ג
ג עמוד גבוה עשרה שיש בראשו ד' על ד' ומתקצר והולך למטהיט וכשמגיע ג' טפחים סמוך לארץ יש בו ג' טפחים על ג' טפחיםכ הרי הוא רשות היחיד על ראשוכא לפי שהלכה למשה מסיני היאכב שאומרים גוד אחית דהיינו משוך את ראש העמוד מכל צדדיו והורד למטה עד לארץ והרי זה כאילו מחיצות מקיפות אותוכג מכל צדדיו עד ראשו וכיון שבראשו יש ד' על ד' הרי הוא שם רשות היחיד גמורהכד ואפילו אם כשהגיע לפחות מג' טפחים סמוך לארץ אין בעביו ג' טפחים על ג' טפחים אין בכך כלום שכל שהוא פחות מג' טפחים לארץ כלבוד הוא וכאילו הגיע לארץכה.
אבל תחת ראשו ועד הארץ אע"פ שאנו רואים כאילו מחיצות מקיפות שם אין זה מועיל לעשות שם רשות היחידכו לפי שאין שם ריוח ד' על ד' שיהא ראוי להשתמש שםכז שהרי תחתית העמוד מפסיק שםכח:
הערות
- יט. ברייתא שבת קא , א. רמב"ם הל' שבת פי"ד הט"ז.
- כ. תוס' שם ד"ה ויש. עבודת הקודש שער ג ס"א. וכ"מ במ"א ס"ק א.
- כא. תוס' שבת צט, א ד"ה שתי. מ"א שם.
- כב. סוכה ו, ב. רש"י שם ד"ה לגוד.
- כג. רש"י שבת קא, א ד"ה ולימא וד"ה טרסקל וד"ה דאמרינן. סוכה כב, א ד"ה שאין בגגו.
- כד. ולא הזכיר כאן טעם דגוד אסיק, כדלעיל ס"א ולקמן ס"ד. וראה דברי נחמיה חאו"ח סח, א.
- כה. ראה רש"י שבת שם ד"ה ויש בקצר. עירובין לג, ב ד"ה וסבר לה. תוס' שם ע"א ד"ה וכלכלה. וראה לעיל סי' רמח קו"א ס"ק ב אם הוא מטעם לבוד.
- כו. מ"א שם. אליה רבה ס"ק ז. תוספת שבת סוף ס"ק ב. וראה מהרש"א שבת קא, א על התוס' ד"ה וזרק ונח.
- כז. תוס' ד"ה.
- כח. ראה דברי נחמיה שם סח, ב. רשימות שיעורים שבת סי' לד אות ג.
משנה תורה, הלכות שבת י״ד:ט״ז - הטקסט מספריא
עמוד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ארבעה ואין בעיקרו ארבעה ויש בגובה הקצר שלו שלשה הרי הוא רה"י ואם זרק מרה"ר ונח על גביו חייב. תל המתלקט גובה עשרה טפחים מתוך אורך ארבע אמות הרי הוא רה"י ואם זרק מרה"ר ונח על גביו חייב.
עירובין ל״ג ב - הטקסט מספריא
וְרַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה.
סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים.
וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר בָּעִינַן עֵירוּב עַל גַּבֵּי מְקוֹם אַרְבָּעָה, וְלֵיכָּא.
מַאי רַבִּי יְהוּדָה? דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נָעַץ קוֹרָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִנִּיחַ עֵירוּבוֹ עָלֶיהָ, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה — עֵירוּבוֹ עֵירוּב, וְאִם לָאו — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב.
אַדְּרַבָּה, הוּא וְעֵירוּבוֹ בִּמְקוֹם אֶחָד! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּרֹאשָׁהּ אַרְבָּעָה, אֵין גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה — אֵין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּרֹאשָׁהּ אַרְבָּעָה.
כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נָעַץ קָנֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִנִּיחַ בְּרֹאשׁוֹ טְרַסְקָל, וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו — חַיָּיב!
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, הָתָם — הָדְרָן מְחִיצָתָא. הָכָא — לָא הָדְרָן מְחִיצָתָא.
רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר: שָׁאנֵי כַּלְכַּלָּה, הוֹאִיל וְיָכוֹל לִנְטוֹתָהּ וְלַהֲבִיאָהּ לְתוֹךְ עֲשָׂרָה.
יָתֵיב רַב פָּפָּא וְקָא אָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ רַב בַּר שַׁבָּא לְרַב פָּפָּא: כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? מוֹלִיכוֹ בָּרִאשׁוֹן וּמַחְשִׁיךְ עָלָיו, וְנוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ. בַּשֵּׁנִי, מַחְשִׁיךְ עָלָיו וְאוֹכְלוֹ, וּבָא לוֹ.
And Rabbi Yehuda HaNasi holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and he also holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
The Gemara clarifies: He holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who said the following in the case of an arched gateway in which the lower, straight-walled section is three handbreadths high, and the entire arch is ten handbreadths high: Even if, at the height of ten handbreadths, the arch is less than four handbreadths wide, one considers it as if he carves out the space to complete it, i.e., the arch has the legal status as though it were actually enlarged to a width of four handbreadths. Similarly, in our case the basket is taken into account and enlarges the tree to a width of four handbreadths.
