ג
ג המעביר ד' אמות ברשות הרבים אינו חייב אלא אם כן העביר בהליכה אחת אבל אם עמד בתוך ד' אמות וחזר והלך פטור במה דברים אמורים כשעמד לפושכג אבל עמד לתקן משאוכד הרי זה כמהלך.
ומדברי סופרים אסור להוציא חפץ חוץ לד' אמותכה אפילו בעומדכו או יושב לפושכז תוך ד' אמות או אפילו מניח החפץ בארץ תוך ד' אמות וחוזר ומוליכו חוץ לד' אמות גזרה שמא יעבירנו ד' אמות בהליכה אחתכח.
ואפילו בכרמלית גזרו על זהכט בעצומו של יום מטעם שיתבאר בסי' שנ"בל אבל בבין השמשות לא גזרו על זה בכרמלית אפילו לדבר הרשותלא אבל ברשות הרבים גזרו על זה אפילו בבין השמשותלב אפילו לדבר מצוהלג לפי שבקל יוכל לבא לידי איסור של תורה שיעבירנו ד' אמות בהליכה אחת.
וכן מטעם זה גזרו על הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים ע"י זה עוקר וזה מניח אפילו בבין השמשות לדבר מצוהלד וכן על הוצאה כלאחר ידלה כמ"ש בסי' ת"טלו:
הערות
- כג. רבה שבת ה , ב. רש"י שם ד"ה מדאמר. מ"א ס"ק ו. וראה גם לעיל סי' שמו ס"א. סי' שמז ס"ז.
- כד. רש"י שם ד"ה והוא שעומד.
- כה. ברייתא שם קנג , ב. שו"ע ס"ה.
- כו. מ"א סי' רסו ס"ק ט.
- כז. רבינו ירוחם נתיב יב ח"ו (עה, ג) בשם תשובת שר שלום (אוצר הגאונים, תשובות, קנג, ב). הובא בב"י ד"ה כתב רבינו ירוחם. ט"ז סי' רסו ס"ק ד. לעיל שם סי"א.
- כח. שבת שם. עולת שבת ס"ק ד.
- כט. רבינו ירוחם שם. שו"ע ס"ה.
- ל. סעיף ב.
- לא. ט"ז ס"ק א. וכ"ה לקמן סי' תנה סי"ג. ולדבר מצוה מותר גם הוצאה והכנסה בכרמלית, כמבואר בטור ושו"ע סי' תט ס"ב. וכן בשאר איסורים דרבנן כדלעיל סי' רסא ס"א-ב.
- לב. תוס' עירובין לד , א ד"ה ואמאי. עבודת הקדש שער ה סי"ט. מ"מ הל' עירובין פ"ו ה"ט. מ"א לקמן סי' תט ס"ק ז.
- לג. דמיירי התם בעירוב. וראה פסקי אדה"ז ע' 209.
- לד. תוס' עירובין לג, א סד"ה והא. רא"ש עירובין פ"ג ס"ד.
- לה. רא"ש שם.
- לו. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שו"ע שם ס"ג ומ"א שם ס"ק ז. וראה לעיל סי' רסא ס"א.
עירובין ל״ד א - הטקסט מספריא
אַמַּאי? נֵימָא: כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵי אַמְטוֹיֵי מָצֵי מַמְטֵי לֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּלָא אַמְטְיֵיהּ — כְּמַאן דְּאַמְטְיֵיהּ דָּמֵי!
אָמַר רַבִּי זֵירָא: גְּזֵירָה מִשּׁוּם יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר שַׁבָּת.
אֵיתִיבֵיהּ: נִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִנִּיחַ עֵירוּבוֹ בַּכּוֹתֶל, לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — עֵירוּבוֹ עֵירוּב, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. נִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת בְּרֹאשׁ הַשּׁוֹבָךְ אוֹ בְּרֹאשׁ הַמִּגְדָּל, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — עֵירוּבוֹ עֵירוּב. לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב.
