שיחה ב

הערות

עמוד 82

1. 1. פרשתנו טו, ח.
2. 2. טו, יוד.
3. 3. ושינוי הנ"ל הוא גם בדפוס ראשון ושני וכת"י רש"י (שתח"י). וכן נעתק בנחלת יעקב ואמרי שפר כאן. ועוד. בספר דקדוקי רש"י (באר רחובות) נעתק מפרש"י עה"פ פתוח תפתח "אפילו מאה פעמים". ואולי הוא משיגרא דלישנא, ולא נחית לדייק בזה.
4. 4. וכן ביל"ש.
5. 5. ראה אמרי שפר כאן, שביאר פרש"י זה ע"ד הרמז (והדרוש). ומסיים "אבל בספרי ובפרק אלו מציאות אמרו גם גבי פתוח תפתח אפילו מאה פעמים". וכוונתו למה שנאמר בתחלת הסוגיא שם (לא, א) "השב אפי' ק' פעמים. . שלח אפי' ק' פעמים. . הוכח אפילו ק' פעמים", שע"ז קאי כל סוגית הגמ' שם, שבכ"מ הפעם הב' מרבה עוד דבר, וכ"ה גם בנוגע ל"פתוח תפתח" ו"נתון תתן" (לא, ב).
6. 6. גם בפס"ז הוא ע"ד השינוי הנ"ל בפרש"י "הרבה", "מאה". — בפסוק "פתוח תפתח" אי' "ומנין אפילו הרבה פעמים ת"ל כו'", ובפסוק "נתון תתן לו" "אפילו נתת לו מאה פעמים עוד תתן לו כל שבא תן לו". אבל רש"י נקט בב' המקומות אותו הלשון ממש רק בשינוי מ"כמה" ל"מאה".
7. 7. כי מפורש שם גם "והעבט תעביטנו", אם לא רצה במתנה תן לו בהלואה (פרש"י).
8. 8. טו, ט.
9. 9. פרשתנו שם, ב.
10. 10. אבל י"ל דקאי גם על צדקה כפשטות הלשון נתינה, "נתון תתן" (וראה חזקוני כאן טיו"ד).
11. 11. ספרי דבי רב בפסוק יוד.
12. 12. גירסת הגר"א.
13. 13. ובפסיקתא הובאו שני הענינים בזא"ז: מלמד שהחובה הוא עליו לפתוח ומנין אפילו הרבה פעמים ת"ל פתוח תפתח, פתחת פעם אחת סופך פותח הרבה פעמים.

עמוד 83

1. 14. וביראים (השלם סי' קסז ) פי' שניהם לענין ברכה: פתוח תפתח אם פתחת פעם אחת סופך לפתוח ק' פעמים לפי שהקב"ה מספיק לך וממציא לך מעות נתת פעם אחת סופך לתת ק' פעמים שנאמר נתון תתן. וכ"פ בעמק הנצי"ב לספרי שהכוונה בשניהם בתורת הבטחה. וראה תועפת ראם ליראים שם.
2. 15. פרש"י עה"פ (מספרי עה"פ. כתובות סז, ב). — כ"ה ("להעשירו") בדפוסים שלפנינו (ובכמה כת"י רש"י שתח"י), כבספרי. ובדפוס א' וב' ורוב כת"י רש"י שתח"י "לעשרו" (כבכתובות שם).
3. 16. פרש"י שם (מספרי וכתובות שם).
4. 17. כהובא בפרש"י כמה פעמים — בפרשתנו (יג, ז. טו, יט). ולפנ"ז בפ' משפטים (כא, כח. כב, יז. כא. ל). ועוד.
5. 18. להעיר מב"מ שם (לא, ב) "נתון תתן אין לי אלא מתנה מרובה מתנה מועטת מנין ("אם אי אפשר לך ליתן מתנה מרובה" — רש"י שם) ת"ל נתון תתן".
6. 19. והרי רש"י בפירושו עה"ת לא הביא הא דב"מ דלמדין מ"נתון תתן" ל"מתנה מועטת".
7. 20. טו, ז.
8. . ביראים הנדפס סי' מח: פתוח תפתח אם פתחת מעט סופך לפתוח מאה פעמים שנאמר פתוח תפתח נתון תתן.

