כ

יוצא ממסגר אסיר הוא בחי' ישראל היא הנשמה נה"א שבאדם שנטרפה באפו בכעסו וכדומה כו',

ועפ"ז יובן עוד בענין יאשמו¹⁹ כי הנה במועל בקדשי' כתי', ואת אשר חטא מן הקדש ישלם וחמשיתו יוסף עליו, והחומש הוא אחד מן הארבעה מן הקרן עד שיהי' הוא וחומשו חמשה כמ"ש בגמ' ב"מ בפרק הזהב ובהרמב"ם ה' מעילה²⁰, והענין הוא כמבואר במ"א ע"פ ומספר את רובע ישראל²¹ שבבחינת ישראל יש ד' בחי' היינו כמ"ש ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהם ג' בחי' מח' דבור ומעשה, ואף דעשיתיו מרבה בחי' רביעית והוא בחי' רצה"ע שלמעלה מעלה מבחי' מחדומ"ע, והוא הנמשך ומתגלה בנפש ע"י מעשה המצות, וד' בחי' אלו הם ממש ד' אותיות דש' הוי', וזהו קדש ישראל להוי', וכשמעל בקדשים ואכל בחי' ישראל שבו, צ"ל תשובה בחי' תשוב ה', והוא בחי' עומקא דליבא, ממעמקים קראתיך, שזהו בחי' חמישית שלמעלה מד' מדריגות הנ"ל שהן בחי' ומעלת הצדיקים, והיינו כמ"ש במ"א שהרצון עליון יש לו ב' בחי'²², הא' המלובש בחכמה שבחי' רצון זה נמשך ע"י תורה ומצות שהן הן רצה"ע המלובש בחכ' דאורייתא מחכ' נפקת, וז"ע היו"ד דש' הוי' שהוא בחי' חכ' שבו מלובש הרצה"ע שהוא קוצו של יו"ד, אך הבחי' הב' הוא בחי' רצון עליון שלמעלה מעלה מסדר ההשתלשלות ואינו מלובש כלל בבחי' חכ', ונק' רעוא דכל רעוין, והוא המתגלה בבעל תשובה ע"י עומקא דליבא למעלה מכדי שתוכל נפשו שאת כו', ועז"נ לפני ה' תטהרו, והוא ענין יוהכ"פ יום שנתחייב בחמש תפילות וחמש כו' שנאמר בו וכפר על הקדש, והיינו ע"י הכה"ג שנכנס לקדה"ק שלמעלה מבחי' קדש, עד שיש הבדלה בין קדש לקדה"ק שמשם נמשך להיות וכפר על הקדש כו', בחי' קדש ישראל להוי' כו'.