.

בברכה לבשו"ט ולכוח"ט.

(ממכתב כ"ג אלול, תשכ"ג)

במענה למכתבו מכ"ב סיון, עם הפ"נ המוסגרים בו, בו כותב אודות הסברא לעשות נתוח, אבל אינו מפרש ענין הנתוח ואפשר הכוונה להנתוח הנקרא Lobotomy ואם כן אינו נראה לי הדבר עכ"פ לעת עתה, כי הרי לפעמים הכי תכופות לא הצליח כ"כ ע"ע בנתוח, שמזה מובן שצריך לנסות בכל האופנים 308האפשרים מקודם לזה והרי ידוע שכמה מהכדורים (פּילן) ובכלל אופני הטפול החדישים שמשתמשים בהם עתה, ישנם כאלה שפעולתם ניכר לאחרי שנה ושנתיים וכדאי הי' אשר הרופא המטפל יכתוב בפרטיות כדרך הרופאים שכותבים אחד לחבירו, בהנוגע. . תחי' הטפול שעשו עד עתה וכו', ויַראו כתב זה להמומחה במקצוע אשר בכאן.

ויהי רצון שכיון שנכנסנו לחדש תמוז הוא חדש הגאולה של רבנו נשיאנו ראש ישראל, וגופא בתר רישא אזיל, הנה הגוף בכל הקומה שלו ועד העקבתא ימשיך מן הראש ככל הדרוש ויגאל כאו"א מכל הענינים המבלבלים ויוכלו לעבוד השי"ת בשמחה שלימה ובטוב לבב.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב ד' תמוז, תשי"ח)

הנני מאשר בזה קבלת מכתבו מכ"ג בתמוז, ומודה לכ' בעד טרחתו לתאר מצב החולה. . .

לפי דעת המומחים הכי גדולים במקצוע זה אשר כאן, ועל יסוד כמה וכמה מקרים שטיפלו בהם, הנה אם המחלה היא ממושכה כמה שנים וכל הטיפולים כבר עשו ולא הועילו, אז דעתם נוטה לניתוח.

ומובן שעל כבודו להחליט אם המקרה בנידון דידן הוא מסוג הנ"ל, כיון שהחולה נמצאת בטיפול המוסד שבהנהלתו.

בכבוד ובברכה.

מתאים לציווי חכמינו ז"ל והייתם נקיים מה' ומישראל הנני עונה גם על ענין השני אשר במכתבו וסגנונו המכוון אלי, שמתפלא איך זה אני רוצה להשפיע מעבר לאוקינוס וכו', ומסיים אשר "ישראל אמנם ארץ חדשה, אבל כו'".

והנה פשיטא שאין רצוני לפגוע בכבוד ארץ ישראל או בכבוד אישי של מישהו, ובפרט באלה שאינם מוכרים לי. אבל בהנוגע לטיפול לובוטומי שנתחדש בשנים האחרונות, הרי ככל ענין מדעי, ובפרט ככל ענין של טיפול רפואי, אי אפשר שמשנה לשנה לא יהיו שנויים ביחס הרופאים לטיפול זה וגם באופן ביצועו וככל שיגדל מספר המקרים הנבחנים יהיו שנויים אלו מבוססים יותר, ועל פי ההשערה, קיימים לזמן ארוך יותר. ובודאי לכ' ידוע כל זה — הרבה יותר מאשר לי.

על פי האמור, מובן שבכל טיפול שאי אפשר לתקנו אח"כ, וכמו ניתוח, הרי, כלשונו גם במכתבו, יש להשתמש בו רק אחרי כל נסיון אחר, זאת אומרת רק במקרה שמוכרחים לעשותו ואי אפשר לחכות אפילו באופן דשב ואל תעשה. ולכן ראינו 309אשר גם בארצות הברית ממעטים בניתוח זה, וגם זה — רק לאחרי כמה שנים של טיפול בחולה, וברוב המכריע שעושים ניתוח לובוטומי — הוא מפני שלא היתה אפשרות של השגחה מעולה (מחוסר אמצעים כספיים). ולאחר כל זה, וגם זה בודאי ידוע לכבודו יותר מאשר לי, אם גם הניתוח מצליח, הנה אף שכבודו מזכיר במכתבו "שכמעט כולם חזרו לחיים תקינים" מקרים כאלו שיחזרו לחיים תקינים כאן — נדירים ביותר וביותר, אם בכלל היו כאן מקרים כאלו.

ולהשתמש בסגנונו של כבודו שאינו "רוצה להיות שותף ברצח", הרי בניתוח האמור אין זה ניתוח רק בגוף, כי אם ניתוח גם בחיים הנפשיים של המנותח, ואם תמצא לומר, הרי זה פוגע בחלק מחייו הנפשיים — ז. א. שיש בזה ג"כ רצח חלקי עכ"פ, אלא שבלית ברירה — בוחרים את הרע במיעוטו.

כל הנ"ל מבאר עמדתי בנוגע לטיפול האמור, מבוססת על הוראות חכמינו ז"ל בתורתנו תורת חיים, שאפילו הצלה לשעה ג"כ יש להשתדל בה ככל האפשר, ובפרט במקרה של חולי נפש, אשר בזה כמה ענינים עדיין אין ברורים הן בהנוגע לגורמי המחלה והן באופן רפואתה, וביותר בשנים האחרונות, אשר טיפולים עקריים ושנויים עקריים מתחדשים בשטח זה לעתים הכי תכופות. ולכן כדאית כל השתדלות לדחות טיפול הלובוטומי' למשך זמן איזה שיהי' — עד שאין ברירה בהחלט.

את כבודו הסליחה על כתבי אליו בשטח שהוא שלו. ויהי רצון אשר הרופא כל בשר ומפליא לעשות יצליחו במילוי תפקידו במילואו. וזכות הרבים מסייעתו.

(ממכתב ר"ח מנ"א, תשח"י)

לפלא השאלה הַלהסתבך בניתוח. . . דהקטנת הקיבה ותוצאותיו הבלתי ברורות (ככל הדרוש) וכו'! — והסיבה היחידה — שהמדוברת תי' כבדת בשר?! ומופרך.

(ממכתב ח' כסלו, תשמ"ג)

אין ענטפער אויף אייער בריף פון י"ט חשון וועגען אייער געזונט צושטאַנד און די מיינונג פון די דאָקטוירים.

