י
י זכור את יום השבת לקדשונז וגו' דרשו בית שמאינח שתהא זוכרו מאחד בשבת שאם נזדמן לך חלק יפה תהא מתקנו לשבת ואמרו עליונט על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת כיצד מצא בהמה נאה לוקחה ואומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה לוקחה ומניחה לשבת ואוכל את הראשונה בחול נמצא אוכלה לזו כדי שהיפה תאכל בשבת אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה בו שהיה אומר ברוך ה' יום יום יעמס לנוס צרכינו ואף הלל מודה שכדברי בית שמאי יותר נכון לעשותסא אלא שהיה בוטח בה' שבודאי יזמין לו לשבת מנה יפה מכל הימיםסב:
הערות
רש"י על שמות כ׳:ח׳ - הטקסט מספריא
זכור. זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְכֵן מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת (שמות ל"א), וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים (במדבר כ"ח); וְכֵן לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ (דברים כ"ב); וְכֵן עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ (ויקרא י"ח), יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ (דברים כ"ה); הוּא שֶׁנֶּאֱמַר אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי (תהילים ס"ב): זכור. לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ אָכוֹל וְשָׁתוֹ (ישעיהו כ"ב), הָלוֹךְ וּבָכֹה (שמואל ב ג'), וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה תְּהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת (מכילתא):
זכור — This word REMEMBER which opens this commandment here and שמור “observe” which opens it in Deuteronomy (5:12) were spoken in one utterance. Similar is, (Exodus 31:14) “Everyone that profaneth it (the Sabbath) shall surely be put to death”, which apparently is in contradiction with (Numbers 28:9) “And on the Sabbath day [ye shall offer] two lambs”, a command necessitating actions which, if done for any other purposes on the Sabbath, would involve a profanation of that day. Similar is, (Deuteronomy 22:11) “Thou shalt not wear a garment of two kinds, [as of woollen and linen together]” and (Deuteronomy 22:12) “Thou shalt make thee tassels”, for the performance of which command wool and linen may be employed in combination. Similar is, (Leviticus 18:16) “The nakedness of thy brother’s wife” (the prohibition of marriage with her), and (Deuteronomy 25:5) “her husband’s brother shall come unto her” (he shall marry her). — This is the meaning of what is said (Psalms 62:12) “One thing did God speak, these two things did we hear” (Mekhilta). זכור — This word expresses the verbal action without any reference to a particular time (the infinitive), similar to, (Isaiah 22:13) אכול ושתו “to eat and to drink”; (II Samuel 3:16) הלוך ובכה “to go and to weep”; and the following is its meaning: take care to remember always the Sabbath day — that if, for example, you come across a nice article of food during the week, put it by for the Sabbath (Beitzah 16a).
מצוטט ב־9 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך טז ‹ יתרו ‹ שיחה ה ‹ 231 שו"ע אדה"ז או"ח סי' רמב ס"י
- כרך כ ‹ מקץ ‹ שיחה ב ‹ 201 שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"י
תורת מנחם 7
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"י
- טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז. שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"י
- מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"י
- מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"י
- נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"י
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ שיחת ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"י
- ע - שנת תשל"ג - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"י
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.