קא
ה'3 ) ופי' בזח"ב ויקהל דף ר"ג ע"ב דקאי על ק"נ, והיינו כמ"ש בסש"ב פ"ז שהיא כלולה מטו"ר ובעשייה רובה ככולה רע רק מעט טוב מעורב בה כו' וממנה נמשכים תאוות התענוגים גשמיים שאסרתם התורה כמובן מדין בן סורר ומורה4 כו', וע' בס' החינוך ס"פ שלח לך סי' שפ"ז וכן מי שתר5 אחר עיניו כלומר שהוא רודף אחר תאוות העולם כו' עובר על לאו זה, היינו לאו דולא תתורו6 כו', והבחיי ר"פ קדושים האריך בזה. וזהו לתאוה יבקש נפרד (משלי סי' י"ח7 ) כי מי שנמשך אחר התאוה הוא בחי' נפרד, וע' ברבות לך לך פמ"א8 ע"פ הפרד נא מעלי9, הבדל אין כתי' כאן אלא הפרד, הרי שבחי' נפרד גרוע יותר מובדל10 מל' כסוס כפרד11, ובאמת צ"ל ותורתך בתוך מעי12 שדוד שיבח א"ע שכל מה שבתוך מעיו זהו ע"פ דרכי התורה והנהגת פרישותה כמ"ש הבחיי ר"פ קדושים, ועז"נ צדיק אוכל לשובע נפשו13, וכ"ש בשאר התאוות כו', וזהו נופת תטופנה שהמשיל תאוות העולם המתוקים בראשונה לנופת, ואחריתם וסופם מרה כו', וכמ"ש בפ' בהעלותך גבי התאוו תאוה14 דלבסוף כתי' והי' לכם לזרא15, והוא בחי' אחריתה של נופת דשפתי זרה שנהפך לזרא והיינו ואחריתה מרה חדה כחרב פיות, וכדפי' רש"י זרא חרב, וע"כ נק' מחלה כי מחלה אם16 היות שפירושו חולה יש בו פי' ג"כ לשון מתיקות כמו חורפי' מחלי' לי' לשבח17, והיינו ק"נ שכלולה מטו"ר ע"כ מצד הטוב שבה יש בה מתיקות ומצד הרע היא מר.
וברבות פ' מצורע ס"פ ט"ז18 והסיר ה' ממך כל חולי19, זה היצה"ר שתחילתו מתוק וסופו מר, וכ' המ"כ שדרש חולי מל' מחליי' לי' שפירושו ממתיק וסופו מר20, ויש לפרש זה בשני דרכים הא' כפשוטו שממתיק לו איך שמתוק הוא לעשות כן, ואחריתו מרה כלענה, הב' יש לפרש באופן אחר כי לפי שאין פתגם21
הערות
- 3. כי נופת תטופנה. . ואחריתה. . במשלי סי' ה' : פסוק ג. ד.
- 4. בן סורר ומורה : תצא כא, כ. סנהדרין ע, א.
- 5. שתר : בחינוך: שהוא תר. וכ"ה בקונט' עה"ח.
- 6. לאו דולא תתורו : שלח טו, לט.
- 7. לתאוה יבקש. . משלי סי' י"ח : פסוק א. ראה (בנוסף להערה 1) תו"א שמות נא, ב. תו"ח תצוה ח"ב שמג, ריש ע"ב. המשך מים רבים תרל"ו ריש ע' ב. ע' ה.
- 8. פמ"א : ס"ו.
- 9. הפרד נא מעלי : לך יג, ט.
- 10. מובדל : באוה"ת כאן: מבחי' הבדלה. בקונט' עה"ח כאן: מנבדל.
- 11. מל' כסוס כפרד : מתנות כהונה שם — תהלים לב, ט. ראה קונט' עה"ח כאן ע' 23.
- 12. ותורתך בתוך מעי : תהלים מ, ט.
- 13. צדיק אוכל לשובע נפשו : משלי יג, כה. ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה מזבח אדמה על יד הערה 98. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי ובהערה 173. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת על יד הערה 89. קונט' עה"ח כאן ע' 23.
- 14. התאוו תאוה : בהעלותך יא, ד.
- 15. והי' לכם לזרא : בהעלותך שם, כ.
- 16. אם : במקומות המובאים בהערה 1: עם. אבל כ"ה בכ"מ — ראה גם סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
- 17. חורפי' מחלי' לי' לשבח : ראה ע"ז לט, א. מת"כ לשמו"ר פמ"ג, ג.
- 18. ס"פ ט"ז : סי' ח.
- 19. והסיר ה' ממך כל חולי : עקב ז, טו.
- 20. וסופו מר : במת"כ שם: וסוף בא לידי חולי כמשמעו.
- 21. פתגם : וכ"ה בקונט' עה"ח כאן ע' 24. באוה"ת כאן: פגם.
