ג
ג אבל זה שניטל החפץ ממנו פטור ומותריא משום איסור שבתיב שהרי לא עשה כלוםיג אבל אסור מן התורה משום שמכשיל את חבירו ונותן לו חפץ להוציאו מרשות לרשותיד ועובר על לפני עור לא תתן מכשולטו ואם החפץ היה מונח בענין שאף אם לא היה נותנוטז לו היה יכול ליטלו בעצמו אינו עובר על לפני עור מן התורה אבל מדברי סופרים אסור ליתנו לויז אפילו הוא נכרי ואפילו בכרמלית כמו שנתבאר בסי' שכ"היח מטעם שנתבאר שםיט ובישראל יש עוד איסור מדברי סופרים מפני שמסייע לעוברי עבירהכ ולכן אסור להושיט למומרין דבר איסורכא אפילו יכול המומר ליטלו בעצמוכב:
הערות
- יא. גמרא שבת ג , א. טור ולבוש.
- יב. רא"ש פ"א ס"א. ר"ן במשנה שם ד"ה ומקשו.
- יג. גמרא שם. רמב"ם הל' שבת פי"ג ה"ז. לבוש.
- יד. טור ולבוש וט"ז ס"ק א.
- טו. ויקרא יט, יד. ליקוטים בענין לפני עור ראה שו"ת צ"צ חיו"ד סי' רצ.
- טז. בלוח התיקון שבדפוס ראשון: גורם.
- יז. תוס' שם ד"ה בבא. רא"ש ור"ן וטור שם. מ"א ס"ק ד.
- יח. סעיף ב ואילך.
- יט. ובסי' שז סל"ה.
- כ. משנה גיטין סא, א. ע"ז נה, ב. רא"ש ר"ן ומ"א שם. וראה גם לקמן חו"מ דיני גזילה וגניבה סכ"ג.
- כא. תוס' ע"ז ו, ב ד"ה מנין. מ"א שם.
- כב. ראה רמ"א יו"ד סי' קנא ס"א. ש"ך שם ס"ק ו. דגול מרבבה שם.
משנה תורה, הלכות שבת י״ג:ז׳ - הטקסט מספריא
היה עומד באחת משתי רשויות אלו ופשט חבירו יד מרשות שניה ונטל חפץ מיד זה העומד ברשות זו והכניסו אצלו או שהוציא חפץ מאצלו והניח ביד זה העומד. זה העומד לא עשהכלום שהרי נתן בידו או נטל מידו וחבירו חייב שהרי עקר והניח.
עבודה זרה נ״ה ב - הטקסט מספריא
אֲבָל לֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא דּוֹרְכִין וְלֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת, וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגַּת.
נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה — לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַּת לְפַלְטֵר.
גְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: יַיִן, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לְהִמָּשֵׁךְ, עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ. תְּנַן: לוֹקְחִים גַּת בְּעוּטָה מִן הַנׇּכְרִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל בְּיָדוֹ וְנָתַן לַתַּפּוּחַ! אָמַר רַב הוּנָא: בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה.
תָּא שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר! הָכָא נָמֵי בְּגַת פְּקוּקָה וּמְלֵאָה.
תָּא שְׁמַע: יָרַד לַבּוֹר — מָה שֶׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא: לָא קַשְׁיָא — כָּאן בְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, כָּאן בְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה.
דְּתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים בד״ד — אֵין בּוֹצְרִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, שֶׁאָסוּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דּוֹרְכִין עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשֶׂה פֵּירוֹתָיו בְּטוּמְאָה, שֶׁאָסוּר לְסַיֵּיעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה, אֲבָל דּוֹרְכִים עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, וְלָא חָיְישִׁינַן לִדְרַב הוּנָא.
