יב
יב בני אדם שחזקתם גזלנים וחזקת כל ממונם גזל מפני שמלאכתם מלאכת גזלניםקנד ואין להם מלאכה אחרת כללקנה אסור ליהנות מהם כלל בין בחנם בין לקנות מהםקנו ואפילו למכור להם אסורקנז כי סתם מעותיהם גזל ואפילו חילוף מטבע בשויוקנח ואפילו לקבל מהם צדקה אסורקנט ואין תולין להקל שיש לו מעט משלוקס כיון שאין לו אומנות אחרת אלא אומנות לסטיםקסא.
ויש מתיריםקסב חילוף מטבע הואיל והיא הנאה מועטתקסג ואין ידוע בודאי שמעות הללו הן של גזל אף על פי שחזקתן גזלקסד (וכן לקבל צדקהקסה הואיל ואין הגבאי נהנה בקבלתו שמצוות לא ליהנות ניתנוקסו והעניים נהנים מיד הגבאי שכבר זכה במעות הללו לענייםקסז ביאוש ושינוי רשותקסח).
אבל אם ידוע בודאי שמעות הללו בעצמן הן גזולים לדברי הכל אסור להחליף מהם מטבעקסט (ולא ליטול מהם צדקה). לפיכך אסור להחליף מטבע מתיבה שלפני המוכסקע שנותן בה מעות המכסקעא לפי (ח) שמן הסתם הוא נוטל יותר מהקצבה שקצב המלךקעב והרי כל המעות שבתיבה זו הן גזל גמורקעג (שכיון שמוסיף על קצבת המלכות אין במכס זה משום דין המלכות דיןקעד הואיל ונגבה שלא כדין והכל גזלקעה).
ומכל מקום אם הוא חייב ליתן חצי דינר מכס ואין לו אלא דינר נותנו לו ולוקח ממנו חצי דינרקעו מפני שהוא כמציל מידיוקעז:
הערות
- קנד. רמב"ם הל' גזלה פ"ה ה"ט. שו"ע סי' שסט ס"ד.
- קנה. שלטי גבורים מ, א אות ב בסופו. הובא בדרישה שם ס"ק ו. משא"כ בלאו הכי תנן (קיג, א): אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק.
- קנו. כדלעיל ס"י וסי"א.
- קנז. משמעות טור סי' שסט ס"ו (לישא וליתן אתו). וראה פתחי חושן הל' גנבה פ"א ס"ק פד.
- קנח. כמו בודאי גזולים, דלעיל סוף ס"י, וכמו בחילוף מתיבה שלפני המוכס, דלקמן בהמשך הסעיף, וש"נ.
- קנט. משנה שם (לענין מתיבת המוכסין)
- קס. כדלעיל ס"י.
- קסא. שלטי גיבורים שם (וכן דעת הטור שם, דבכהאי גוונא אפילו חילוף אסור (שלענין לסטין מודה להרמב"ם שאפילו מביתו אסור), דלא כסמ"ע שם ס"ק ז (שהיא דעה הב' דלקמן בפנים). וראה קו"א ס"ק יא.
- קסב. ב"י שם ס"ו בתירוץ הב' (נשמט ע"י הצנזור בכמה דפוסים), ו סמ"ע שם ( בפירוש הרמב"ם שם ) , שסיים: ואין מצרפין דינרים מהתיבה שלהם (משא"כ מהבית מותר). וראה לקמן קו"א ס"ק יא (שדוחה פירוש זה). אמרי יעקב ביאורים ד"ה ויש .
- קסג. סמ"ע שם.
- קסד. כדלקמן סי"ד, וש"נ.
- קסה. כ"ה במשנה שם (אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק).
- קסו. ר"ה כח, א. וכדלעיל או"ח סי' קכח ס"ס וש"נ.
- קסז. ראה ב"ק לו, סוע"ב. ערכין ו, א. שו"ת הרשב"א ח"א סי' תרנו. אמרי יעקב ביאורים ד"ה והעניים.
- קסח. כדלעיל סי"א.
- קסט. כדלעיל סוף ס"י.