בכלל פון די צוויי אופנים, וואָס איר שרייבט נתוח אָדער ראַדיום חשמל (געמיינט הקרנות) דאַרפמען נוטה זיין מער צו דעם ערשטן אופן. פאַרשטענדליך מיט דער צושטימונג פון אַ רב מורה הוראה. וואָרום אין הקרנות, איז ניט שטענדיג קען 310מען זאָגען פאָראויס דעם אויסגאַנג און ניט שטענדיג איז מען זיכער, אַז מ'האָט באַוואָרענט וואָס מ'וויל באַוואָרענען.

און ווי מ'פירט זיך אין אַזעלכע פאַלען, דאַרפמען האָבען די החלטה אין דעם פון צוויי דאָקטוירים ספּעציאַליסטען אויף דעם געביט, אין צוגאָב צו דעם הסכם פון דעם רב ווי אויבען געזאָגט. און השם יתברך זאָל אייך פירען ווי גוט איז פאַר אייך אין אַלע הינזיכטען.

געוויס היט איר אָפּ דעם גוטען מנהג פון אידישע פרויען צו געבען אויף צדקה יעדער מאָל פאַר ליכט צינדען ערב שבת און ערב יום טוב.

(ממכתב כ"ד מ"ח, תשכ"ג)

... ותקותי שלעת קבלת מכתבי זה קבל גם ידיעות מהטבת מצב בריאות ב"ב שי', ובמ"ש אודות השטראַלען להראש בנוגע לבריאות. . כמדומה כבר כתבתי פעם, שטפול זה דורש זהירות יתירה. והרי ישנם כמה טפולים שאין בהם אחריות, וכמה טפולים שאין בהם עכ"פ אחריות כ"כ ויודעים התוצאות מהם יותר ברור מאשר תוצאות טפול של שטראַלען. . .

(ממכתב י"ח שבט, תשט"ז)

נתקבל המכתב שלה והברקתי דעתי ע"פ מה שראיתי בכמה וכמה מקרים דומים, שכדאי לנסות בטפול בקאָמפּרעסין, שמטיבים לרכך ענינים כאותם שכותבת ולפעמים קרובות עד שעוברים לגמרי, ובמשך זמן קצר רואים כבר תוצאות באם הטפול מתאים, ובודאי גם הרופא יסכים על הנ"ל, ובהתאם להתוצאות מהאמור תחליט.

והשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות ישלח דברו וירפאה ע"י טפול פלוני ואיש פלוני. . .

(ממכתב ה' טבת, תשכ"ב) 311במענה למכתבו מכ' תמוז, בו כותב אודות מצב בריאות בתו. . תחי' ודעת הרופאים בזה, שכמה מהם מייעצים נתוח ביד, ואינו ברור במכתבו, אם זוהי דעת רופא יחיד או רופאים רבים ועוד ועיקר — האם הדיעה מבוססת רק על העדר ידיעה לסיבת המיחוש (שלכאורה כן משמע כיון שעשו טפולים שונים אחרים) או שיודעים המיחוש ברור וגם הטפולים הנ"ל שייכים למיחוש, אלא שבמקרה זה לא הצליח, ובטח יברר האמור ובהתאם להידיעות יחליטו.

ועוד להוסיף, אשר בנתוחים כאלו ישנם סוג שנוגע לא כ"כ עצם הנתוח, שבסגנון כתבו קל הוא, כי אם הזהירות יתירה שלא לנגוע בעצבים (נערוון) ועורקים (מוסקולס) הנוגעים לנענוע אצבע או אצבעות, כן מהנכון לברר החלק שמתוסף מצד "הפסיכולוגיא", ז. א. ענין שאינו בגשם האצבע והיד, כי אם בכח המחשבה והדמיון — שנדמה לבתו שבחזרתה לעבודה גם הכאב חוזר [שבמקרה זה הרי התבוננותה בהענין דהשגחה פרטית וזה שהמשגיח על כאו"א הוא ג"כ רופא כל בשר ומפליא לעשות, ונאמר בכל אשר תעשה, וההדגשה בכל אפילו כל שהוא, יש מקום לומר שיחליש אז הדמיון ואת הכאבים בזה], ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.

התקוה חזקה שעשה בשבועות אלה בענין הפצת המעינות בכל מקום שידו מגעת, ובטח ימלא עד"ז בהזדמנות הבאה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב כ"ה תמוז, תשכ"א)

במ"ש אודות מצב בריאותו והרופאים תולים זה בעצב בחוליות הצואר, בטח נודע לו שישנה שיטה בחכמת הרפואה (אף שכמה מהרופאים מתיחסים לזה בביטול) שע"י משמוש — המומחים באופן זה — בחוליות מביאים להטבה בכמה ענינים כגון דא. ואף שמוכרחני לאמר שאינני בהתלהבות משיטה זו, אבל הנסיון הראה שכמה פעמים מביאים תועלת. וכדאי לנסות. כמדומה שהשם הוא: קַיראפּראַקטיק.

לפלא שאינו מזכיר דבר מהתועדות דחודש כסלו בכלל ומיום הבהיר י"ט כסלו ביחוד, שהרי הוא ר"ה לחסידות ולדרכי החסידות, שהראש כולל בתוכו חיות כל האברים (הימים) וממשיך להם חיות במקומם הם.

ולסיום מכתבו בהנוגע למצב בתו —

השי"ת ימלא ימי הריונה כשורה ובנקל ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה כשורה ובקל.

המחכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב י"א טבת, תשי"ח) 312במענה למכתבו מיום הבהיר ח"י אלול, יום שנתלו בו שני המאורות הגדולים, יום הולדת מורנו הבעל שם טוב ויום הולדת כ"ק רבנו הזקן.

בו כותב ע"פ בקשת הורים בהנוגע לבנם שי' אשר פסק לדבר ולאחרי כמה טפולים שלא הועילו עשו טפול בעצמות העורף ונראית הטבה, ושואלים באם להמשיך בזה וכו'.

והנה כפי הנראה מהמלות ספורות שכותב, אודות הטפול הרי זוהי שיטה שכמה רופאים התחילו להשתמש בה לאחרונה, וקורין לה קיראַפּראַקטיקע, ז. א. שאין בזה כל ענין סגולי וכו' גם לדעתם, וכן לדעת החולקים עליהם, והחילוקי דיעות הוא רק במדת התועלת שבדבר ותו לא, שבזה לכאורה מענה על השאלה האם מותר ללכת לאותו שטפל בזה.

