צח ג
באיזה תוספת כמו איזה התקרבות או איזה מתנה וכך הענין בחנוכת בהמ"ק ומשכן היה דבר נוסף על התמידים שני כבשים כהלכתם שבמשכן התנדבו הנשיאים פר בן בקר כו' ולזבח השלמים כו' ובבהמ"ק ויזבח שלמה מאה ועשרים אלף צאן כו' והוא ענין תוספת אורות עליונים שירדו בגילוי השכינה שלא השכינה בלבד ירדה אלא עם תוספת אורות עליונים שירדו עמה ועיין מזה סד"ה זאת חנוכת המזבח ובד"ה בכ"ה בכסלו. והנה פרשת הנשיאים מפורש בתורה קרבן של כל נשיא ונשיא זה קרבן נחשון זה קרבן נתנאל כו' ובכולם כתיב מה היו קרבנותיו עם היות שכולם הקריבו בענין אחד והל"ל כן עשה נתנאל כו' וכן עשה כו' ולמה צריך לכפול י"ב פעמים את הקרבנות שהיו שוים אלא הענין שנכתב לדורות שגלוי וידוע היה לפניו שעתיד בהמ"ק ליחרב וצריך להיות ונשלמה פרים שפתינו וכמארז"ל כל העוסק בתורת עולה כו' וכמו שקורין בחנוכה ענין קרבנות הנשיאים לפי שבחנוכה היתה ג"כ חנוכת המזבח שהעובדי כוכבים פרצו י"ג פרצות וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום הוצרכו לחינוך לחזור הקדושה ליושנה שבשעת פרצות העובדי כוכבים נסתלקה וע"י קריאת התורה פרשת הנשיאים ממשיכים להיות השראת השכינה כנודע מענין קורא בתורה ולכן נכפלו הקרבנות י"ב פעמים לכל הי"ב שבטים להמשיך הביטול כנר בפני האבוקה שיש י"ב אבוקות כנגד י"ב שבטים שכל שבט הוא ענין אבוקה בפ"ע (ועד"ז בקי"ס נקרע הים לי"ב גזרים בכדי שכל שבט ושבט במסילתו יכוון כל חד לפום שיעורא דיליה כמ"ש בבמ"א וע"ש ברבות פ' נשא אמרו בקרבנות הנשיאים על קרבן של כל נשיא ענין וכוונה בפני עצמה ע"ש באריכות גדול). והנה פי' מזמור שיר דהוא כפל לשון. אך הנה יש הפרש בין מזמור לשיר שהזמר והנגון שמזמר בכלי זמר בנבל וכנור כו' נקרא הניגון ההוא קול זמרה מצד שהוא הקול זמרה היוצא מן הכלי זמר. ושיר הוא בפה הקול היוצא מהפה שאינו מלובש בכלי. וזהו מזמור שיר פי' מזמור הוא שירת המלאכים העומדים ברומו של עולם שהם מחיצוניות העולמות שהם בבחי' חומר וצורה אור וכלי שהשיר שלהן שמזמרים ומשבחים ומפארים את שם כבוד מלכותו ית' בתודה וקול זמרה נקרא בחי' מזמור מצד שהוא הזמר המלובש בהכלי שהם בבחי' חומר וצורה ולכך לא ימצא בהם ב חי' הביטול האמיתי להכלל במקורו כנר בפני האבוקה שהכלי שלהם מעכב ולזאת גם הביטול שלהם נרגש בקול ורעש גדול הכל מסיבת הכלי ובשיר הוא בחי' השיר של הנשמות שבג"ע שיוצאין בשיר ונמשכין בשיר בביטול האמיתי כביטול הנר בפני אבוקה מצד שאינם מלובשים בחומר וכלי כנ"ל ולכך נק' השיר שלהם בחי' שיר מצד שאינו מלובש בכלי כי אין להם חומריות וכלים כנ"ל (ועמ"ש ע"פ שיר השירים וע"פ ובלילה שירה עמי בד"ה ויהי מקץ. ועיין בזח"א ויצא (קמ"ח ב') בענין ההפרש בין שיר הלוים לבחי' וחסידיך ירננו דכהנים שהיא בחי' עליונה יותר. ועד"ז יובן מעלת בחי' שיר על בחי' מזמור. גם בפרדס בעה"כ ערך שיר פי' כי שיר הוא בחכמה) אך הנה במקדש היה גילוי שכינה מקור הנשמות והמלאכים כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים וגו'. לכך נאמר בחנוכת הבית מזמור שיר שהיה מתגלה שם שניהם בחינת המזמור של המלאכים והשיר של הנשמות מצד שמקור כולם הוא גילוי שכינה ב"ה שנתגלה במקדש כנ"ל וכן היה למטה במקדש בשיר של הלוים שנתחלקו לב' חלקים מהם היו המשוררים בפה ומהם המזמרים בכלי וכדאיתא פלוגתא בגמרא אם עיקר שירה בפה או כלי כו' יעו"ש). ומ"ש לפעמי' להיפוך שיר מזמור לבני קרח כו' היינו בהיות המזמור הוא בחיצוניות המלובש בכלי והשיר בפנימית שבלתי כלי ולכך כשמצטרכים להתחבר
מצוטט ב־15 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כא ‹ ז'תתקח לקוטי תורה ברכה צח, ג
לקוטי שיחות 4
- כרך א ‹ פקודי ‹ שיחה א ‹ 195 לקו"ת ברכה צח, ג
- כרך כג ‹ נשא ‹ שיחה ב ‹ 53 לקו"ת ברכה צח, ג
- כרך כה ‹ זאת חנוכה ‹ שיחה א ‹ 244 לקו"ת ברכה (צח, ג
- כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה יא ‹ 379 לקו"ת ברכה צח, ג
תורת מנחם 5
- לא - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א לקו"ת ברכה צח, ג
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת* יום א' פ' נשא, כ"ה אייר, ה'תשכ"ז לקו"ת ברכה צח, ג
- נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח לקו"ת ברכה צח, ג
- נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, התשכ"ח לקו"ת ברכה צח, ג
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב לקו"ת ברכה צח, ג
מאמרים מלוקטים 2
- חלק ב ‹ בס"ד. ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב לקו"ת ברכה צח, ג
- חלק ג ‹ בס"ד. ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח לקו"ת ברכה צח, ג
מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 3
- תקס"ו ח"א ‹ מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ‹ רז לקו"ת ברכה צח, ג
- תקס"ו ח"א ‹ חנוכת הבית לדוד ‹ רט לקו"ת ברכה צח, ג
- תקס"ו ח"ב ‹ נוסח שני: ביאור על התורה ‹ תשסה לקו"ת ברכה צח, ג
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

