שיחה א

54שיחה א

א. בפסוק¹ "וישחט את העולה וימציאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב" מעתיק רש"י תיבת "וימציאו" ומפרש "לשון הושטה והזמנה".

כוונת רש"י בפשטות² היא לפרש תיבת "וימציאו" — שלא תימא שענינה מלשון מציאה³ [ע"ד פירוש הראב"ע כאן "מגזרת מצא, שמצאו בשעת הצורך", היינו שבני אהרן גרמו שהדם יהי' מצוי אצל אהרן] — אלא הוא "לשון הושטה והזמנה".

אבל צריך ביאור בכפל לשון רש"י — "לשון הושטה והזמנה", דלכאורה הי' מספיק לומר "לשון הושטה"⁴.

ויתירה מזו: "הושטה" ו"הזמנה" הרי הם שני ענינים שונים — "הושטה" מובנה העברה ונתינה מיד ליד, ו"הזמנה" פירושה הכנה, שהכינו את הדם — ומהו ההכרח לפרש ש"וימציאו" כולל את שני הענינים — "לשון הושטה והזמנה"?

בפשטות כוונת רש"י בזה לבאר ש"הושטה" זו היתה באופן של "וימציאו", והיינו, שע"י ההושטה לחבירו נעשה הדבר מוכן ומזומן ומצוי אצלו (ע"ד פי' הראב"ע כנ"ל)⁵. אבל לכאורה אין זה ביאור מספיק, דמשום כך לא הי' צריך רש"י להדגיש שהי' מעשה הזמנה דוקא, והול"ל "לשון הושטה שיהי' מצוי" וכיו"ב (ע"ד לשון הראב"ע), שפירושו עצם המצאו של הדבר (מבלי חילוק באיזה אופן נמצא אצלו, אם הוא מזומן אם לאו)⁶ — ומהי הדגשת רש"י ש"וימציאו הוא לשון הושטה והזמנה"?

ב. ויש לומר, שכוונת רש"י היא (לא רק לפרש תיבת "וימציאו", אלא בעיקר) לתרץ שינוי בלשון הכתובים כאן: לעיל⁷ גבי הקרבת "עגל החטאת" של אהרן נאמר "ויקרב אהרן אל המזבח וישחט גו' ויקריבו בני אהרן את הדם אליו ויטבול אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח גו'", וכאן גבי העולה מדייק הכתוב "(וישחט את העולה) וימציאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו גו'" (וגם בפסוק שלאח"ז⁸ מדייק הכתוב "ואת העולה המציאו אליו לנתחי' גו'"), וכן גבי "השלמים אשר לעם" נאמר לקמן⁹ "וימציאו בני אהרן את הדם אליו" — וטעמא בעי?

55בפשטות יש לומר, שכן היתה המציאות — שלאחרי קבלת דם החטאת לא עמדו בני אהרן בקירוב מקום לאהרן¹⁰ ולכן היו צריכים להקריב (ולהוליך) אליו את הדם, משא"כ קבלת הדם של העולה (וכן של השלמים) היתה בקירוב מקום לאהרן¹⁰ והיו יכולים להושיט את דם העולה (וכן אברי') אליו.

אבל עם שביאור זה מיישב השינוי בלשון הכתובים כאן — עדיין אינו מובן בתוכן הענין:

לעיל בתחילת פ' ויקרא¹¹, בדיני עולה, נאמר "ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח גו'", ובפרש"י שם "והקריבו" — "זו קבלה שהיא הראשונה, ומשמעה לשון הולכה, למדנו (ש)שתיהן בבני אהרן". כלומר: לשון "והקריבו" כולל שתי העבודות של קבלת הדם והולכת הדם¹² (דשתיהן הן בבני אהרן הכהנים דוקא). ועפ"ז תמוה, כיון שהכתוב כאן בא לתאר השתתפותם של בני אהרן בעבודת יום השמיני למילואים, מדוע גבי העולה (והשלמים) השמיט הכתוב ע"ד שתי עבודות אלו (קבלה והולכה) ואומר רק "וימציאו. . את הדם", דהיינו הושטת הדם לידו של אהרן?

בנוגע ל"הולכה" יש לומר, שע"פ פשוטו של מקרא, גם הושטת הדם (מיד ליד) נכללת בגדר "הולכה", שהרי בזה מקרב את הדם אל המזבח.