וְאַמַּאי? הָכִי נָמֵי נֵימָא: הוֹאִיל וְיָכוֹל לִנְטוֹתוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לְתוֹךְ עֲשָׂרָה! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: הָכָא בְּמִגְדָּל מְסוּמָּר עָסְקִינַן.
רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּמִגְדָּל שֶׁאֵינוֹ מְסוּמָּר, וְהָכָא בְּמִגְדָּל אָרוֹךְ עָסְקִינַן, דְּאִי מַמְטֵי לֵיהּ פּוּרְתָּא, אָזֵיל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת.
הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא כַּוְּותָא וּמִתְנָא — לַיְיתֵיהּ בְּכַוְּותָא וּמִתְנָא! דְּלֵית לֵיהּ כַּוְּותָא וּמִתְנָא.
נְתָנוֹ בְּבוֹר אֲפִילּוּ עָמוֹק מֵאָה אַמָּה וְכוּ׳. הַאי בּוֹר דְּקָאֵי הֵיכָא? אִילֵּימָא דְּקָאֵי בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד —
Why must one actually bring the eiruv to the place where he wishes to establish his residence? Let us say: Since if he wished to bring the eiruv there he could bring it, even though he did not bring it, it is considered as though he did bring it there. This follows the same reasoning proposed by Rav Yirmeya in the case of the basket: Since one can tilt it. The fact that this reasoning is not employed here indicates that the potential to do something is insufficient; rather, the deed must actually be done.
Rabbi Zeira said: The fact that one must bring his eiruv the day before to the spot that he wishes to establish as his place of residence, and the potential to bring it there does not suffice, is a decree due to a Festival that occurs after Shabbat. In that case, the eiruv is valid for the Festival only if it was brought there before Shabbat, for it cannot be carried there on Shabbat. Since one cannot actually bring the eiruv there, it cannot be said: It is considered as though he did bring it there because had he wished to bring the eiruv he could have. Consequently, the Sages decreed that in all cases, the eiruv is only valid if it was actually brought to the designated spot, lest one come to think that even on a Festival that occurs after Shabbat it need not be brought there.
Rav bar Shabba raised another objection from a different baraita: With regard to one who intended to establish his Shabbat residence in the public domain and placed his eiruv in a wall that is more than four cubits away from that location; if he placed the eiruv below a height of ten handbreadths above the ground, his eiruv is a valid eiruv; but if he placed it above ten handbreadths, his eiruv is not a valid eiruv because he is in a public domain while his eiruv is in a private domain. If one intended to establish his Shabbat residence on top of a dovecote or on top of a large cupboard, if he placed the eiruv in the dovecote or cupboard above ten handbreadths from the ground, his eiruv is a valid eiruv because both he and his eiruv are in a private domain; but if he placed it below ten handbreadths, the area in which he placed his eiruv is considered a karmelit, and his eiruv is not a valid eiruv because he cannot transport his eiruv from there to his own domain on Shabbat.
Why should this be so? Here too, let us say that his eiruv should be valid even if it was placed below ten handbreadths, since one can tilt the cupboard and bring it to within ten handbreadths from the ground, in which case he and his eiruv would be in the same domain. Rabbi Yirmeya said: Here, we are dealing with a cupboard that is nailed to the wall so that it cannot be tilted.
Rava said: Even if you say that it is referring to a cupboard that is not nailed to the wall, here, we are dealing with a very tall cupboard, such that were one to tilt it a little in order to bring the top of the cupboard within ten handbreadths from the ground, the top of the cupboard would project beyond the four cubits that constitute one’s Shabbat residence.
The Gemara asks: What, exactly, are the circumstances? If it is referring to a case where the cupboard has a window, and one has a rope at hand, let him bring it by means of the window and rope. In other words, let him lower the rope through the cupboard’s window and bring the eiruv with it, and he will not have to move the entire cupboard. The Gemara answers: Here we are dealing with a case where it does not have a window, and he does not have a rope at hand.
