70

בזה דרגות שונות, דבד"כ בהגיע ימי אלול שאז שערי רחמים נפתחים הנה זה פועל התעוררות כללי, דהתעוררות זו היא מזכירו על כללות הטבעתו בעניני עולם וריחוקו מעניני תורה מצות ואלקות, כמאמר העולם, עס איז אלול אויף דער וועלט, דאס איז עם מעורר אויף זיין כללותדיגע פארהאוועטקייט און פארטרונקענקייט אין וועלטיקע ענינים און זיין כללותדיקע א&

175;גיטראגינקייט פון א גישמאק אין לערנען תורה, מקיים זיין א מצוה, און פון א דערהער אין השגחה פרטית און געטליכקייט, ואח"כ ימי הסליחות מעוררים יותר, וכן הוא יוצא מעט מעניניו הגשמי' ומתנער מהאבק שנתקבץ עליו במשך השנה ומתעורר בר"ה בקבעומ"ש, ואח"כ בעשי"ת, וכן הוא הולך ועולה מדרגא לדרגא ביוהכ"פ וכן בחגה"ס, וישנם כאלו שבשמח"ת מתעוררים בהתעוררות תשובה, וזהו משל למה"ד למלך שהיו לו בנות הרבה, הם הנשמות המתלבשים בגוף, מהם נשואות במקום קרוב הם הצדיקים העוסקים בתו"מ, ומהם נשואות למקום רחוק הם הבע"ת שהיו רחוקים ונתקרבו ראוי' היתה עצרת של חג שתהא רחוקה נ' יום כנגד עצרת של פסח, דבפסח הוא יצי"מ היציאה מהרע וסופרים מ"ט יום בהבירור דמדות ואח"כ הוא העצרת מ"ת, וכן הי' ראוי להיות גם בעצרת של חג, אמנם בעצרת ש"פ יוצאים מחורף לקיץ בעבודה בסדר והדרגה במעלת הצדיקים, אבל בעצרת של חג שיוצאים מקיץ (פון דעם ברען פון תשובה דיוהכ"פ) לחורף בהעבודה דבע"ת אינו שייך העבודה בסדר והדרגה, ולכן אמר המלך עד דאינון כולן הכא נעביד כולן חד יו"ט דיום א' באו כולן לדרוש בשלום המלך אביהם הוא היום דיוהכ"פ דכל ישראל שוין, ולכן מקדים המלך לאביהם דע"י הצעקה אבא אבא בר"ה וצעקת אבינו מלכנו ביוהכ"פ ממשיכים המלך הקדוש, נעביד חד יו"ט ונחדי הוא שמחת תורה דאז מתעוררים כל ישראל בקירוב להוי' להיות היא הכלי האמיתי' הנצחית לאור וברכה, ועושין זה בשמע"צ שהוא זמן השמחה להיות השמחה היא כלי להמשכת הטוב בטוב הנראה ונגלה, והוא המשכת השמחה על כל השנה בקיום התומ"צ.

קיצור. יבאר דלהגיע לכח ההיולי העצמי ושהוא עצמו יהי' נמשך זהו דוקא ע"י העיון והיגיעה, יתרץ הקושיות שהקשה.

בס"ד, ש"פ ויצא, קריאת החתן שי'

לתורה, וביום ב' וישלח לילה

על החתן-מאל בישיבת "תומכי-תמימים" בווארשא.