ספריית פנימי

איכה ה

ספרי התנ"ך בספריא
  1. א 6
    זְכֹ֤ר יְהֹוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ (הביט) [הַבִּ֖יטָה] וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ׃
    Remember, O ETERNAL One, what has befallen us;
    Behold, and see our disgrace!
  2. ב
    נַחֲלָתֵ֙נוּ֙ נֶֽהֶפְכָ֣ה לְזָרִ֔ים בָּתֵּ֖ינוּ לְנׇכְרִֽים׃
    Our heritage has passed to aliens,
    Our homes to strangers.
  3. ג 4
    יְתוֹמִ֤ים הָיִ֙ינוּ֙ (אין) [וְאֵ֣ין] אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֽוֹת׃
    We have become orphans, fatherless;
    Our mothers are like widows.
  4. ד
    מֵימֵ֙ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ׃
    We must pay to drink our own water,
    Obtain our own kindling at a price.
  5. ה
    עַ֤ל צַוָּארֵ֙נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ (לא) [וְלֹ֥א] הֽוּנַֽח־לָֽנוּ׃
    We are hotly pursued;
    Exhausted, we are given no rest.
  6. ו
    מִצְרַ֙יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם׃
    We hold out a hand to Egypt;
    To Assyria, for our fill of bread.
  7. ז
    אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ (אינם) [וְאֵינָ֔ם] (אנחנו) [וַאֲנַ֖חְנוּ] עֲוֺנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ׃
    Our ancestors sinned and are no more;
    And we must bear their guilt.
  8. ח
    עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם׃
    Slaves are ruling over us,
    With none to rescue us from them.
  9. ט 4
    בְּנַפְשֵׁ֙נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר׃
    We get our bread at the peril of our lives,
    Because of the sword of the wilderness.
  10. י 1
    עוֹרֵ֙נוּ֙ כְּתַנּ֣וּר נִכְמָ֔רוּ מִפְּנֵ֖י זַלְעֲפ֥וֹת רָעָֽב׃
    Our skin glows like an oven,
    With the fever of famine.
  11. יא
    נָשִׁים֙ בְּצִיּ֣וֹן עִנּ֔וּ בְּתֻלֹ֖ת בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃
    Those slaves have abused women in Zion,
    Maidens in the towns of Judah.
  12. יב
    שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ׃
    Princes have been hanged by them;
    No respect has been shown to elders.
  13. יג
    בַּחוּרִים֙ טְח֣וֹן נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ׃
    Young men must carry millstones,
    And youths stagger under loads of wood.
  14. יד
    זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם׃
    The elders are gone from the gate,
    The youngsters from their music.
  15. טו
    שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ׃
    Gone is the joy of our hearts;
    Our dancing is turned into mourning.
  16. טז 2
    נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃
    The crown has fallen from our head;
    Woe to us that we have sinned!
  17. יז 1
    עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃
    Because of this our hearts are sick,
    Because of these our eyes are dimmed:
  18. יח 2
    עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ׃ {פ}
    Because of Mount Zion, which lies desolate;
    Jackals prowl over it.
  19. יט 1
    אַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְד֥וֹר וָדֽוֹר׃
    But You, O ETERNAL One, are enthroned forever,
    Your throne endures through the ages.
  20. כ 1
    לָ֤מָּה לָנֶ֙צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים׃
    Why have You forgotten us utterly,
    Forsaken us for all time?
  21. כא 15
    הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ (ונשוב) [וְֽנָשׁ֔וּבָה] חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃
    Take us back, O ETERNAL One, to Yourself,
    And let us come back;
    Renew our days as of old!
  22. כב 2
    כִּ֚י אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד׃
    For truly, You have rejected us,
    Bitterly raged against us.

    Take us back, O ETERNAL One, to Yourself,
    And let us come back;
    Renew our days as of old!