בכ"ז הרי אין מעניני לפסוק דינים ובפרט בהעדר כמה פרטים, ולכן יפנו לרב מורה הוראה בסביבתם לאחר שידועים יהיו לו הפרטים בהנוגע להטפול.

בעצם הדבר באם מותר, אם כדאי ללכת עוד פעם, הרי כיון שרואים הטבה, כדאי להמשיך בזה.

ולכשיודיעו השם של הבן בצירוף שם האם שלו, יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך לו ויהי רצון שכשם שהביא הבקשה כן יבשר טוב בזה.

ובטח ימצא אותיות מתאימות ומסבירות להורי הנער, אשר עליהם להוסיף בעניני תורה ומצות, והרי ככל שיהי' גם המצב טוב בזה, הרי תמיד יש מקום להוסיף עוד, מאחר שקשורים בהקב"ה שהוא אין סופי, ושעי"ז מתוסף בברכות השי"ת בהמצטרך לאדם ולביתו.

בברכה לבשו"ט ולכוח"ט.

(ממכתב כ"ח אלול, תשי"ט)

... במ"ש אודות הנסיעה לטבריא והצדדים החיובים והשלילים שבזה.

לאחרי בקשת סליחתה, הוא בדוגמת סוחר המחשב חשבונות באם יפתח בית מסחר, הרי עליו להשקיע בשכירת המעון וקניית הסחורה מאה זוז ובאם לא יפתח הרי אין מקום להרויח מאה פעמים מאה זוז, שהרי בעולמנו אין ענין שאין צריך להשקיע בו אם כחות נפשים או כחות גופנים או ממון, וזוהי היכולת להרויח כ"פ ככה, וחשבון כזה הוא גם בהנוגע להנסיעה, ז. א. להאי נעימות הכרוכה בנסיעה לחמי טבריא בערך להרויח כ"פ ככה ולארך ימים ושנים טובות שיבוא ע"י נסיעה זו, והלואי היתה נוסעת שנה שעברה, אבל אין צועקין על העבר, ומזכיר הנני את זה רק 313כהוכחה שנסיעה זו לא רק מותרת ועולה על גבי הצדדים השלילים שמזכירה אלא גם רצוי, ואפילו לטובתן של אלו שלשעה קלה אולי יסבלו ע"י נסיעה זו.

בברכה לבשו"ט ולחורף בריא בכל המובנים.

(ממכתב י"ד טבת, תשי"ח)

... במ"ש אודות מצב בריאות זוגתו תחי' בהנוגע להרגלים שיש רופאים מייעצים לנתח. — לפלא שאין מזכיר אם התעסקו באופנים אחרים וכמו לבישת פוזמקאות, מאַסאַזש, זריקות וכו' — שמובן שקודם שיחליטו בנוגע לנתוח, ינסו באופנים אלו. ובאם כבר ניצלו כל הנ"ל אין כל תועלת, אזי יש לעשות התייעצות (קונסיליום) משני רופאים מומחים במקצוע ולעשות כהוראתם, והתורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ויהי רצון שיבשר טוב בכל הנ"ל.

בטח זוגתו תחי' נוהגת במנהג הטוב של בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב. ונכון הי' לבדוק את המזוזות בדירתם. ובטח שומר הוא שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמרם מכאן ולהבא.

בברכה.

(ממכתב י"ז מ"ח, תשי"ז)

... במ"ש אודות גידי הרגלים של זוגתו שתליט"א. — לפלא שאינו מזכיר אם ציוה הרופא ללבוש פוזמקים של ראָבער וכן אשר תפסיק תכופות בהילוכה או בעמידתה ותשכב לנוח איזה רגעים.

והשי"ת ימלא ימי הריון זוגתו תחי' כשורה ובנקל ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה כשורה ובקל. . .

(ממכתב ח' תמוז, תשי"ז) 314מאשר הנני קבלת מכתבו מג' מטו"מ, בו כותב ע"ד מצב בריאותו ושואל חוו"ד באשר יש רופא אומר שכדאי לעשות נתוח:

הנה בכלל בעניני אולסער, מרפאים לרוב ע"י שמירת דיעטע ומנוחת הנפש והגוף, אשר מובן שזה דרך נכון מאשר ע"י נתוח וכו' אבל כיון שכותב במכתבו שזה איזה פעמים שזב דם ל"ע וכו' ובמילא נראה שזה כבר דבר ישן אצלו וקשה עליו השמירה הנחוצה בעניני אכו"ש וכו' לכן יתייעץ לדעתי עם שני רופאים מומחים במקצוע זה ביחוד וכהוראתם יעשה, ולנסוע לראַטשעסטער לתכלית זה, הנה איני יודע הנחיצות, כיון שבשיקאַגאָ נמצאים מומחים בזה ולמה לו טלטול הדרך הוצאות נוספות וכו', והשי"ת יתן להרופאים שישאל אותם את הדיעה הנכונה שע"י יבוא מן הכח אל הפועל פס"ד התורה שנתנה רשות (שפירושו ג"כ כח) לרופא לרפאות, עיין בתקוני זהר תקון י"ט דף מ' ע"ב בדיוק הלשון מהכח אל הפועל, והשי"ת יזכהו לבשר בשו"ט מהטבת מצב בריאותו ואשר מוסיף כח ועוז להשפיע על קהלתו וסביבתו לקרב את לבם לאבינו שבשמים ע"י ההתחזקות בשלשת הקוים דתורה עבודה וגמילות חסדים מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות.

מוסג"פ הקונטרס והרשימה שהו"ל בקשר עם ימי הגאולה והסגולה י"ב וי"ג תמוז שעברו, ואשר באמת כל השנה זמנם הם ומהראוי שישתמש בשהותו בביה"ח לזכות בהם גם את שכניו הנמצאים שם, ואין אתנו יודע עד מה, ואולי זהו תכלית הכוונה ועיקרה מה שהביאוהו לביה"ח וכשיגמור שליחותו זאת בטוב הרי בדרך ממילא הטפל נמשך אחר העיקר וכו'.

בברכה לרפואה קרובה.

(ממכתב כ"ד תמוז, תשי"ב)

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מיום השלישי שהוכפל בו כי טוב, בו כותב אודות מצב בריאותו ודעת הרופאים שונים בזה.

