סימן כח , ואף

חיפוש חדש

ואף גם זאת תימה רבתי ללישנא קמא דריש פרק יש בכור דתחלת עדות לא דמי לסופה. אם כן מאי פריך ומוכיח בסוגיא דב"מ (וגם בסוגיא דהכא) ממתניתין דאין מעידין דסימנים לאו דאורייתא גבי אבדה ומציאה והא לא מדמינן איסורא לממונא כדאיתא בהדיא סוף פ"ק דב"מ וכן כתב רש"י ותוס' ריש פרק ט"ו דיבמות. ולא ס"ל כשנויא בתרא שבתוס' סוף פ"ק דב"מ דמשום לעז דגט לחוד לא מדמינן איסורא לממונא אלא כשינויא קמא דרבנן החמירו באיסור אשת איש כדאשכחן במים שאין להם סוף (ונקטו מים שאין להם סוף לראיה בעלמא משום דאשכחן התם הכי בהדיא אבל באמת יש לומר דהתם דוקא בדיעבד לא תצא משום דהוי מיעוטא דלא שכיחא אבל הכא אפשר דהוי מיעוטא דשכיחא וכדלקמן):

וגדולה מזו י"ל גבי סימן דאבדה דאפשר^א אפילו מדאורייתא אין לנו ללמוד איסורא מממונא דעד כאן לא כתבו התוס' סוף פ"ק דב"מ דמדרבנן הוא דלא מדמינן משום חומרא דאשת איש אלא משום דאשכחן דבממון אין הולכין אחר הרוב להוציא מיד המוחזק אלא דהמוציא מחברו עליו הראיה כדאיתא ריש פ"ה דב"ק בהדיא אע"ג דבאיסורא אזלינן בתר רובא אפילו נגד חזקת איסור אלמא חזינן דחזקת ממון אלימא טובא ועדיפא מחזקת איסור א"כ במצא שטר חוב מקויים במעשה בית דין דקתני במתני' יחזיר למלוה להוציא ממון מיד הלוה המוחזק ולא חיישינן דלמא נפיל מיוסף בן שמעון אחר כל שכן שאין לחוש כן באיסורין אם לא משום חומרא דאשת איש (לכתחילה או אפילו בדיעבד את"ל דהיא מיעוטא דשכיחא ונקב בושט לא שכיח או משום דלא אפשר) אבל באבדה אין כאן חזקת ממון כלל לא למוצאה לפי שאינה שלו ולא לבעליה לפי שאינן מוחזקים בה וכן הוא להדיא בריטב"א פרק הכותב ותדע מדמהדרינן אבדה לתלמיד חכם בטביעות עינא משום דמהימן ואילו להוציא ממון כלל גדול אמרו בדין המוציא מחברו עליו הראיה ולא חילקו בין תלמיד חכם לעם הארץ. והא דמהני סימן גבי פקדון היינו דוקא בדאיכא עדים דאפקיד גביה דליכא חזקת מרא קמא או דלא אמיד. ואף גם זאת בסימן מובהק דוקא לפי דעת רוב הפוסקים אבל לא בטביעות עינא לתלמיד חכם לכ"ע ואפילו מן היורשים שאין טוענים ברי אלא ודאי דבאבדה ליכא חזקת מרא כלל ואין ללמוד ממנה ודאי לעדות אשה להקל באיסור אשת איש לא מבעיא לפי דעת הר"ן וסייעתו בתרי ותרי דאשם תלוי לאו דוקא אלא דבחטאת קאי משום חזקת איסור אשת איש וכל שכן בדליכא עדים כלל דמוקמינן טפי אחזקה ואפילו מדרבנן כדאיתא בעירובין דף ל"ה סוף ע"ב דתרי מרעי לחזקה וכדפירש רש"י שם אלא אפילו לפי דעת התוס' דאשם תלוי דוקא אעפ"כ אין ללמוד להתיר באיסור אשם תלוי מממון הקל כדתנן בהדיא במתניתין פרק ט"ו דיבמות דף קט"ז סוף עמוד ב' שממון הוא קל לגבי ערוה החמורה דהיא עדות אשה שמת בעלה:

הערות

א. הובא בצ"צ אה"ע סי' נ"ח ס"י וסי' ס"ו סי"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.