[ע"ד ההלכה יש מקום לשקו"ט אי הושטה זו יש עלי' שם הולכה, שהרי קיי"ל¹³ שהולכה שלא ברגל לאו שמה הולכה, ולדעת הרמב"ם¹⁴ אפילו כשעומד בצד המזבח צ"ל הולכה ברגל (ובצפע"נ עה"ת¹⁵ כתב, דזה שבני אהרן רק המציאו את הדם אכן "הוה שלא כדין"¹⁶); אבל ע"ד הפשט לא מצינו שהולכה צ"ל ברגל דוקא¹⁷, וכיון שכל ענין ההולכה למדים מתיבת "והקריבו", מסתבר שגם הושטה בכלל זה, מאחר שעי"ז מקרב הדם אל המזבח, כנ"ל].

אבל עדיין לא מתורץ בנוגע לקבלת הדם, שבפשטות לא נכללת בלשון "וימציאו". דרק בנוגע ללשון "והקריבו" אמרו ש"זו קבלה שהיא הראשונה"¹⁸, וב 56פרט שיש לומר שקבלת הדם נכללת גם במשמעות הלשון של "והקריבו"¹⁹, כי קבלת הדם היא התחלת "קירוב" הדם אל המזבח; משא"כ "וימציאו" (שהוא "לשון הושטה") היא רק פעולת הנתינה מיד ליד ומובן שאין קבלת הדם בכלל זה. וא"כ תמוה, מדוע נקט הכתוב לשון "וימציאו" (ומשמיט ע"ד קבלת הדם) ולא אמר (כדלעיל) "ויקריבו", שבזה נכללות הן הקבלה והן ההולכה?

[בשלמא אם לא הי' נכתב בתורה בכלל ע"ד הפעולות שבין שחיטה לזריקה, לא הי' קשה, כי כן מצינו בעוד מקומות, שלא נתפרטו כל העבודות שנעשו בקרבן כ"א רק מקצתן²⁰; אבל מאחר שהכתוב נחית לפרט שבני אהרן "המציאו" את הדם לאהרן — קשה, כנ"ל, מדוע השמיט ע"ד קבלת הדם].

ולתרץ שאלה זו מוסיף רש"י "(לשון הושטה) והזמנה", שבזה מדגיש החידוש ב"וימציאו" לגבי "ויקריבו", שדוקא בזה יש ענין ההזמנה, כדלקמן.

ג. בכתובים כאן מפורש שיש חילוק בין זריקת דם החטאת וזריקת דם העולה והשלמים, דבחטאת נאמר²¹ "ויטבול אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח", ואילו בעולה ושלמים נאמר²² סתם "ויזרקהו על המזבח". כלומר, זריקת דם החטאת היא באצבע, ולכן צריך הכהן לטבול אצבעו בדם תחילה ואח"כ לזרוק אותו, משא"כ זריקת דם העולה והשלמים היא בכלי ואין צורך בטבילת האצבע בדם.

ונמצא שיש חילוק עיקרי בין פעולת בני אהרן בדם החטאת ופעולתם בדם העולה והשלמים²³: בדם החטאת הרי גם לאחרי שהקריבו את הדם לאהרן, עדיין לא הי' הדם מזומן ומוכשר לזריקה, כי היתה חסרה פעולת טבילת אצבעו של אהרן בדם; משא"כ אצל דם העולה והשלמים, הרי תיכף לאחרי שהושיטו את הדם לאהרן, נעשה הדם מזומן ומוכן לזריקה, מבלי שיצטרך אהרן לעשות שום דבר נוסף.

ועפ"ז מוסבר הטעם שנאמר "וימציאו בני אהרן גו'" דייקא (ולא "ויקריבו"): הטעם שהתורה מספרת ע"ד פעולות בני אהרן בקרבנות אלו הוא (בפשטות) כדי להדגיש את השתתפותם בעבודתו של אהרן ביום זה²⁴. ולכן מדגיש הכתוב, שגבי העולה והשלמים גדלה מדת השתתפותם בעבודת אהרן, כי לא זו בלבד ש"הקריבו" את הדם אלא "וימציאו" — שהחידוש בזה הוא לא רק באופן הפעו 57לה (וימציאו לשון הושטה), אלא בעיקר בנוגע להנפעל בהדם, שבדם העולה פעלו בני אהרן דבר נוסף, שהדם יהי' מוכן ומזומן לגמרי לזריקה.

וזוהי גם הדגשת הכתוב גבי אברי העולה — "ואת העולה המציאו אליו לנתחי'", כלומר, בני אהרן נתחו את העולה לנתחים, באופן שתיכף בהגיע הנתחים לידי אהרן היו מוכנים²⁵ ל"ויקטר על המזבח".

(משיחת ש"פ שמיני תשמ"ב)