- קע. משנה שם קיג, א. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- קעא. רש"י שם ד"ה אין.
- קעב. רב אשי ב גמרא שם (במוכס כנעני). לפירוש רמב"ם שם הי"א (שהמוכס כלסטים בזמן שהמוכס גוי). וכפירוש המ"מ שם (שסתמו יותר מן הדין הוא נוטל). וראה לקמן סט"ו-ז, וקו"א ס"ק ס"ק ט וס"ק יא (שגזרו גם במוכס ישראל שסתמו מוסיף על הקצבה, ושמ"מ יש הפרש בין ישראל לנכרי).
- קעג. טור שם ס"ו.
- קעד. גמרא שם. וכדלקמן סט"ו, וש"נ.
- קעה. הטעם נתבאר לקמן סט"ז. וההוכחות לזה – בקו"א ס"ק ח וריש ס"ק יא.
- קעו. ברייתא שם . שו"ע שם.
- קעז. רש"י שם ד"ה אבל. שו"ע שם.
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה ה׳:ט׳ - הטקסט מספריא
בני אדם שחזקתן גזלנין וחזקת כל ממונן מן הגזל מפני שמלאכתן מלאכת גזלנין כגון המוכסין ג והליסטים אסור ליהנות מהן שחזקת מלאכה זו שהוא גזול ואין מצטרפים דינרים מן התיבה שלהן שהכל בחזקת גזלה.
משנה תורה, הלכות גניבה א׳ - הטקסט מספריא
כל הגונב ממון משוה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון עכו"ם ואחד הגונב את הגדול או את הקטן.
אסור לגנוב כל שהוא דין תורה. ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך.
אי זהו גנב זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים. כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים וכן כל כיוצא בזה. אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן. לפיכך ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב.
גנב שהעידו עליו עדים כשרים שגנב חייב לשלם א שנים לבעל הגניבה. אם גנב דינר משלם שנים. גנב חמור או כסות או גמל משלם שנים בדמיה נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו.
ב גנב שהודה מעצמו שגנב משלם את הקרן ופטור מן הכפל שנאמר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים ולא המרשיע את עצמו משלם שנים. והוא הדין לכל הקנסות שהמודה בהן פטור.
תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה.
ג אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבין לשלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. היתה אשת איש שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש או ימות בעלה ובית דין נפרעים ממנה.
קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל.
העבד שגנב פטור מן הכפל ובעליו פטורין שאין אדם חייב על נזקי עבדיו אע"פ שהן ממונו מפני שיש בהן דעת ואינו יכול לשמרן שאם יכעיסנו רבו ילך וידליק גדיש באלף דינר וכיוצא בזה משאר נזקין. נשתחרר העבד חייב לשלם את הכפל.
ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. וכן מכין את העבדים שגנבו או שהזיק מכה רבה כדי שלא יהיו רגילין להזיק.
ד היתה הגניבה ביד הגנב והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה א הוצאה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש. וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבים לו מן הכפל.
הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר [א] יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.
ב גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה [ב] כשעת הגניבה. גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה. טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
ג גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן [ג] כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים [ד] ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה.
מי שגנב כלי ד ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו אין שמין לו [ה] הפחת אלא רואין כמה היה שוה אותו הכלי ומשלם לבעלים שנים בדמיו והכלי השבור יהיה לגנב. וכן כל כיוצא בזה. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם.
הגנב שגנב וטבח או מכר לפני יאוש בעלים אע"פ שלא קנה לוקח והרי הגניבה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הרי זה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואין צריך לומר אם טבח או מכר לאחר יאוש שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהרי הועיל במעשיו וקנה הלוקח.
הגונב מגנב אחר אע"פ שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן.
א גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב. הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר ובא אחר וגנב מן הלוקח. אם נתייאשו הבעלים הרי הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והגנב השני משלם תשלומי כפל ואם לא נתייאשו הבעלים אין האחרון משלם אלא קרן בלבד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.