ובכללות אינו מובן, שהרי מפורסם במדינה, שבעניני אולקוס מועילה דיעטא, באם שומרים אותה בדיוק, והתועלת לא רק שמשקיטה את הכאבים אלא גם בריפוי האולקוס, והכדורים (פּילן) שמוסיפים בזה הם למהר הריפוי ולחזק הבריאות ולמלאות את החסר בויטאַמין וכיו"ב מפני הדיעטאַ.

וכיון שממכתבו אין משמע כל זה, אולי כדאי שיברר וידבר עוד הפעם עם הרופא המטפל בו.

והרי על האדם לעשות בדרך הטבע והשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות ישלח דברו וירפאהו על ידי איש פלוני וטפול פלוני. . .

(ממכתב ט"ו טבת, תשכ"ב) 315... א) בנוגע להנתוח של קאַטאַרעק ואשר הרופאים מאיצים לעשות, הנה כותב "שהרופאים" לשון רבים, הרי בודאי עכ"פ שנים מומחים בכללם, ובמילא אין מה להרהר בזה — איבערטראַכטען — כי נתוחים כאלו כבר נעשו דבר הרגיל ביותר, וידוע למדי הזהירות הצריכה בזה, ומזה מובן ג"כ שלכאורה אין כדאית הנסיעה למדינה אחרת בשביל זה ומפני כמה טעמים. ובאיזה רופא יבחר, הנה ידוע סיפור ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שבברית מילה של אחד מנכדי הצ"צ שהי' בחיי הצ"צ, ושאלו את הצ"צ באיזה מוהל לבחור, אם זה הבא בשנים ויודע הכוונות וכו' או את הצעיר אבל פשוט הוא ביותר, וענה הצ"צ שיקחו את הצעיר, כי העיקר הוא הבפו"מ, והשי"ת ישלח דברו וירפאהו ע"י איש פלוני רפו"ש. . .

(ממכתב ה' אייר, תשי"ג)

במענה על המכתב פ"נ, שיקרא בעת הרצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בהנוגע לשאלתו: הסרת הקאַטאַראַק, הרי כיון שרופא מומחה אמר שנמצא עוד מעט ראי' בעין ואין למהר בנתוח, שב ואל תעשה עדיף. אלא שמזמן לזמן מהנכון לבקר אצלו או לשאלו מראש מתי לבוא אליו עוד הפעם, בכדי שהוא יבחון את העין. ורופא כל בשר ומפליא לעשות ינחה אותם באופן היותר טוב בטוב הנראה והנגלה.

ואחכה לבשו"ט לתוכן הפ"נ, ובפרט שהרי נמצאים אנו בחודש כסלו, חודש הנסים והגאולה ונצחון עניני חב"ד, ואשר כל אנ"ש החסידים והתמימים שי' הם חלקי ועיקרי.

(ממכתב ז' כסלו, תשי"ז)

קבלתי הפ"נ — בלי הוראת זמן כתיבתו — שכותב שאצלו נחלשה הראי' מכמו שהיתה, והרופא מומחה, לא נתן לו לע"ע מאומה לזה.

נכון הוא שהי' שיכנוס לרופא אחר מומחה, שע"פ התורה צריכים להתנהג גם בדרך הטבע, וחוץ מזה הצעתי שישתתף בשיעורי תורה הנלמדים ברבים, וגם יראה 316ללמוד או לומר לכל הפחות שורות אחדות מספר התניא וספר הזהר, ואקוה שיוכל לבשר בשו"ט שהולך וטוב מצב הראי' שלו.

(ממכתב כ"ג טבת, תשי"ב)

במענה על מכתבו מז' מנ"א, בו כותב ע"ד מצב בריאותו בגשמיות והעיקר בנוגע למצב עינו.

והנה אין דעתי נוחה מזה שכותב שכשנתים שהתחיל להרגיש מה בעינו ובכ"ז לא הלך לרופאים, אבל אין צועקין על העבר, ועתה לדעתי צריך לשאול בעצת שני רופאים מומחים במקצוע זה ביחוד, ולהשתדל אצלם שיעשו כל התרופות האפשריות קודם שיציעו לו ע"ד הוצאת העין ח"ו, ויהי' חזק בבטחונו בהשי"ת שלא יוצרכו לזה, ובטח למותר להעיר אותו ע"ד הזהירות בקידוש והבדלה שכמרז"ל זה נוגע למאור עינו של אדם, וכן ישתדל להוסיף אומץ בלימוד פנימיות התורה מתאים למעמדו ומצבו, ואחכה לבשו"ט ממנו.

הפ"נ שלו אקראהו על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ובטח יעורר ר"ר עליו.

בברכה לבריאות הנכונה בכל.

(ממכתב י"ג מנ"א, תשי"ב)

במענה על מכתבו מר"ח כסלו, בו כותב אשר רופא מייעצו לעשות נתוח לעינו. . .

בטח למותר להעירו להזהר בקידוש ובהבדלה שזה נוגע למאור עיניו של אדם וכן בתוספת אומץ בענינים של כבוד התורה ולומדי' והוא ע"פ מ"ש כי נר מצוה ותורה אור, ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה לחזק ולהוסיף במאור עיניו. ויקבע שיעורים בתורת הנגלה ובתורת החסידות הסוד מתוך הרחבה ובריאות הנכונה.

בברכת רפ' קרובה.

(ממכתב כ' כסלו, תשי"ג) 317במענה על מכתבו מיום הראשון, בו כותב אודות מצב בריאותו ובפרט בהנוגע לעינים.

וכפי שמתאר המיחוש כנראה שזהו הנקרא גלאוקאָמע ורגילים בכגון דא לעשות נתוח גם פעם שני, אף שכמובן זקוקים בזה להוראת רופא מהיותר מומחים במקצוע דוקא, וישנם כמה מסוג זה באה"ק ת"ו, וישאלם, והתורה נתנה רשות לרופא לרפאות.

וידוע אחת הסגולות בכגון דא ע"פ מרז"ל למאור עיניו של אדם, זהירות בקידוש והבדלה על היין. . .

(ממכתב י"ז מנ"א, תשי"ז)

במענה על מכתבו מב' מ"ח, בו כותב ע"ד בריאות בתו שתליט"א בהנוגע לעיני' וחוו"ד הרופאים.

