כ
יוצא ממסגר אסיר הוא בחי' ישראל היא הנשמה נה"א שבאדם שנטרפה באפו בכעסו וכדומה כו',
ועפ"ז יובן עוד בענין יאשמו19 כי הנה במועל בקדשי' כתי', ואת אשר חטא מן הקדש ישלם וחמשיתו יוסף עליו, והחומש הוא אחד מן הארבעה מן הקרן עד שיהי' הוא וחומשו חמשה כמ"ש בגמ' ב"מ בפרק הזהב ובהרמב"ם ה' מעילה20, והענין הוא כמבואר במ"א ע"פ ומספר את רובע ישראל21 שבבחינת ישראל יש ד' בחי' היינו כמ"ש ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהם ג' בחי' מח' דבור ומעשה, ואף דעשיתיו מרבה בחי' רביעית והוא בחי' רצה"ע שלמעלה מעלה מבחי' מחדומ"ע, והוא הנמשך ומתגלה בנפש ע"י מעשה המצות, וד' בחי' אלו הם ממש ד' אותיות דש' הוי', וזהו קדש ישראל להוי', וכשמעל בקדשים ואכל בחי' ישראל שבו, צ"ל תשובה בחי' תשוב ה', והוא בחי' עומקא דליבא, ממעמקים קראתיך, שזהו בחי' חמישית שלמעלה מד' מדריגות הנ"ל שהן בחי' ומעלת הצדיקים, והיינו כמ"ש במ"א שהרצון עליון יש לו ב' בחי'22, הא' המלובש בחכמה שבחי' רצון זה נמשך ע"י תורה ומצות שהן הן רצה"ע המלובש בחכ' דאורייתא מחכ' נפקת, וז"ע היו"ד דש' הוי' שהוא בחי' חכ' שבו מלובש הרצה"ע שהוא קוצו של יו"ד, אך הבחי' הב' הוא בחי' רצון עליון שלמעלה מעלה מסדר ההשתלשלות ואינו מלובש כלל בבחי' חכ', ונק' רעוא דכל רעוין, והוא המתגלה בבעל תשובה ע"י עומקא דליבא למעלה מכדי שתוכל נפשו שאת כו', ועז"נ לפני ה' תטהרו, והוא ענין יוהכ"פ יום שנתחייב בחמש תפילות וחמש כו' שנאמר בו וכפר על הקדש, והיינו ע"י הכה"ג שנכנס לקדה"ק שלמעלה מבחי' קדש, עד שיש הבדלה בין קדש לקדה"ק שמשם נמשך להיות וכפר על הקדש כו', בחי' קדש ישראל להוי' כו'.
הערות
- 19. ועפ"ז יובן עוד בענין יאשמו : מכאן עד סוף הפיסקא הוא ע"פ לקו"ת פינחס שם פ, סע"ד.
- 20. כמ"ש בגמ' ב"מ בפרק הזהב ובהרמב"ם הל' מעילה : ב"מ נד, א. רמב"ם הל' מעילה פ"א ה"ה. הל' ערכין פ"ד ה"ה.
- 21. כמבואר במ"א ע"פ ומספר את רובע ישראל : ראה לקו"ת בלק סח, ד ואילך. סט, ג ואילך.
- 22. כמ"ש במ"א שהרצון עליון יש לו ב' בחי' : ראה תו"א פג, ד. תו"ח שמות תקכט, א [בהוצאה החדשה — שנח, א. שם הוא הנחת אדמו"ר האמצעי ממאמר אדה"ז].
משנה תורה, הלכות מעילה א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
הביא מעילתו עד שלא הביא אשמו לא יצא נסתפק לו אם מעל או לא מעל פטור מן התשלומין ומן הקרבן והחומש הרי הוא כתחילת ההקדש ואם נהנה בו מוסיף חומש על החומש וכבר ביארנו כמה פעמים שהחומש אחד מארבעה מן הקרן עד שיהיה הוא וחומשו חמשה:
משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין ד׳:ה׳ - הטקסט מספריא
כיצד דרך החשבון בערכי שדות הרי שהקדיש שדה אחוזתו ונשאר ליובל שמנה שנים חוץ משנת היובל שאינה בחשבון כמו שבארנו כל הרוצה לפדותה מיד הקדש נותן לכל זרע חומר שעורים שמנה סלעים ושמנה פונדיונות ואם רצו הבעלים לפדותה נותנין עשר סלעים ועשרה פונדיונות לפי שהן מוסיפין חומש וכן כל חומש האמור בתורה צריך שיהא הקרן עם התוספות חמשה נמצא שהוסיף רביע הקרן וכן אם פדתה אשתו של מקדיש או אחד מיורשיו הרי אלו מוסיפין חומש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.

