קצג
ענין העבודה דיוה"כ1 שצריך לזה ד' תנאים הא' עיצומו של יום2 זה דייקא כי ביום אחר לא יפעול העובד מה שפועל ביום זה, הב' שהעבודה צ"ל בכה"ג3 דייקא ולא בכהן אחר, הג' צ"ל הכ"ג מלובש בד' בגדים4 שהם בגדי פשתן דייקא ויהיו לבנים דייקא, הד' עיקר העבודה היא עבודת הקטורת הנעשית לפני ולפנים5 בהיכל ק"ק כו'. והענין יובן ע"פ הידוע בענין ההפרש שבין יחיד לאחד6 כי אחד הוא התאחדות דברים מחולקים בלה"ק ויש ב' אופנים בזה, הא' התאחדות אחרי ההתחלקות, והב' יחודם קודם התחלקותם כו', ועד"ז למעלה כשעלה ברצוה"פ להטיב7 או מח' דאנא אמלוך8 שזהו בחי' חסד ומל' דא"ס שלפני הצמצום נק' אחד להיותם מקור להתפשטות רק מצד שכח ההתפשטות הוא בלי שיעור כי כל יכול להאציל ספי' עד אין קץ ומספר ולא עשר בלבד לכן נק' בשם א"ס כי א"ס להתפשטותו כו' ונק' אחד ע"ד הב' בחי' יחוד שקודם ההתחלקות ונק' אחה"פ להיותו מקור להתחלקיות לאין שיעור [משא"כ מחה"ק שלאחר הצמצום שכוללת רק ע"ס דאבי"ע ולא יותר נק' סתם אחד], משא"כ בחי' יחיד הוא בחי' העצמו' כמו שהוא לבדו שנבדל מגדר גילוי והתפשטות לגמרי עד שגם בשם א"ס לא יתכן לקרותו ולכן גם שהוא כל יכול כו' מ"מ היכולת הוא בהעלם ג"כ ואינה בגדר גילוי כמו העצמו' [ולכן למעלה גילוי היכולת להיות מקור להשפעה הוא ע"י רצון דייקא שהוא בחי' ירידת העצמו' שזהו הרצון להטיב ולא בחיוב והכרח ח"ו כו'] כי אין היכולת נבדלת מן העצמו' רק היכולת הוא העצמו' והעצמו' הוא היכולת ולא שהיכולת היא מתאחדת בעצם ולכן נק' בשם יחיד שאין שני לו שיתכן לומר שמתאחד בו כו' [וזהו ענין י"ס שבבחי' יחיד היינו היכולת להאציל י"ס שאינה נבדלת מן העצם כנ"ל ועיין בשער היחוד סי' י' וי"א].
והנה בחי' הרצון הפשוט להיטיב ולהיות מלך על עם כו' יתכן לקרותו בשם ראשית להיותו מקור האמיתי דהשפעה והתפשטות, ועל זה נאמר המגיד מראשית אחרית9 שהוא ההמשכה מרצה"פ הנק' ראשית עד מל' דאצי' שנק' אחרית
הערות
- 1. ענין העבודה דיוה"כ : לע"ע לא נתברר אם דרוש זה הוא הנחת ר' הלל מדרושי רבותינו (כ"ק אדמו"ר האמצעי או כ"ק אדמו"ר הצ"צ) או שזהו דרוש עצמו. למאמר זה ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רלב ואילך. עט"ר שער יוה"כ ע' כט ואילך.
- 2. עיצומו של יום : אחרי טז, ל. ראה שבועות יג, א. (לקו"ש יו"כ כרך ד ע' 1150).
- 3. שהעבודה צ"ל בכה"ג : ראה יומא לב, סע"ב.
- 4. הכ"ג מלובש בד' בגדים : אחרי טז, ד. ראה לקו"ש אחרי כרך כב ע' 89 ואילך.
- 5. הקטורת הנעשית לפני ולפנים : ראה יומא מג, ב (במשנה). ראה לקו"ש וילך כרך יד ע' 127 ואילך.
- 6. ההפרש שבין יחיד לאחד : ראה גם תו"א וארא נה, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' תק. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מז, א. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' קע. וש"נ. תרכ"ט ע' לא. וש"נ.
- 7. כשעלה ברצוה"פ להטיב : ראה ע"ח שער עגו"י ש"א, ענף ב. לעיל ע' לה ובהערה 62.
- 8. מח' דאנא אמלוך : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' ז ”וכמ"ש בזהר בפי' וימלוך אנא אמלוך". הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצד. וראה גם לקמן ביאור על מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב ע' תטו.
- 9. המגיד מראשית אחרית : נוסח שטר תנאים ע"פ ישעי' מו, י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה ב יומא מג, ב
- לקוטי שיחות כרך יד וילך שיחה א יומא מג, ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז יומא מג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז יומא מג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה יומא מג, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א יומא מג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד יומא מג, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כט יומא מג, א
- תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח יומא מג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב יומא מג, א