And he also holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said: We require that the eiruv rest on a place that is four by four handbreadths wide, and here there is not a width of four handbreadths without taking the basket into account.
The Gemara now asks: What is the source of the ruling of Rabbi Yehuda? As it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: If one stuck a cross beam into the ground in the public domain and placed his eiruv upon it, if the cross beam is ten handbreadths high and four handbreadths wide, so that it has the status of a private domain, his eiruv is a valid eiruv; but if not, his eiruv is not a valid eiruv.
The Gemara expresses surprise: On the contrary, if the cross beam is not ten handbreadths high, why shouldn’t his eiruv be valid? He and his eiruv are in the same place, i.e., in the public domain. Rather, this is what he said: If the cross beam is ten handbreadths high, it is necessary that its top be four handbreadths wide, so that it can be considered its own domain; but if it is not ten handbreadths high, it is not necessary that its top be four handbreadths wide because it is considered part of the public domain.
The Gemara poses a question: In accordance with whose opinion did Ravina offer his explanation, which maintains that we are dealing with a basket that completes the dimension of the tree to four handbreadths and yet it is not treated as a private domain? It is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, as it was taught in a baraita that Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: If one stuck a reed into the ground in the public domain, and placed a basket [teraskal] four by four handbreadths wide on top of it, and threw an object from the public domain, and it landed upon it, he is liable for carrying from a public domain to a private domain. According to Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, if a surface of four by four handbreadths rests at a height of ten handbreadths from the ground, this is sufficient for it to be considered a private domain. Ravina’s explanation of Rabbi Yehuda HaNasi’s position, however, does not appear to accept this assumption.
The Gemara refutes this and claims that this proof is not conclusive: Even if you say that Ravina’s explanation is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, a distinction can be made: There, in the case of the basket resting on a reed, the sides of the basket constitute partitions that surround the reed on all sides, and we can invoke the principle of: Lower the partition, according to which the partitions are viewed as extending down to the ground. Consequently, a kind of private domain is created within the public domain. Here, in the case of the basket hanging from the tree, the partitions of the basket do not surround the tree, and so they do not suffice to create a private domain.
Rabbi Yirmeya said that the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi in the Tosefta can be explained in an entirely different manner: A basket is different, since one can tilt it and in that way bring it to within ten handbreadths of the ground. Without moving the entire basket, one can tilt it and thereby remove the eiruv in order to eat it, without carrying it from one domain to another.
Rav Pappa sat and recited this halakha. Rav bar Shabba raised an objection to Rav Pappa from the following mishna: What does one do if a Festival occurs on Friday, and he wishes to establish an eiruv that will be valid for both the Festival and Shabbat? He brings the eiruv to the location that he wishes to establish as his residence on the eve of the first day, i.e., the eve of the Festival, and stays there with it until nightfall, the time when the eiruv establishes that location as his residence, and then he takes it with him and goes away, so that it does not become lost before Shabbat begins, in which case he would not have an eiruv for Shabbat. On the eve of the second day, i.e., on Friday afternoon, he takes it back to the same place as the day before, and stays there with it until nightfall, thereby establishing his Shabbat residence; and then he may then eat the eiruv and go away, if he so desires.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 1
- עג - שנת תשל"ג - חלק רביעי ‹ ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג שו"ע אדה"ז או"ח סשמ"ה ס"ג
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ד ‹ בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג שו"ע אדה"ז או"ח סשמ"ה ס"ג
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 36 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת שבת דף צ"ט · עירובין לג, א · סוכה כב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים שבת דף צט ע"ב · עירובין לג, א
- לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה ב שבת צט, א
- לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה ב שבת צט, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ה שבת צט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת א מאותו ספר שבת צט, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת ז מאותו ספר שבת צט , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים ב מאותו ספר שבת דף צט ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלו אם מותר לילך ע"ג העשבים וכן באילן א מאותו ספר עירובין לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלו אם מותר לילך ע"ג העשבים וכן באילן מאותו ספר עירובין לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת ד מאותו ספר עירובין לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה מאותו ספר עירובין לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה ז מאותו ספר שם לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה ט מאותו ספר עירובין לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים ג מאותו ספר עירובין לג, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שמז (א) מאותו ספר עירובין לג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלו אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן שם לג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה עירובין לג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע פז כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מן גרף של רעי עירובין דף ל"ג
- לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ג סוכה כב, א
- לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ג סוכה כב, ב
- לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה א סוכה כב, רע"א
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה ה'תשי"ג סוכה כב, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ד סוכה כב, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז סוכה כב, רע"א
- תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי סוכה כב, רע"א
- מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א סוכה כב, א
- תורת שמואל תר"ם סוכה שחמתה כו' סוכה כב, א
- תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו' סוכה כב, א
- מאמרי אדה"ז תקע"ב המצנפת של כה"ג סוכה כב, א-ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסג דיני מבוי ולחי כד מאותו ספר סוכה כב , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסג דיני מבוי ולחי כו מאותו ספר סוכה כב, ב
- פלח הרמון אמור בסוכות תשבו סוכה כב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת סוכה כב , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסג דיני מבוי ולחי סוכה כב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצה איזה מלאכות אסורים ביום טוב סוכה כב, ב