שיוך לפסוק
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
10 ראה מפרשי תהלים ד, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויגש שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
24 וי"ל דלדעת הב"י בחולה יוצא י"ח גם בלבו — ראה ב"י על הטור שהביא מ"ארחות חיים בשם פסיקתא אם אין אתה יכול התפלל על מטתך אם אין אתה יכול ואתה אנוס מחולי או מדבר אחר אמור בלבבך שנאמר (תהלים ד, ה) אמרו בלבבכם" [ולא כדברי תר"י (ברכות טו, ב ד"ה לא — הביאו הב"י בסי' פה) "כגון החולה כו' יש לו להרהר הברכה או התפלה שנתחייב בה ואע"פ שאינו יוצא ידי חובתו אלא באמירה. . וה' יראה ללבב ויתן לו שכר המחשבה". וראה מג"א כאן סק"ב. שו"ע אדה"ז סצ"ד ס"ז. סקפ"ה ס"ג].
ולהעיר שהב"י בבדק הבית שם כ' ש"ראוי לחוש" לדברי הזהר והתוספתא שלא ישמיע לאזניו. ובב"י שם סקמ"א כתב "ואפשר דכל שאינו משמיע לאזניו לא קרי לי' (בזהר ויקהל) דיבור" (ולפ"ז תפלה לא בעי דיבור). ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
69 תהלים ד, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צד צריך לכוין כנגד ארץ ישראל ודין הרוכב או יושב בספינה ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
עו תהלים ד, ה. וראה לעיל שם וש"נ.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפה לברך ברכת המזון בקול רם ויתר פרטים בברכת המזון ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
סד תהלים ד, ה. אורחות חיים בשם פסיקתא דרב כהנא פ' כה. ב"י סי' סב ד"ה וצריך וסי' צד ד"ה כתוב בא"ח. וכ"ה לעיל סי' צד ס"ז. וראה לעיל סי' סב שם שהביא מדרש עה"פ אמרי האזינה וגו', וש"נ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2592 וירחיב להם בצר: ע"ד תהלים ד, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
4349 מאור פני ה': [ע"ד תהלים ד, ז].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
4844 נתתי שמחה בלבי מעת: ע"פ תהלים ד, ח.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
5236 ונתתי שמחה בלבי: ע"פ תהלים ד, ח.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סב דין מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
1194 הרב רבינו יונה ח, ב (ואומר מורי הרב נר"ו, שמי שמתחייב בברכה ואינו יכול לאומרה, שאין ידיו נקיות או שעומד במקום שאינו נקי, כגון החולה שאין מטתו נקיה, ואינו יכול לבטא בשפתים התפלה, יש לו להרהר הברכה או התפלה שנתחייב בה. ואף על פי שאינו יוצא ידי חובה אלא באמירה, יש לו להרהר בלבו וה' יראה ללבב ויתן לו שכר המחשבה, דאמרינן הכי במדרש אמרי האזינה ה', אמר דוד, רבש"ע בשעה שאני יכול לדבר, אמרי האזינה, ובשעה שאיני יכול לדבר, בינה הגיגי. והגיגי רוצה לומר המחשבה, שאם היה רוצה לומר דבור, אפילו לבשר ודם אין לומר בינה בדבר ששומע, אלא מתוך שאינו אלא במחשבה אמר לשון בינה. וכן נראה מהפסוק שאומר בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני, דמשמע שהדבור דבר אחד והמחשבה דבר אחר). רמ"א ס"ד (ואף לכתחלה יעשה כן אם הוא במקום שאינו נקי לגמרי ואינו יכול לנקותו משום אונס, יהרהר בלבו).
וכעין זה נתבאר בקשר לתפלה, לקמן סי' צד ס"ז (אם אי אפשר לו להתפלל בפיו מפני חלישותו, טוב שעכ"פ יהרהר בלבו, שנאמר (תהלים ד, ה) אמרו בלבבכם על משכבכם. ואף על פי שאינו יוצא ידי חובתו בהרהור), ולענין ברכת המזון ושאר ברכות (לדעת הסוברים שאינו יוצא בהם בהרהור).
וכן לענין ברכת המזון, כדלקמן סי' קפה ס"ג (ומכל מקום אם מחמת חולי או אונס אחר אינו יכול להוציא בשפתיו, צריך להרהר בלבו).
ולענין שאר הברכות שמדברי סופרים יתבאר לקמן שם (אבל מי שהוא אנוס ואינו יכול להוציא בשפתיו שאר ברכות שהוא חייב בהן מדברי סופרים, אין צריך להרהר בלבו מן הדין ... אלא שאעפ"כ יש לו להרהר הברכה שנתחייב בה, כי ה' יראה ללבב, ליתן לו שכר המחשבה, וכמ"ש אמרו בלבבכם וגו').
ולענין ברכת הנהנין, יתבאר לקמן שם (וכן יעשה החולה אפילו בברכה שלא נתחייב בה אלא שמביא עצמו לידי חיוב, כגון ברכת הנהנין. אבל הבריא שהוא אנוס ואינו יכול לבטא בשפתים, מפני המקום שאינו נקי, בענין שאסור לדבר ומותר להרהר כמ"ש בסי' ס"ב, או מפני אונס אחר, לא יהנה מעולם הזה בלא ברכה אף על פי שמהרהר אותו בלבו, כיון שאינו יוצא ידי חובתו בהרהור בדיעבד).
פתיחה בהקשר
ספר השיחות הוספות רשימה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
49 [תהלים ד, ה.
פתיחה בהקשר