עמוד 84

1. 21. כ"ה בדפוסים שלפנינו. ובדפוס א' וב' ו(רוב) כת"י רש"י שתח"י "לבינך" (ע"ד ל' הספרי "בינך לבינו").
2. 22. עפ"ז מובן שאין מספיק מה שתירץ במשמרת הקודש לפרש"י כאן.
3. 23. ובפרט שהדרשות שבשני הכתובים מדובר (גם) באותו יום (ראה אבות דר"נ פ"ג, ז. ב"ר פס"א, ג. וש"נ. וראה מפרשים שם) , ולכן קשה לומר דיכול לפעול בעצמו "פתוח תפתח", שיתן בחפץ לב כו' "מאה פעמים", משא"כ בהנתינה בפועל.
4. . והא דצריך לימוד מיוחד במדרשים הנ"ל מהכתוב בקהלת (יא, ו) בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך, דתתן לעני גם בערבית, והרי כבר נלמד מכתוב בתורה שתתן (אפילו כמה פעמים) אפילו מאה פעמים (לא רק לעוד עני גם בערבית), כי א) שם בא לומר טעם והסברה "כי אינך יודע כו'". ב) לפמ"ש ביפה תואר (השלם) לב"ר שם, דשם איירי שאין עליו עוד חיוב [אם כבר נתן כפי יכולתו, דקאמר שידחוק א"ע ויתן גם לשני באותו יום (וראה ראשון לציון שבהערה 32), או בחד עניא דחוזר על הפתחים דאין נזקקים לו למתנה מרובה כו' (וראה נחלת יעקב פסוק יא)], משא"כ לפי הדרשות שבפרשתנו. ועצ"ע.

עמוד 85

1. 24. להעיר גם מאתוון דאורייתא כלל כג. לקו"ש חכ"ד ע' 100. בסגנון אחר י"ל: אם עיקר מצות צדקה הוא בעיקר מעשה הנותן או מצד המקבל (וראה צפע"נ הל' מת"ע פ"י ה"ד). ולכאורה הנפק"מ בזה (וראה לקמן הערה 38) אם קיים מצות צדקה כשהעני לא רצה לקבל, דבתשובות הרשב"א (ח"א סי"ח) ותשובת ר"י בן פלט (באבודרהם הל' ברכת המצות. ועוד) כתבו בטעם שאין מברכין על מצות צדקה שמא העני לא ירצה לקבל. ובבית הלל ליו"ד סי' רמח (הובא ביד אברהם לשו"ע שם ס"א) דכשהעני לא רצה לקבל יצא מצות צדקה, וכבמשלוח מנות. אבל להעיר שעד"ז השקו"ט במשלוח מנות (ראה רמ"א בשו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ד. פר"ח שם. שו"ת חת"ס או"ח סקצ"ו). ואכ"מ.
2. 25. רפ"ז.
3. 26. בפ"י.
4. 27. ה"א שם.
5. 28. ה"ב.
6. 29. ה"ד.
7. 30. ה"ז ואילך.
8. 31. הי"ג וי"ד.
9. 32. ואף שהרמב"ם לא הביא לענין מצות הצדקה הכתוב ד"נתון תתן" כ"א "פתוח תפתח" (בספר היד שם רפ"ז. וכן במנין המצות (בריש ס' היד) ובספר המצות מ"ע קצה), הרי הרמב"ם אינו מפרש שהכתוב בא בהמשך ללפנ"ז בשייכות לספ"י ונתינה בהרגש הלב. ולהעיר שגם לא הביא דרשת "אפילו מאה (כמה) פעמים". וראה ראשון לציון (להאוה"ח) יו"ד סרמ"ז ס"א, דמחלק כמה פרטים במצות הצדקה: הא' דאפילו מבלי תובעים אותו מצוה על האדם להפריש מממונו לצדקה כו', והב' שאחר שעישר נכסיו ונתן המעשר אם יש עניים מדחיקים ביותר ציותה תורה פתח תפתח נתן תתן אפילו מאה פעמים כו' ויש בזה מ"ע.
10. 33. אבל להעיר מקרית ספר להמבי"ט לרמב"ם שם "שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו וכולן מן התורה כו'".
11. 34. ולהעיר שבפ"י גופא הקדים הרמב"ם (שם ה"ד) השלילה "כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות כו'" לפני החיוב "אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה כו'".
12. 35. "והיינו שצר לו בנתינתו אבל עכ"פ אינו מראה לו פנים זועפות דא"כ לא נחשב בשמונה מעלות דהא הפסיד זכותו" (ש"ך יו"ד סרמ"ט סק"ט). ומשמע דס"ל, דמ"ש הרמב"ם שם ה"ד (ועד"ז בשו"ע שם ס"ג) "כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים אבד זכותו והפסידה", אין זה קיום מצות צדקה. אבל צע"ג — הרי בפועל החי' נפש העני. וראה ברכ"י יו"ד שם. פני דוד להחיד"א פרשתנו אות ייב. ואכ"מ.
13. . ראה שבועות כה, א. וברמב"ם הל' שמיטה ויובל ספ"ט — הביא הכתוב לענין הלואה. וראה שו"ע אדה"ז (חלק חו"מ) ריש הל' הלואה.

