54
שיחה א
א. בפסוק1 "וישחט את העולה וימציאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב" מעתיק רש"י תיבת "וימציאו" ומפרש "לשון הושטה והזמנה".
כוונת רש"י בפשטות2 היא לפרש תיבת "וימציאו" — שלא תימא שענינה מלשון מציאה3 [ע"ד פירוש הראב"ע כאן "מגזרת מצא, שמצאו בשעת הצורך", היינו שבני אהרן גרמו שהדם יהי' מצוי אצל אהרן] — אלא הוא "לשון הושטה והזמנה".
אבל צריך ביאור בכפל לשון רש"י — "לשון הושטה והזמנה", דלכאורה הי' מספיק לומר "לשון הושטה"4.
ויתירה מזו: "הושטה" ו"הזמנה" הרי הם שני ענינים שונים — "הושטה" מובנה העברה ונתינה מיד ליד, ו"הזמנה" פירושה הכנה, שהכינו את הדם — ומהו ההכרח לפרש ש"וימציאו" כולל את שני הענינים — "לשון הושטה והזמנה"?
בפשטות כוונת רש"י בזה לבאר ש"הושטה" זו היתה באופן של "וימציאו", והיינו, שע"י ההושטה לחבירו נעשה הדבר מוכן ומזומן ומצוי אצלו (ע"ד פי' הראב"ע כנ"ל)5. אבל לכאורה אין זה ביאור מספיק, דמשום כך לא הי' צריך רש"י להדגיש שהי' מעשה הזמנה דוקא, והול"ל "לשון הושטה שיהי' מצוי" וכיו"ב (ע"ד לשון הראב"ע), שפירושו עצם המצאו של הדבר (מבלי חילוק באיזה אופן נמצא אצלו, אם הוא מזומן אם לאו)6 — ומהי הדגשת רש"י ש"וימציאו הוא לשון הושטה והזמנה"?
ב. ויש לומר, שכוונת רש"י היא (לא רק לפרש תיבת "וימציאו", אלא בעיקר) לתרץ שינוי בלשון הכתובים כאן: לעיל7 גבי הקרבת "עגל החטאת" של אהרן נאמר "ויקרב אהרן אל המזבח וישחט גו' ויקריבו בני אהרן את הדם אליו ויטבול אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח גו'", וכאן גבי העולה מדייק הכתוב "(וישחט את העולה) וימציאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו גו'" (וגם בפסוק שלאח"ז8 מדייק הכתוב "ואת העולה המציאו אליו לנתחי' גו'"), וכן גבי "השלמים אשר לעם" נאמר לקמן9 "וימציאו בני אהרן את הדם אליו" — וטעמא בעי?
הערות
- 1. פרשתנו ט, יב.
- 2. ראה גם דקדוקי רש"י (באר רחובות) כאן.
- 3. ובבאר מים חיים (לאחי המהר"ל) כאן — "ואינו מלשון ונמצה דמו" (ויקרא א, טו. וראה רש"י שם).
- 4. וראה גם ת"א כאן "ואמטיאו" [אבל בתיב"ע "ואקריבו". וכן במדרש לקח טוב (פסוק יג) "המציאו, לשון הקרבה"]. וראה ב"מ (ב, א. וש"נ) "ומצאתה (דקרא) דאתא לידי' משמע". וראה לקמן הערה 23.
- 5. וראה גם ס' השרשים לר' יונה בן ג'נאח (ערך מצא) "זמנוה לפניו ומסרוה לפניו". ע"ש. ובס' השרשים להרד"ק (ערך מצא) "ענין המציאה והוא כענין הזמנה".
- 6. ואדרבה, "מצא" (גם בלשון תורה) פירושו בכ"מ — לשון מציאה, היינו דבר שבא לידו של אדם דוקא בלי הכנה ו"הזמנה" (כמו מציאת אבידה).
- 7. ט, חט.
- 8. ט, יג.
- 9. ט, יח.
רש"י על ויקרא א׳:ט״ו - הטקסט מספריא
והקריבו. אֲפִלּוּ פְּרֵדָה אַחַת יָבִיא (ספרא):
הכהן, ומלק. אֵין מְלִיקָה בִּכְלִי אֶלָּא בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן, קוֹצֵץ בְּצִפָּרְנוֹ מִמּוּל הָעֹרֶף וְחוֹתֵךְ מַפְרַקְתּוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַסִּימָנִין וְקוֹצְצָן (שם):
ונמצה דמו. לְשׁוֹן מִיץ אַפַּיִם (משלי ל'), כִּי אָפֵס הַמֵּץ (ישעיהו ט"ז), כּוֹבֵשׁ בֵּית הַשְּׁחִיטָה עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַדָּם מִתְמַצֶּה וְיוֹרֵד (זבחים ס"ה):
ומלק, והקטיר, ונמצה. אֶ"לֹ כֵּן מֵאַחַר שֶׁהוּא מַקְטִיר הוּא מוֹצֶה? אֶלָּא מַה הַקְטָרָה הָרֹאשׁ בְּעַצְמוֹ וְהַגּוּף בְּעַצְמוֹ, אַף מְלִיקָה כֵּן. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא מְסֹרָס הוּא — וּמָלַק וְהִקְטִיר, וְקֹדֶם הַקְטָרָה וְנִמְצָה דָמוֹ כְּבָר:
והקריבו [AND THE PRIEST] SHALL OFFER IT — It — even a single bird he may offer (not necessarily more than one, as might be assumed from the plural תורים and בני יונה) (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 7 1; Zevachim 65a).
הכהן … ומלק THE PRIEST SHALL … NIP OFF [ITS HEAD] — The nipping of the bird’s head must not be done with an instrument but by the priest’s very self:) he nips with his finger-nail close by the nape, cuts right through the neck-bone until he comes to the “organs” (the wind pipe and the gullet) and cuts them through too (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 7 3; Zevachim 65a).
ונמצה דמו AND THE BLOOD THEREOF SHALL BE WRUNG OUT — The word ונמצה is connected in meaning with (Proverbs 30:33) “the pressing out (מיץ) of wrath”; (Isaiah 16:4) “for extortion (המץ) is at an end). — He presses the place where the neck has been cut (בית השחיטה) against the wall and the blood thus drains itself out) and runs down the wall (cf. Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 7 7; Zevachim 64b).
ומלק … והקטיר …ונמצה AND HE SHALL NIP OFF … AND CAUSE IT TO ASCEND IN FUMES … AND [THE BLOOD] SHALL BE WRUNG OUT — Is it possible to say so? Since he has burnt it can he squeeze the blood out?! But the wording is intended to suggest the following: How is it with the burning of the sacrifice? The head is separate and the body is separate (since it states here ומלק את ראשו והקטיר, and in v. 17 it is enjoined והקטיר אתו i. e. the body; vv. 16—17 speaking of the rites performed on the body)! So, too, the nipping has to be thus (i. e. has to have the effect of severing the head from the body so that it may be burnt apart from the body; the מליקה accordingly denotes here complete severance, whilst in 5:8 this is forbidden. The translation therefore is: and he shall nip off the head so that he may burn it on the altar) (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 7 5; Zevachim 65a). According to the literal sense of the verse, however, the wording is inverted: he shall nip off [the head] and burn it, and before the burning the blood shall have been pressed out already (ונמצה has therefore a future-perfect meaning: “and its blood shall have been pressed out”).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.