ולכל לראש טרם יחליטו ע"ד נסיעה, הנהוג בכגון דא, אשר הרופא המטפל בה מתאר הידוע לו ממצבה והטפולים, ושולחים את זה להרופא אשר אותו רוצים לבקר, ובנדון דידן להרופא בבוסטון. כן נשמע כאן אשר הרבה מאה"ק ת"ו מתייעצים עם רופאים מומחים בשווייץ, ומהנכון לעשות את הנ"ל גם בהנוגע להם, שבודאי כמה היכירות בשווייץ יש למצוא ע"י מכיריו באה"ק ת"ו.

ועצם הענין כפי שמתארו במכתבו אינו מובן קצת, כי גודל הלחץ בעינים מבררים אותו בקל, ולכן צ"ע איך אפשר ספק בדבר, ועוד זאת אשר אם נעשה המיחוש באופן פתאומי, הרי יש מקום לאמר שזהו קשור בשאַק (זעזוע פסיכולוגי) ואינו במכתבו כלל אם חקרו עד"ז והרי לזה טפולים מיוחדים, ואף שחשש פשוט הוא בכ"ז מצאתי לנחוץ לעורר גם עד"ז.

בעת רצון יזכירוה על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.

(ממכתב ט' מ"ח, תשי"ז)

... מיחוש האזנים שכותבתו — כפי תיאורה, לפעמים בא זה מעקזעמא באוזן ונקב שנהי' עי"ז. וא"כ הוא — ישנם רופאים שמטפלים בזה ומרפאים ע"י משחה 318ושלילת כניסת מים באוזן. מובן, אשר סופית צריך להחליט עדכ"ז — הרופא המטפל.

(ממכתב כ"ב כסלו, תשכ"ב)

במענה למכתבה מיום כט' סיון ע"ד השן כו',

כיון שהכאבים (רגישות) משך זמן מתאים שהמצב לא בסדר — צריך לטפל בזה ולא להזניחו.

ובאם, ככתבה, בין הרופאים ישנה חלוקת דעות, ישאלו דעת רופא שלישי שיכריע ביניהם.

הפ"נ שבמכ' יקרא בעת רצון על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

(ממכתב ו' תמוז, תשל"ב)

... בהזדמנות זו, אתענין לדעת אם יש תוכן לידיעה שהגיעה אלי שד"ר. . של קאָרנעל אוניברסיטה גילתה הסיבה למחלת העור סאָראיאסיס, שהיא באה מחמת אלרגי' לטאורין העוברת בירושה; ושלכן הטיפול במחלה האמורה הוא להקטין מידת הטאורין של החולה ע"י מיעוט אכילת מאכלים המכילים טאורין, בעיקר בשר ודגים.

וכיון שבעבר שלחתי לכ' שני אנשים שסבלו ממחלה האמורה, ת"ח מראש אם יודיע לי חוו"ד על דבר הנ"ל ואם משתמשים בטיפול האמור.

(ממכתב ימי הסליחות, תשכ"ה)

במענה על מכתבו עם הפ"נ המוסגר בו, שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בו כותב ראשי פרקים מאשר עבר עליו במשך שנה זו וכן אודות מצב בריאותו בהנוגע לעורו.

ומובן שבאם כוונת מכתבו כפשוטו שבעצמו בוחר לו משחה ואופן הטפול בה, 319וע"פ השאלה מידידיו וכו', אין זה הדרך כמובן בשכל הטבעי וגם לא ע"פ הוראת תורתנו שנתנה רשות לרופא לרפאות, ובטח ישנם רופאים מומחים במקצוע זה בסמיכות מקום אליו ועכ"פ ישאל עתה להוראתם ויעשה כן, וע"פ הנ"ל מובן במה ששאל עצת איש אחד שאומרים עליו שהוא מומחה, גם זה אינו נכון, ויעשה כנ"ל וכמו שמסיים גם במכתבו, להתייעץ עם רופא עור וכו'.

ויהי רצון שיוסיף בתורה ומצותי' במסירה ונתינה ולא בהסדר שכותב שבאם יעזור לו השי"ת אז יתעורר, וסדר איש הישראלי הוא לכל לראש לעשות בפועל (ובפרט שהענין לעצמו אין די ערך וכמאמר המשנה שכר מצוה מצוה), והשי"ת יצליחו לבשר טוב בהנוגע לבריאות לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות.

בודאי משתתף בפעולות צעירי אגודת חב"ד, ובאופן שלא יגע בסדרי הלימוד.

בברכת כוח"ט ולבשו"ט.

(ממכתב י"ד אלול, תשי"ז)

במענה על מכתבו מכ"ה אייר והקודם לו.

בעת רצון אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לבריאות הנכונה, ובודאי ביאר לכ' ג"כ הרופא ששאל בעצתו, אשר ענין לחץ הדם תלוי במדה חשובה במצב רוח האדם, שמזה מובן שהנהגה מתאימה לדברי הבעש"ט, עזב תעזוב עמו — עם הגוף, בשמחה וטוב לבב, ה"ז מהענינים שמתן שכרם בצדם הטבת בריאות הגוף כפשוטה, וכנראה גם במוחש.

ומה נפלאו דברי רבינו הזקן בתניא פרק מ"ט (ס"ט סוף ע"ב) ובנו בחרת כו' הוא הגוף כו', ומסוגלים ימים אלו בפרט להאמור כיון שהם ימי הכנה לקבלת התורה, אשר כדרז"ל נעשו כל ישראל בריאים בגופם ושלמים (וע"פ כל הנ"ל מובן שאין להתנצל כלל על מה שכתב אלי בענין זה, כי נוסף על הפתגם החסידותי הידוע, יענעמס גשמיות איז באַ מיר רוחניות, הרי גוף הישראלי קדוש הוא וכמובן גם מתניא הנ"ל).

כיון שאינו מזכיר בהנוגע לבריאות זוגתו הרבנית שתליט"א בטח הכל בסדר. . .

(ממכתב כ"ז אייר, תשט"ז) 320... במש"כ ע"ד האויסשלאַג — אינו מובן הספק בדברַי. לפעמים קורה שמיני אכו"ש מסוימים גורמים אצל איש פלוני תופעות שונות וכמו אויסשלאַג וכיו"ב. וע"י שנמנעים ממינים אלו חולפות התופעות. הקושי בדבר הוא לברר איזה הן מיני האכו"ש הגורמים. הדרך הפשוטה (אבל ארוכה) בזה היא — מניעת סוג מיוחד מאכו"ש לאיזה זמן ולראות התוצאות.