עמוד 86

1. 36. מספרי עה"פ.
2. 37. להעיר מאברבנאל כאן.
3. 38. ועפ"ז יל"ע אם הא ד"נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עלי'" (ספרי ופרש"י תצא כד, יט. ועד"ז הוא בתו"כ ורש"י ויקרא ה, יז (בסופו)) — שאין כאן מעשה נתינה כלל — האם הוא קיום מצות צדקה, או פרט במצות שכחה המבוארת שם (ודוחק גדול הוא), רק "מתברך עלי'", "הקב"ה קובע לו ברכה" (ל' רש"י ויקרא שם). וצ"ע.
4. 39. ע"פ הנ"ל י"ל הנפק"מ בפועל בין ב' הדיעות: לדעת הרמב"ם טוב יותר ליתן כראוי גם לא בסבר פנים יפות, שזהו עיקר המצוה , ולדעת רש"י טוב ליתן פחות מהראוי בסבר פנים יפות מליתן כראוי בלא ספ"י. אבל ראה מהר"י קורקוס לרמב"ם שם פ"י ה"ז והי"ד. צפע"נ הנ"ל הערה 24. ועצ"ע.
5. 40. בספרי בפסוק נתן תתן לו "בינך לבינו מכאן אמרו (שקלים פ"ה מ"ו) לשכת חשאין היתה בירושלים", ועפ"ז הי' אפשר לפרש להיפך, שדוקא בפסוק זה מבוארת ומרומזת המעלה הכי נעלית בצדקה, כמ"ש ברמב"ם (הל' מתנ"ע פ"י ה"ח) . אבל מזה שרש"י פי' רק "בינו ובינך", ואינו מוסיף "מכאן אמרו" שבספרי, אף שהביא בפסוקים אלו כו"כ דרשות הספרי [ובפרט דלשכת חשאין שהיתה במקדש אינה "בינו ובינך", אלא במעלה עליונה יותר, ש"לא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח" (כמ"ש הרמב"ם שם)], מוכח קצת, שלא נחית להביא כאן מעלת הצדקה כמו שהיא באופן נעלה.
6. 41. היום יום ע' כד (כט שבט).
7. . וראה פרישה לטיו"ד סרמ"ט בסופו, שכותב ב' דרגות בנתינה בעצב.
8. . שהרי המעלה גדולה שאין למעלה ממנה מהח' מעלות (ה"ז שם), "המחזיק ביד ישראל שמך כו'", אינה צדקה כפשוטה, כי בעיקרו הוא כאשר בא ע"י הלואה או ע"י שותפות כו'. ומעלה הנעלית בצדקה כפשוטה היא מ"ש בה"ח ("שהרי זו מצוה לשמה"). ע"ש.
9. . וראה ספרי דבי רב לספרי, דההמשך "מכאן אמרו" הוא עוד דרגא.

עמוד 87

1. 42. ועד"ז בספרי.
2. 43. ראה פרש"י ואתחנן ו, ה (ממשנה ברכות נד, א).
3. 44. ראה באר בשדה כאן.
4. 45. תניא רפ"ב.
5. 46. בראשית ג, כב. וראה רמב"ם הל' תשובה רפ"ה.
6. 47. ראה לקו"ת אמור לח, ב.
7. 48. בפיהמ"ש (הובא בתוי"ט) פ"ב דב"מ מ"ט; חולין פי"ב מ"ג — בלשונות הכתובים "השב תשיבם", "שלח תשלח. . וזולתם מן המקראות".
8. 49. ראה בהנסמן בהערה הבאה.
9. 50. וראה נחלת יעקב על פרש"י כאן, דמפרש"י כאן "משמע דמכפל לשון דייק". ובפרט שרש"י לא פירש שאר הלשונות שנאמרו בלשון "מקור" שהובאו בגמ' שם, דפי' "אפילו מאה פעמים". וראה דקדוקי רש"י (באר רחובות), מלאכת הקודש ובאר בשדה בפרש"י.
10. 51. פיהמ"ש חולין שם.
11. 52. כ"ה ("אלף") בפיהמ"ש להרמב"ם חולין שם — ובגמ' שם (ובב"מ) "מאה". ולהעיר דבספרי פרשתנו כאן (טו, ח) יש גירסא "אפילו אלף פעמים" (ראה ספרי הוצאת האראוויץפינקלשטיין).
12. 53. דקדוקי רש"י שם.
13. 54. ראה לקו"ש ח"ט ע' 140. ועוד.

עמוד 88

1. 55. פרשתנו כב, ג.
2. 56. חגיגה ט, ב.
3. 57. ל' הלקו"ת שם.
4. 58. ספ"ב דהל' גירושין.
5. 59. ישעי' נד, יד — הפטרת פרשתנו.
6. 60. רמב"ם רפ"י מהל' מתנות עניים.
7. 61. ראה רש"י כאן — טו, יא.
8. 62. ראה בארוכה לקמן ע' 89 ואילך.
9. 63. ספר ערוגת הבושם בשם ספר אמרכל.
10. 64. אסתר ט, כב.
11. 65. משנת חסידים מס' אלול פ"א מ"א.
12. 66. ואתחנן ו, כה.
13. 67. להעיר מאוה"ח כאן פסוק ז: ובדרך רמז ירמוז להעיר הערה גדולה כו'.
14. 68. ישעי' א, כז.