We learned in the mishna: If one placed the eiruv in a pit, even if it is a hundred cubits deep, his eiruv is a valid eiruv. The Gemara asks: This pit, where is it situated? If you say that it is situated in the private domain,
משנה תורה, הלכות עירובין ו׳:ט׳ - הטקסט מספריא
אבל אם נתכוין לשבות ברה"י או ברה"ר והניח עירובו בכרמלית. או שנתכוין לשבות בכרמלית והניח עירובו ברה"י או ברה"ר הרי זה עירוב. שבשעת קניית העירוב שהוא בין השמשות מותר להוציא ולהכניס מכל אחת משתי הרשויות לכרמלית לדבר מצוה. שכל דבר שהוא מדברי סופרים לא גזרו עליו בין השמשות במקום מצוה או בשעת הדחק.
עירובין ל״ג א - הטקסט מספריא
וְנִתְכַּוֵּין לִשְׁבּוֹת בְּעִיקָּרוֹ. וּמַאי ״לְמַעְלָה״ וּמַאי ״לְמַטָּה״ — דַּהֲדַר זָקֵיף.
וְהָא אִי בָּעֵי מַיְיתֵי לַהּ דֶּרֶךְ עָלָיו!
כְּשֶׁרַבִּים מְכַתְּפִין עָלָיו, וְכִדְעוּלָּא. דְּאָמַר עוּלָּא: עַמּוּד תִּשְׁעָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְרַבִּים מְכַתְּפִין עָלָיו, וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו — חַיָּיב.
מַאי רַבִּי, וּמַאי רַבָּנַן?
דְּתַנְיָא: נְתָנוֹ בְּאִילָן, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב, לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — עֵירוּבוֹ עֵירוּב, וְאָסוּר לִיטְּלוֹ. בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה — מוּתָּר לִיטְּלוֹ. נְתָנוֹ בְּכַלְכַּלָּה וּתְלָאוֹ בְּאִילָן, אֲפִילּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — עֵירוּבוֹ עֵירוּב, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל מָקוֹם שֶׁאָסוּר לִיטְּלוֹ — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַסֵּיפָא — לֵימָא קָסָבְרִי רַבָּנַן, צְדָדִין אֲסוּרִין?! אֶלָּא אַרֵישָׁא.
הַאי אִילָן הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלֵית בֵּיהּ אַרְבָּעָה — מְקוֹם פְּטוּר הוּא. וְאִי דְּאִית בֵּיהּ אַרְבָּעָה, כִּי נְתָנוֹ בְּכַלְכַּלָּה מַאי הָוֵי?
אָמַר רָבִינָא: רֵישָׁא דְּאִית בֵּיהּ אַרְבָּעָה, סֵיפָא דְּלֵית בֵּיהּ אַרְבָּעָה וְכַלְכַּלָּה מַשְׁלִימָתוֹ לְאַרְבָּעָה.
and he intended to establish his Shabbat residence at its base. And what is the meaning of the terms above and below, as we said that this tree extends horizontally to the side, which indicates that it remains at a uniform height? After the tree leans horizontally beyond four cubits from the place of its roots, it rises once again in an upright position, and therefore the terms above and below are applicable.
The Gemara asks: Isn’t it true that even if the eiruv is above ten handbreadths, if one wants, he can remove it from where it was deposited and bring it by way of the tree’s leaves, i.e., its branches that are above ten handbreadths, to within four cubits of the place where he intended to establish his Shabbat residence? Therefore, the eiruv should be valid even though it is above ten handbreadths.
The Gemara answers: We are dealing with a unique situation where the horizontal section of the tree is used by the masses to shoulder their burdens on it, i.e., to temporarily rest their loads on it, so that they can adjust them and easily lift them up again; and the halakha in that case is in accordance with the opinion of Ulla, as Ulla said: With regard to a pillar that is nine handbreadths high and situated in the public domain, and the masses use it to shoulder their loads upon it, and someone threw an object from a private domain and it came to rest upon it, he is liable, as this pillar has the status of a public domain. Consequently, in the case of the tree, one may not bring the eiruv by way of the tree’s branches, as the horizontal section of the tree has the status of a public domain, and one may not carry from one private domain to another via a public domain.