(ממכתב כ"א אד"ש, תשי"ז)

... וביחוד מה שכותבת על דבר בנם. . שי', לפלא בעיני הדבר כי בזמן האחרון מצאו כמה תרופות לחולי העפּעלעפּסי — ר"ל — אשר אף שמרפאים לאט לאט בכל זה ניכרת ההטבה בימים קרובים והולכת וגדולה, ולכן עלי' לדבר עוד הפעם עם הרופא המומחה שבודאי נודע לו מהרופאים והרפואות שנתגלו בשנים האחרונות לזה שינסה עוד הפעם, והשם יתברך יתן לו הרעיון הנכון איך לרפאות את בנם שי'.

המחכה לבשו"ט.

(ממכתב ב' אדר, תשט"ו)

במ"ש אודות. . שי', הנה בכגון דא ישנם תרופות שפועלות לא רק להקל אלא שמגדילים ההפסק בין פעם לפעם, וההוספה ההולכת וגדלה, ולפלא שהרי הרופא שמזכיר במכתבו מומחה הוא במקצוע ואפשר אין ממלאים הוראתו, ולכן לע"ע לא ניכרת הפעולה.

בברכה.

(ממכתב אדר"ח טבת, תשי"ח)

בעת רצון אזכיר בנו. . . שי', וכן את אלו שכותב אודותם, על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

גמגום בלשון בגיל זה לעתים תכופות בא מפחד פתאום, וכיו"ב, וכשמבררים 321הסיבה אז בנקל יותר לתקן המצב עד שיבריא לגמרי. ולכן מהנכון שיתייעץ עם רופא מומחה במקצוע זה.

בודאי למותר לעוררו אשר ככל שיוסיף בעניני תורה ומצותי' יתוסף שיפור בכל הענינים ובהנ"ל ביחוד.

בודאי מחנך את בנו בגן ילדים (וימשיך חינוכו בבית ספר) על טהרת הקדש.

(ממכתב י"א מנ"א, תשי"ז)

... ולכתבו בנוגע לגמגום — כיון שעל האדם לעשות את התלוי בו בדרך הטבע, ישאל ויעשה כדעת רופא,

אלא ועיקר, שעליו להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד התורה נגלה וחסידות, והלימוד יהי' כהוראת חז"ל מביא לידי מעשה קיום המצות בהידור, שנוסף על העיקר שכן הוא ציווי הקב"ה הרי זה גם הדרך לקבלת הברכה שהוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות ורופא בשר ודם שלוחו הוא.

ורואים במוחש שבנוגע לגמגום מועילה בפרט ההתחזקות במדת הבטחון בהשם יתברך שהוא המשגיח על כל אחד בהשגחה פרטית, כיון שסיבה חשובה במיחוש האמור, הוא העדר שלוה נפשית ובטחון עצמי ככל הדרוש.

(ממכתב כ"ה תמוז, תשכ"ו)

במענה על מכתבו מעשירי במנחם, בו כותב אשר לפעמים מרגיש כמו שנעשה צר לו בהקנה וכו'.

והנה אין זה אלא ענין הקשור בעצבים (ניערווין) שמזה מובן שבאם יסיח דעתו מזה ויחזק בטחונו בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות שהוא נותן התורה והמצוה, תחול הטבה בדרך ממילא, אלא שצריך לעשות גם איזה אחיזה בדרך הטבע על ידי שאלת רופא ולמלאות הוראתו, ופשוט שעליו להוסיף בהתמדה ושקידה בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולהשפיע גם על חבריו בזה וטוב יהי' לו בגשמיות וברוחניות.

בברכה.

(ממכתב ט"ו מנ"א, תשי"ז) 322... במ"ש אודות פורונקול, — לפעמים רבות בא זה מהתרגשות הניערווין ומאופי המאכלים, ותיקון קצת בשתי הנקודות מביא לשינוי לטוב תומ"י, ויתייעץ גם בזה עם הרופא ששאל בעצתו.

(ממכתב ט' טבת, תשי"ח)

... ובמ"ש אודות בנם. . שליט"א, איך ששינתו קלה ביותר ומתעורר כמעט כל לילה וכו'.

יש מקום לומר שחסר לו מה במזונו, וכשימלאו החסר בודאי יתחזקו העצבים (ניערווען שלו) לישן במנוחה יותר, אלא שצריך לבדוק גם המזוזה בחדרו בו ישן, וכן לדקדק בכשרות המאכלים ומשקים אשר נותנים לו, שעל ידי כל זה ילך מצבו הלוך וטוב.

וכיון שהשגחה העליונה העמידתו על חלק היפה חינוך בני ישראל בחינוך על טהרת הקדש, הנה כל הוספה מצדו במלאכתו מלאכת שמים זו, תוסיף כ"פ ככה בברכות השי"ת בענינים הפרטים שלו ושל ב"ב שיחיו, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור. . .

(ממכתב ט"ו תמוז, תשי"ח)

... במ"ש אודות החלישות שלו, וכן מהפרעות בעת השינה, יש מקום לומר ששני הענינים הוא מהבלתי סדר והעדר זמנים קבועים לאכילה שתי' שינה וכו', והרי ידוע עד כמה דרשו וגם דייקו והקפידו רבותינו על סדר חיים מסודרים וביארו והסבירו שמונע — הבלתי סדר — להצלחה בקיום התורה והמצות ובפרט בנדון כזה שנוגע למלאכתו בקדש מלאכת זבולון שקדם לישכר, ואופן מלאכתו הרי מקרא מלא דבר הכתוב שמח זבולון בצאתך, וק"ל.

ומהנכון שישאל דעת רופא בכדי להשקיטו מהתרגשות מהנ"ל ויבקשו לקבוע לו זמני האכילה שתי' וכו' ועד כמה שאפשר ישתדל לשמור עליהם והשי"ת ישלח דברו ויחלימהו ויחזקהו. . .

(ממכתב י"ד סיון, תשי"ח) 323במענה למכתבו מיום החמישי, בו כותב ע"ד הפרעות שיש לו בשינה וכו' ושאל דעת רופא ולע"ע לא עזר לו.

הנה לכל לראש צריך לבדוק את המזוזות בדירתו וכן את התפילין שלו שתהיינה כשרות כדין, ובכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש פרוטות אחדות לצדקה, ואחרי התפלה בכל יום גם בש"ק ויום טוב, יאמר השיעור תהלים חדשי — כפי שנחלק התהלים לימי החדש — ומה טוב שלא רק ביום ילבש טלית קטן בדוק בציציותיו אלא גם יישן בטלית קטן וכדברי האריז"ל בזה (הובאו ע"י רבנו הזקן בסידורו הל' ציצית), ואז תקותי חזקה שיסתדרו עניניו.

