א
רפ דין תשמיש המטה ובו ג' סעיפים:
א תשמיש המטה מתענוגי שבת הואא לפיכך עונת תלמידי חכמים הבריאיםב שהיא פעם אחת בשבועג קבעוה מליל שבת לליל שבתד כמו שנתבאר בסי' ר"מה:
הערות
- א. רמב"ם פ"ל הי"ד. טור ושו”ע ס"א. וראה גם רש"י כתובות סב, ב ד"ה מע"ש.
- ב. טור אה"ע סי' עו בשם הרמ"ה. שו"ע שם ס"ג.
- ג. רמב"ם הל' אישות פי"ד ה"א. ר"ן כתובות (כו, רע"א). טור ושו"ע שם ס"ב.
- ד. כתובות סב, ב. רמב"ם שם. טור ושו"ע ס"א. וראה לשון הרמב"ם הל' אישות שם. טור ושו"ע אה"ע שם. וראה אג"ק חי"ב ע' שפט. ובליל יו"ט (כשחל בחול) – ראה לעיל סי' קכח סנ"ז. לקמן סי' תרלט ס"ט.
- ה. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א.
משנה תורה, הלכות אישות י״ד:א׳ - הטקסט מספריא
עונה האמורה בתורה. לכל איש ואיש כפי כחו וכפי מלאכתו. כיצד בני אדם הבריאים והרכים והענוגים שאין להם מלאכה שמכשלת כחן אלא אוכלין ושותין ויושבין בבתיהן עונתן בכל לילה. הפועלין כגון החייטין והאורגין והבונים וכיוצא בהן. אם היתה מלאכתן בעיר עונתן פעמים בשבת. ואם היתה מלאכתן בעיר אחרת עונתן פעם אחת בשבת. החמרים פעם אחת בשבת. והגמלים אחת לשלשים יום. והמלחין אחת לששה חדשים. תלמידי חכמים עונתן פעם אחת בשבת מפני שתלמוד תורה מתיש כחן ודרך תלמידי חכמים לשמש מטתן מלילי שבת ללילי שבת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.