שכא, א
דוקא כידוע לאכללא שמאלא דגבורות בחסדים דדכורא כו'), אבל למעלה בבחי' מל' מקור כל העולמות שגם עז"א והחיות רצוא ושוב בחי' הרצוא נק' עלי' למעלה באצי' עד שנעשי' בפרצוף חדש באצי' כנ"ל ובחי' שוב זהו בחי' הירידה שלה למטה להיות כתר לבי"ע בבחי' קטנות שהוא בהיפוך ממה שנמצא בנבראים ברו"ש כנ"ל, ואע"פ שמבואר למעלה דהנפעל דומה לפועל ממש כו'. אך הענין הוא דודאי מתהפך מן המשפיע למקבל כחותם המתהפך95 כו' דמה שבמשפיע בסוף נעשה במקבל בתחלה שזהו מבחי' שוב בירידה דמל' דאצי' בבריאה כנ"ל ואי"ן ליש נעשה מזה בחי' הרצוא בנבראים בתחלה בביטול היש לאין כמו בשירה שלהם בהשגה מצומצמת כו', ומה שבמשפיע בתחלה שהוא עלי' דמל' למעלה שמזה נעשה בחי' שוב בנבראים שהוא בחי' המשכה דיראה וביטול עצמי לבא למעלה עליונה יותר כמו בעמדם תרפינה96 כו', וכמו בחי' רצוא באדם בכלל בתפלה לבא לבחי' שוב בתו"מ כידוע וד"ל (אך גם בעלי' המל' זהו בחי' מקבל שעולה ברצוא ושוב כמו הנבראי' שעולים לבחי' המל' וא"כ גם במל' רצוא למטה משוב כמו בנבראים, וזהו שנעשית נקודה א' באצי' ואח"כ נבנית והיינו בחסדי' דז"א מבחי' שוב נעשה בחי' רצוא דמל' כנ"ל.
ובמ"א מבואר דמן המשפיע למקבל נמשך בחי' מטי ולא מטי97 חסד קודם לגבו' היפוך דרצוא ושוב מן המקבל למשפיע וכמו ורוח אלקים מרחפת נוגע98 תחלה כו' התפשטו' קודם להסתלקות וכנשימה בחוטם בהמשכה תחלה בנקב הא' כו' והסתלקות למעלה מהתפשטות כמ"ש בחד נוק' דחוטמא חיין ובנקב הב' בהסתלקות חיי דחיין99 כו'. וכך הי' במ"ת שקדם המשכה דחסדי' דמ"ע באנכ"י קודם דגבו' דל"ת בולא יהי' לך ושס"ה ל"ת בי"ה למעלה מו"ה100 דמ"ע כידוע וד"ל. וכך הי' בתורה הקדומה שהיתה שעשועי' כו' בבחי' מטולמ"ט דחסדי' דתענוג הפשוט קודם לגבו' שבתענוג דחכ' הקדומה (כשעשועי האב בבנו כו') וגבורות שבתענוג הפשוט עולה בשעשועי' העצמיי' ממש כו' וד"ל. וכך הוא גם בתורה הנגלית לנו בעשי' שדבר ה' שבמקרא ומשנה נמשך בבחי' מול"מ בהתפשטו' ברוח הבל הדיבור ואח"כ הסתלקו', כי דברי' שבמ"ת הם חיים וקיימים, וכן כל דבר הוי' שמדבר עכשיו זהו מלמעלה למטה מן המשפיע למקבל כמו במ"ת ממש. וכך גם בתענוג הפשוט בתורה בטעמים ונגינות שנק' רננא דאורייתא101 כמו שעשועי' שבתו' הקדומה בבחי' מולמ"ט במקיף דכתר דח"ע להחיות לכל נשמה במקיף ופנימי שבה כו' דנש"י מתקשראן באותיות התורה102
הערות
- 95. כחותם המתהפך : ראה אגה"ק ס"כ (קלא, א). מאמרי אדה"א נ"ך ע' ריד. וש"נ. קונטרסים ע' רפז.
- 96. בעמדם תרפינה : יחזקאל א, כד. כה.
- 97. דמן המשפיע. . מטי ולא מטי : ראה גם לעיל פ' וארא סג, ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רפו. דברים ח"ב ע' תרחצ.
- 98. ורוח אלקים מרחפת נוגע : בראשית א, ב. ראה ב"ר פ"ב, ד. רש"י האזינו לב, יא.
- 99. בחד נוק' דחוטמא חיין. . חיי דחיין : ראה זהר (אד"ר) נשא קל, רע"ב. סידור שער התפילין ט, ב ואילך. אמ"ב שם קכד, א.