אלא שכיון שלכל דבר צריכה להיות אחיזה בטבע, ובטח הרופא יתן לו איזה כדורים וכיו"ב, יקחם כהוראת הרופא, אבל יסיח דעתו לגמרי מענין הפרעות הנ"ל ואז כנ"ל לאט לאט במשך זמן לא ארוך יחזור לאיתנו ככל האדם, וככל שיסיח דעתו יותר ויוסיף בבטחונו בהשי"ת בורא עולם ומנהיגו יתוסף בברכות השי"ת והצלחתו בהנ"ל ובכל עניניו.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב ה' אייר, תשי"ט)

כמפורסם^* מיעצים: מנוה"ח^** דהנ"ל ככל האפשרי, היסח דעתם דהנ"ל בהנ"ל (ופשיטא שלא להגזימו).

מיעוט שתי' סמוך לשינה וכו'.

(ממענה קיץ תשמ"ג)

מאשר אני קבלת מכתבה מכ"ז טבת שהגיעני זה עתה בנדון. . בקשת ברכה ועצה. ואזכירה על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר להצלחה בטיפולה עם הנ"ל וכל הזקוקים לעזרתה.

ולכתבה אודות עצה, הרי זהו מקצוע שלה ואין חכם כבעל הנסיון. ובפרט 324שקשה לתת עצה מרחוק, שהרי התנאים במדינה ובמשפחה וכו' יש להם השפעה בכגון זה, ואלה הרואים מקרוב מסוגלים ומומחים יותר באופני טיפול בכל מקרה.

כיון שכבר כתבה אלי, והרי הכל בהשגחה פרטית, אדגיש בזה מה שראיתי ברוב המקרים במצב דומה, גורם פעיל וטוב ביותר, ולמרבית תמהוני לא מנצלים אותו, על כל פנים במלוא המדה, והוא הענין דהיסח הדעת. וכמדת ההצלחה להסיח דעת הנזקק לטיפול ממצבו, הרי זה מגדיל כוחות הטבעיים של הגוף להתרפאות, וכן של שאר הגורמים הפּוזיטיבים להגביר פעולתם. מפני מצבם המיוחד של מקרים כאלה לא תמיד מצליחים כשמדברים עמהם גלוי על תכלית ההדגשה דהיסח הדעת, והרי אין זה נוגע כי אם שיסיחו דעתם בפועל. והדרך לזה היא שיהיו עסוקים במשהו שאין לזה כל שייכות למצב בריאותם. ובכדי להסיח דעת בפועל צריך להיות קשור בפעולה שתגרום לו או לה סיפוק נפשי, כגון לעשות טובה להזולת, אשר גם בלאו הכי מתקבל על דעת כל אחד ואחת, ובפרט בתקופתנו זו רבת המהומות והצרכים מרובים, ובקל אפשר למצוא אופן עזר להיטיב להזולת שיהי' מתאים להסביבה ולתנאי הזקוק לרפואה.

מעלה עקרית בהאמור הוא גם בזה, שעשית הטובה היא לא רק פעולה טובה מצד עצמה, אלא ששכרה בצדה, שכר מצוה גדולה מאד, ובלשון חכמינו ז"ל: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית.

יש להאריך בהאמור, אבל בשבילה בודאי יספיק.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות.

(ממכתב א' דר"ח אדר א', תשמ"ו)

1. יתייעצו עם הרופא שבתם תי' מבקרת (או ביקרה) אצלו לאחרונה. ואף — שבכלל — אין הרופא מגלה לאחרים את הנעשה עם פּאַציענט שלו — בטח ייעצם איך עליהם להתנהג עם הבת (כנראה מכתבם — כדאי שמשך זמן יעזבוה לנפשה).

2. מובן — שכדאי למצוא ידידים שישפיעו על הבת (מבלי שיהי' ניכר שההורים בקשום להשפיע).

3. הוספה בהנהגת ההורים, שתתאים עוד יותר להשו"ע — היינו לרצון השי"ת — מוסיפה בברכת ה' גם להילדים. . .

(ממענה כ"ק אדמו"ר שליט"א) 325... כיון^* שככתוב במסמכים (שמוחזרים בפ"ע) מתענין הילד בנגינה ושפּר לעתים קרובות וכו' — הרי יש לחפש ולהשתדל עי"ז אויף "צו קומען" צו עֶם, לקשרו יותר עם הוריו שי' וכו' [באמצעות — שהם ישירו בנוכחותו ויאמרו שיַמשיכו כשיעשה ענין פ', או תקליטים שהם לפי רוחו יותר וכו' — ובודאי פסיכאָלאָג מחנך יורה כמה אפשריות בזה]. . .

(ממענה כ"ק אדמו"ר שליט"א)

במענה על המכתב עם המוסגר חוו"ד הרופא אודות בנו שליט"א, שמוחזר בזה.

יש להמשיך בהטפול שהציעו, ואפשר כדאי לעורר את הרופא שלכאורה ע"פ המבואר, סיבת מצב רוחו, הי' מועיל ביותר באם היו ממציאים לו האפשריות לעזור לחלשים הימנו להיות מנהיגם או מדריך בכתה כמו מסיבת שבת וכיו"ב שזה הי' מגדיל האמון בעצמו וכו'. . .

(ממכתב א' סיון, תשי"ז)

מ"ש אודות האברך. . הנה צריך לשאול בזה חוו"ד רופאים מומחים לענינים אלו, כי ל"ע ול"ע מצוי הענין שקרה להנ"ל בשנים האחרונות ביותר וביותר, ובמילא ידוע כבר להרופאים דמקצוע זה אופני הנהגה ואופני הרפואה וכן ההנהגה לאחר שחוזרים לביתם, ומהדברים העיקרים בזה שלא יהי' זמנו פנוי היינו שיהי' פאַרנומען ובענינים שאינם שייכים להעמקת המחשבה. ומה טוב שעכ"פ חלק מזמנו יעבוד איזה עבודה פיזית, ואותו צריך לחזק בבטחונו בהשי"ת ולפעול עליו, עד כמה שאפשר, שיסיח דעתו לגמרי מהעבר. . .

