סט
שהמראה מקומות בזהר על כמה פסוקים שנזכרו בחיבור זה נלקח מספר בית אהרן שמראה על כל פסוק מקום שנזכר בזהר בדף פלוני עמוד פלוני כו' עיין עליו). והנה עפ"ז יובן דענין המשכת מוצאיהם זהו ממש ענין חותמו של הקב"ה אמת וזהו ענין מוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, ועמ"ש בפ' בראשית ד"ה להבין ענין הברכות בענין ברכה דאשר יצר את האדם בצלמו פותח בברוך וחותם בברוך כו', ועמ"ש בפ' ויחי ע"פ ולשורקה כו', ועמ"ש בפ' מקץ בד"ה רני ושמחי בת מענין תתן אמת ליעקב כו' שה' יתן אמת ע"י סיוע*
הערות
- *. ואעפ"י שנק' בשם מדות ממש חג"ת כו' שהן מקור ושרש למדות שבאדם אך שהוא עד"מ ממה שארז"ל ת"א וירא עד רב ביניהם ודילוג עם ותכונתו. שארז"ל ת"א וירא עד רב ביניהם ודילוג עם ותכונתו: כנראה הכוונה בזה להמעתיק שיעתיק כאן מתיבת שארז"ל בתורה אור וירא יג, ד בשורה המתחלת חכים עד התיבות רב ביניהם (בתורה אור) שם, יד, א בשורה המתחלת ממש וידלג מתיבת עם (שבתורה אור יד, א) בשורה המתחלת מדרגה עד תיבת ותכונתו שבשורה המתחלת שאין. לשלימות המאמר מועתק בזה [בדילוג כנ"ל] לשון התורה אור: שארז"ל אין לך כל עשב כו' וגבוה מעל גבוה כו'. והרי התפוח הגשמי יש בו מתיקות וחיך אוכל יטעם האם נאמר שיש בכח הצומח אשר בארץ טעם ומתיקות ג"כ ופשיטא במזל שאינו מערך ומהות זה כלל. אלא הענין הוא שהמתיקות נמשך מחסד ומרירו מגבורה והרי הם ענינים רוחניים רק שבהשתלשלות וסדר ירידת המדרגות מדרגה אחר מדרגה נתגשמו עד שנמשך מבחי' חסד מתיקות כו'. כמו שרואים כמה מיני עריבות ומתיקות ברוחניות כמו תענוג של דבר חכמה הוא ג"כ מתיקות וכן תענוג של ניגון שהוא מן הקול היוצא מן הלב בחי' המדות. ולכן בכמה ירידות והשתלשלות נעשה מתיקות גשמי ממש הגם שההפרש וההבדל רב ביניהם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.