- 100. ושס"ה ל"ת בי"ה למעלה מו"ה : נסמן לעיל פ' יתרו רנב, א הערה 82.
- 101. רננא דאורייתא : ראה זהר בהקדמה ח, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקעא וע' תקפא. תו"ח בראשית ד, א. ובהערה 7.
- 102. דנש"י מתקשראן באותיות התורה : ראה גם לעיל פ' תרומה שז, ד. שיח, א.
בראשית רבה ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כט): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ. וָבֹהוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן. וְחשֶׁךְ, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה, וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת. נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם.
רש"י על דברים ל״ב:י״א - הטקסט מספריא
כנשר יעיר קנו. נִהֲגָם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה, כַּנֶּשֶׁר הַזֶּה רַחְמָנִי עַל בָּנָיו, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְקִנּוֹ פִּתְאֹם עַד שֶׁהוּא מְקַשְׁקֵשׁ וּמְטָרֵף עַל בָּנָיו בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן, בֵּין שׂוֹכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כְּדֵי שֶׁיֵּעוֹרוּ בָּנָיו וִיהֵא בָהֶם כֹּחַ לְקַבְּלוֹ (ספרי):
יעיר קנו. יְעוֹרֵר בָּנָיו:
על גוזליו ירחף. אֵינוֹ מַכְבִּיד עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם אֶלָּא מְחוֹפֵף — נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ (תלמוד ירושלמי חגיגה ב') — אַף הַקָּבָּ"הּ, "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ" (איוב ל"ז) כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם מֵרוּחַ אַחַת אֶלָּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" (דברים ל"ג), "אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא" (חבקוק ג') — זוֹ רוּחַ רְבִיעִית (ספרי):
יפרש כנפיו יקחהו. כְּשֶׁבָּא לִטְּלָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵינוֹ נוֹטְלָן בְּרַגְלָיו כִּשְׁאָר עוֹפוֹת, לְפִי שֶׁשְּׁאָר עוֹפוֹת יְרֵאִים מִן הַנֶּשֶׁר שֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן בְּרַגְלָיו, מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר, אֲבָל הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא יִכָּנֵס בְּבָנַי, אַף הַקָּבָּ"ה (שמות י"ט) "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" — כְּשֶׁנָּסְעוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגוּם עַל הַיָּם הָיוּ זוֹרְקִים בָּהֶם חִצִּים וְאַבְנֵי בָּלִיסְטְרָאוֹת, מִיָּד "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ' וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וְגוֹ'" (שמות י"ד):
כנשר יעיר קנו AS AN EAGLE STIRRETH UP ITS NEST — He guided them with mercy and pity like the eagle which is full of pity towards his young and does not enter its nest suddenly — before it beats and flaps with its wings above its young passing between tree and tree, between branch and branch, in order that its young may awake and have enough strength to receive it (Sifrei Devarim 314:1).
יעיר קנו means, AWAKENS ITS YOUNG (i.e. קן, “nest” is a term for young birds).
על גוזליו ירחף IT HOVERETH OVER ITS YOUNG — it does not press heavily upon them, but hovers above them — touching them and yet not touching them. So too, the Holy One, blessed be He, (Job. 37:23) “The Almighty, we did not find Him to be too powerful in strength”: when He came to give the Torah to Israel, He did not reveal Himself from one side, (thus concentrating His power at one point), but from four sides, as it is said, (Deuteronomy 33:2) “The Lord came from Sinai, and shone forth from Seir unto them; He appeared from Mount Paran"; also (Habakkuk 3:3) “God came from Teman” — this is the fourth side (Sifrei Devarim 314:1).
יפרש כנפיו יקחהו [AS AN EAGLE …] SPREADETH ABROAD ITS WINGS, TAKETH IT — When it comes to remove them (the young) from one place to another, it does not take them with its claws, as other birds do: because other birds are afraid of the eagle that soars so high and flies above them, therefore they carry them (the young) by their (the mother’s) claws for fear of the eagle. But the eagle is afraid only of an arrow, therefore it carries them (the young) on its wings, saying, “It is better that the arrow pierce me than that it should pierce my young”. So, too, the Holy One, blessed be He, says, (Exodus 19:4) “I bare you as on eagles wings” (Mekhilta): when the Egyptians marched after them and overtook them at the Red Sea, they threw arrows and stone missiles at them, whereupon at once “The angel of God moved … and came between the camp of Egypt [and the camp of Israel]” that it might receive the arrows etc. (Exodus 14:19—20 And Rashi thereon).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.