The Gemara previously cited the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi that anything that is prohibited on Shabbat due to rabbinic decree is not prohibited during the twilight period. The Gemara now attempts to clarify the matter: What is the source that originally cites Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion, and what is the source which cites the opinion of the Rabbis?
The Gemara cites the source of the disagreement: As it was taught in the Tosefta: If one placed his eiruv in a tree above ten handbreadths from the ground, his eiruv is not a valid eiruv. If he placed it below ten handbreadths, his eiruv is a valid eiruv, but he is prohibited to take it on Shabbat in order to eat it because it is prohibited to use the tree on Shabbat. However, if the eiruv is within three handbreadths of the ground, he is permitted to take it because it is considered as though it were on the ground and not in a tree. If one placed the eiruv in a basket and hung it on a tree, even above ten handbreadths, his eiruv is a valid eiruv; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. And the Rabbis disagree and say: In any situation in which the eiruv was placed in a location where it is prohibited to take it, his eiruv is not a valid eiruv.
The Gemara clarifies: With regard to which statement did the Rabbis state their opinion? If you say they were referring to the latter clause with respect to the basket hanging from the tree, let us say that the Rabbis hold that using even the sides of a tree is prohibited, as making use of the basket is considered using the sides of a tree. Rather, the Rabbis’ statement must refer to the first clause, in which Rabbi Yehuda HaNasi says that if one put the eiruv below ten handbreadths, his eiruv is valid, but he is prohibited to move it.
The Gemara clarifies further: This tree, what are its circumstances? If it is not four by four handbreadths wide, it is an exempt domain, i.e., a neutral place with respect to the laws of carrying on Shabbat, from which an object may be carried into any other Shabbat domain. In that case, the eiruv should be valid even if it was placed higher than ten handbreadths in the tree. And if it is four by four handbreadths wide, when one places it in a basket, what of it? What difference does it make? In any event it is in a private domain.
Ravina said: The first clause is referring to a case where the tree is four by four handbreadths wide. The eiruv is not valid if it was placed above ten handbreadths because the tree at that height constitutes a private domain, and the eiruv cannot be brought to the public domain below, where one wishes to establish his Shabbat residence. The latter clause, however, is referring to a case where the tree is not four by four handbreadths wide, and the basket completes the width of the tree at that spot to four.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלו אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן שם לג, א · עירובין לד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים עירובין לג, א · עירובין לד , א
- לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה ב עירובין לד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיג טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת יח מאותו ספר עירובין לד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיג טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת יט מאותו ספר עירובין לד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת א מאותו ספר עירובין לד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלו אם מותר לילך ע"ג העשבים וכן באילן א מאותו ספר עירובין לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלו אם מותר לילך ע"ג העשבים וכן באילן ד מאותו ספר עירובין לד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלו אם מותר לילך ע"ג העשבים וכן באילן מאותו ספר עירובין לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת ג מאותו ספר עירובין לג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת ד מאותו ספר עירובין לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה מאותו ספר עירובין לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה ז מאותו ספר שם לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה ט מאותו ספר עירובין לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצד ספק עירוב מה דינו ג מאותו ספר עירובין לד , ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רסו (ו) מאותו ספר עירובין לד, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שמז (א) מאותו ספר עירובין לג, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז במקום מצוה וחולי ו. במלאכות דאורייתא במקום מצוה עירובין לד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסא זמן הדלקת נרות לשבת ושם לד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסו דין מי שהחשיך לו בדרך עירובין לד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שיג טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת שם לד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת עירובין לג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה עירובין לג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע פז כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מן גרף של רעי עירובין דף ל"ג