מתנות כהונה על שמות רבה מ״ג:ג׳ - הטקסט מספריא
חלוי. מתיקות כד"א חורפיה מחליא ליה:
אמור כך. פירושו הקב"ה אמר למשה כה תאמר כשתרצה להתפלל וכדלקמן:
עשה את המר כו'. כלומר מחול נא חטאתם והניח מרירת הרוגז. [וכל זה מבואר בפר' עקב]:
היה הדבר מסורת כו'. כלומר היה שומר את הדבר בלבו:
ולא עשה. כלומר לא עכב אלא מיד כשבאו כו':
[ה"ג רבש"ע] בקשת. פירושו לשון תמיה:
חלי מרירתן. פירושו המתק המרירות כמו שפירש לעיל:
שמות רבה מ״ג:ג׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, וַיְחַל משֶׁה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חָלָה משֶׁה כְּשֶׁעָשוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, מַהוּ וַיְחַל משֶׁה, שֶׁהִכְנִיס לֵאלֹהִים כְּמִין דּוֹרוֹן, וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא לְשׁוֹן דּוֹרוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים מה, יג): וּבַת צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ וגו'. וְכֵן (מלאכי א, ט): וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרִין, מַהוּ וַיְחַל משֶׁה, עָשָׂה אֶת הַמַּר מָתוֹק, וַיְחַל לְשׁוֹן חִלּוּי, כֵּיצַד, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אָדָא דְּיָפוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְמָרָה, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות טו, כג): וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, הִתְחִיל משֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר הַמַּיִם הַלָּלוּ לָמָּה נִבְרְאוּ מַה הֲנָיָה יֵשׁ לָעוֹלָם בָּהֶן, מוּטָב הָיָה אִלּוּ לֹא נִבְרְאוּ, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה הָיָה מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תֹאמַר כֵּן, וְלֹא מַעֲשֵׂי יָדַי הֵן, יֵשׁ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלֹא נִבְרָא לְצֹרֶךְ, אֶלָּא אֲנִי מְלַמֶּדְךָ הֵיאַךְ תְּהֵא אוֹמֵר, אֱמֹר כָּךְ עֲשֵׂה אֶת הַמַּר מָתוֹק. וּמִנַּיִן שֶׁלִּמְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת אוֹמֵר כָּךְ, רְאֵה מַה כְּתִיב (שמות טו, כה); וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ, וַיַּרְאֵהוּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיּוֹרֵהוּ, אֵין וַיּוֹרֵהוּ אֶלָּא לְשׁוֹן לִמּוּד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, ד); וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי, וּכְתִיב (שמות לה, לד): וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ. הָיָה הַדָּבָר מָסֹרֶת בְּיַד משֶׁה וְלֹא עָשָׂה, וְלָמָּה עָשָׂה אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לַמִּדְבָּר וּבִקֵּשׁ הָאֱלֹהִים לְכַלּוֹתָן אָמַר לוֹ משֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּקַּשְׁתָּ לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל, מְכַלֶּה אַתָּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי בְּמָרָה הֱוֵי מִתְפַּלֵּל וֶאֱמֹר עֲשֵׂה אֶת הַמַּר מָתוֹק, וְאַף עַכְשָׁו חַלִּי מְרִירָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְרַפֵּא אוֹתָן, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה. אָמַר רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בַּר פְּרָטָא בִּימֵי משֶׁה הָיָה לָנוּ מִי שֶׁיְחַלֶּה הַמְרִירוּת שֶׁלָּנוּ, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה, אֲבָל בִּימֵי דָנִיֵּאל לֹא הָיָה לָנוּ מִי שֶׁיְחַלֶּה הַמְּרִירוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט, יג): וְלֹא חִלִּינוּ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ.
מצוטט בעמוד אחד
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע ‹ שעט ספר המאמרים תר"ם ח"א ע' קא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- תורת שמואל תר"ם גדולה תשובה מאותו ספר סנהדרין ע, א
- ספר השיחות שמחת תורה תר"ץ סנהדרין ע, א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג סנהדרין ע, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו ע"ז לט, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב ע"ז לט, א
- תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ה ע"ז לט, א
- תורת שמואל תר"ם גדולה תשובה מאותו ספר ע"ז לט, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן א [כב] ע"ז לט, א
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן א (ב) ע"ז לט, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לג ע"ז לט, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות שחיטה ע"ז לט, ב
- שיעורי הלכה למעשה הלכות תערובות ע"ז דף לט.
- שיעורי הלכה למעשה הלכות מאכלי נכרים ע"ז לט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח שם לט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים ע"ז לט, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל ע"ז לט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית כ דיני לקיחת ומכירת טלית ע"ז לט, סע"א