וְחָזְרוּ לוֹמַר דב״ב — אֵין דּוֹרְכִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, מִשּׁוּם דְּרַב הוּנָא.
but one may not harvest grapes with him. After the harvest the grapes are brought to the winepress, which is ritually impure. This would render the grapes impure, and it is prohibited to render produce of Eretz Yisrael impure. In the case of a Jew who produces his wine in a state of ritual impurity, one may not tread on grapes nor harvest them with him, as it is prohibited to assist transgressors. But once he has produced his wine, one may take the barrels to the winepress with him, as the wine is already impure. And one may also bring the barrels from the winepress together with him.
Similarly, in the case of a baker who makes his bread in a state of ritual impurity, one may not knead or arrange the dough in the shape of bread together with him, so as not to assist in a transgression. But one may take the bread with him to the bread merchant [lapalter].
GEMARA: Rav Huna says: With regard to wine, once it begins to flow toward the exit from the winepress it can become wine used for a libation in idol worship if touched by a gentile. The Gemara asks: But we learned in the mishna: One may purchase from a gentile a winepress in which the grapes have been trodden on, despite the fact that the gentile took grapes in his hand and placed them on the pile of grapes that remained to be trodden on? Presumably the wine began to flow once the grapes were pressed, and yet the mishna states that the wine is not forbidden. Rav Huna said: The mishna is referring to a winepress that is stoppered and full, and therefore the wine does not flow.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: And the gentile’s touch does not render the grape juice wine used for a libation in idol worship until it descends into the collection vat. This indicates that even if the wine flows it does not become wine used for a libation before it descends into the vat. The Gemara answers: Here, too, the mishna is referring to a winepress that is stoppered and full, and the wine does not flow.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: Once the wine descended into the collection vat, that which is in the vat is prohibited, and the rest that did not yet descend into the vat is permitted, even though it already began to flow. Rav Huna said: This is not difficult. Here, in the mishna, the halakha is stated in accordance with the initial version of the mishna. There, in my ruling, the halakha is stated in accordance with the ultimate version of the mishna.
This is as it is taught in a baraita: Initially, the Sages would say the following halakhot whose mnemonic is bet, dalet, dalet, which stands for harvesting [botzrin], treading [dorkhin], and treading [dorkhin]: One may not harvest grapes with a gentile in order to bring them to the winepress, as this would render the grapes ritually impure and it is prohibited to impart impurity to the non-sacred produce that is in Eretz Yisrael. And one may not tread on grapes together with a Jew who produces wine from his fruit in a state of ritual impurity, as it is prohibited to assist transgressors. But one may tread on grapes in the winepress together with the gentile. The Gemara comments: And we are not concerned about the ruling of Rav Huna that from the time that it flows the wine is rendered wine used for a libation.
The baraita continues: But the Sages later revised this halakha and said the following halakhot whose mnemonic is dalet, beit, dalet, which stands for treading [dorkhin], harvesting [botzrin], and treading [dorkhin]: One may not tread on grapes in the winepress together with the gentile. The Gemara comments: This is due to the ruling of Rav Huna that from the time that it flows the wine can be rendered wine used for a libation. The gentile usually touches the flowing wine while treading on the grapes, rendering the wine forbidden. Therefore, if a Jew receives payment for treading on the grapes with the gentile, he is profiting from an item from which deriving benefit is prohibited.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה ע"ז ו, רע"ב · ע"ז נה, ב
- אגרות קודש כרך יב ד'רכא ע"ז ו, ב
- לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה א ע"ז ו, ב
- לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה א ע"ז ו, ב
- לקוטי שיחות כרך ג חיי שרה שיחה א ע"ז ו, רע"א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה ע"ז ו, סע"א ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה ע"ז ו, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב ע"ז ו, רע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה ד מאותו ספר ע"ז ו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח ע"ז ו, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך י וישב שיחה א ע"ז נה, ב
- לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה ג ע"ז נה, א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז ע"ז נה, א
- תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד ע"ז נה, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור ע"ז נה, א
- נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמז, ב ע"ז נה, א
- פלח הרמון שמיני להבדיל בין הטמא ע"ז נה, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת עה ע"ז נה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות ע"ז נה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות ע"ז נה, ב