(ממכתב כ"א שבט, תשי"ד)

... ובודאי לדכוותי' למותר להזכיר הוראת חז"ל, לעולם אל יתיאש אדם וכו' ובפרט ע"פ המבואר בזה בתורת החסידות, שמסקנא מידית מזה לא להרפות מהשפעה 326באופן המתאים על הנ"ל בכיוון המתאים, וכמדומה כבר כתבתי בזה, מה שרואים במוחש במקרים דומים, שהשפעה בעקיפין סיכוים יותר טובים לה מאשר השפעה במישרים.

ועוד להעיר בקשר לכתבו שהנ"ל נמצא בטפול אצל רופא העוסק בבריאות הנפש, אשר אף שאינו ברור כ"כ לאיזה רופא מתכוון, אבל בכלל בעוה"ר סוג מיוחד ישנו מהנ"ל מתחילים הטפול מדבור על ה' וכבוד שמים וכבוד אב ואם וכו', וצ"ע ובירור גודל השכר ואפילו אם חשוב הוא, האם אינו יוצא בהפסדו במשך הימים,

פשוט שכמה רופאים מהנ"ל שהועילו ורפאו בדרכים ישרים, ובפרט מעת שפּרופסר אחד מצא עוז בנפשו להכריז ולהודיע אשר (היפך שיטת מייסד טפול זה — הידוע) הרי האמונה בה' נטי' דתית בכלל המביא תוכן בחיים וכו' וכו' הרי זה מדרכים הכי יעילים לרפואה וכו' הרי עדיין מכמה סיבות לא חדרה שיטה זו לחוגים רחבים של רופאים הנ"ל ובמילא מקום לבירור. . .

(ממכתב כ"ז אייר, תשכ"ב)

... מוסג"פ העתק מכ' מענה למר. . וכיון אשר להנ"ל אין ידוע עד"ז ששלחתי לו העתקה, הנה הוא מצדו צריך להודַע (באופן דיפּלומַטי) אם היו אצל רופא למקצוע זה, היינו ניערוונע וכו', מה אמר להם ואם שומעה וממלאה אחרי הוראת הרופא, כי טרם אדע את זה איני רוצה להזכיר במכתבי אליהם ע"ד ענינה. בודאי ישנם במחנו מומחים גדולים בהמקצוע, וכדאי להשתדל שישאלו בעצת אחד מהם, כי, ל"ע, הענין שכותב הוא דבר הרגיל, לפ"ע, במי שבריאותו אינו כדבעי במקצוע זה, ועושים לזה כו"כ תרופות. ובפרט אחרי, שכפי שכותב במכתבו, שהתחיל הענין בקשר למאורעות מסויימים, אשר זה מקיל בדרכי הרפואה. ולבשו"ט בכל הנ"ל אחכה. . .

(ממכתב א' אלול, תשי"ב)

במענה למכתבו שהגיע באיחור זמן, בו כותב אודות המצב במשפחה^* ביחוד בעניני בריאות וכו' ושואל דעתי בזה.

והנה בכלל תמוה מה שכותב שכאילו אמר רופא שאין סיכוים להחלמה שלימה, 327בה בשעה שכמה מקרים ידועים ברור שנתרפאו בהחלט. ומביניהם גם כאלו שאני ראיתים, וזה יותר מכעשר שנה שהם בסדר ולא עוד אלא שבינתים נשאו (כי המדובר זה שמכירו הנני משך כל הזמן, הי' רווק ונשא והוליד בנים) ומשתכר בפרנסה קבועה.

בהנוגע למאורע מיוחד אי אפשר לדעת ברור ובהחלט אבל פשוט, שאמירת רופא בסגנון האמור, תמוה ביותר, ולכל היותר ובכלל בן אדם יכול לאמר, שאינו ערב ואינו לוקח אחריות בהנוגע לעתיד, ותו לא מידי.

בכלל בהענין כפי שמתארו וביחוד שילדים העומדים בגיל חינוך באמצע, פשוט שצריך להשתדל לחפש כל טצדקי שהבית ימשיך בקיומו.

ועוד ועיקר שצריך לעמוד בקישור תמידי עם מומחים במקצוע זה, לעוררם לשאלם בפועל מזמן לזמן על אופני טפולים ותרופות המתחדשים לעתים תכופות, האם יש בהם מתאימים גם בנדון זה.

והשי"ת המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית והוא גם הרופא כל בשר ומפליא לעשות, ינחהו ואת כאו"א מהמוזכרים במכתבו בטוב לפניהם באמת טוב הנראה והנגלה שהוא טוב לשמים וטוב לבריות.

ויהי רצון שיחול שינוי לטוב עיקרי בזה תיכף, והרי נמצאים אנו בחדש אדר ימים מוצלחים לבני ישראל בכל עניניהם.

בודאי אינו מסתפק בהשיעורים שכותב ומוסיף עליהם מזמן לזמן, ובודאי גם משתתף בשיעורים הנלמדים ברבים.

לשאלתו ע"ד היתר כו' — מובן שבזה צריך לפנות לרב מומחה על אתר ושיודע כל הפרטים וכו'.

בברכה לבשו"ט.

(ממכתב י"ט אדר, תשכ"א)

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מכ"ו באייר עם המצורף אליו.

ומובן שבכגון זה צריך לעשות כהוראת הרופא מומחה אודותו כותב, שהרי הוא גם טובת הבת שתחי' שבודאי בבית אי אפשר שתקבל כל הענינים והטפול האפשרי בסביבה אודותה ממליץ הרופא. אלא מקודם צריך להודע יותר פרטים אודות המוסד והעיקר למצוא קשרים עם הרופא שבמוסד למען יוכלו לדעת הנעשה אתה והעיקר להיות בטוח שיטפלו בה בשימת לב הראוי', ולא באופן שיגרתי וק"ל.

328ויה"ר מהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות, שהעשי' מצדם תהי' כלי לקבלת הברכה ממעל וכמ"ש וברכך ה"א בכל אשר תעשה.

אולי, באם לא ביררו זה עד עתה, כדאי להעיר את הרופא מומחה בהנוגע למצב הווסת שלה, שבאם אינו בסדר, בודאי ששיפור המצב בזה ישפר מצבה בכללות. כן לשאול אותו האם בכגון זה יש מקום לסממנים מסוג "אמינאסיד" ובהנוגע להמיחוש שלה הטפול ע"י הלם וכיו"ב. . .

(ממכתב ב' סיון, תשכ"א)