200

לפיכך היה כאן צורך מיוחד למנוע את ישראל מלומר "בחיי רבך לא היה לך להרים ראש", בטענה שמאחר שבחיי רבו לא היתה אצל יהושע הרמת ראש כלל³¹ אין הוא מסוגל להיות נשיא ישראל, ולכן "העמיד לו משה מתורגמן ליהושע שיהא דורש בחייו".

ח. "הושע" – "השפיל עצמו כאשר מתחלתו"

לפי כל האמור לעיל יובנו גם דברי רש"י בהמשך פירושו "ולמה קוראו כאן הושע, לומר שלא זחה דעתו עליו...", ורש"י מדייק ומדגיש "השפיל עצמו כאשר מתחלתו" בשונה מהנאמר בספרי "הוא הושע בצדקו...":

השאלה איננה רק "למה קוראו הושע" לאחר שכבר ניתן לו השם "יהושע", אלא הדגש הוא "ולמה קוראו כאן הושע", בפסוק זה. שהרי, לכאורה, דוקא בפסוק זה מתאים היה לקרוא לו בשם "יהושע".

הרי הכוונה בפסוק זה היא להדגיש את הצורך בהרמת הראש, בנשיאות, של יהושע כבר בחיי משה. ואם כך, מדוע מופיע כאן דוקא השם "הושע", שהיה שמו לפני שניתן לו על ידי משה השם "יהושע"³², המביע שיהושע היה זקוק לתפילה מיוחדת של משה על העתיד "י־ה יושיעך מעצת מרגלים"³³?

על כך מבאר רש"י, שלהיפך – "לומר" – הדבר בא ללמדנו מעלתו של יהושע "שלא זחה דעתו עליו אף־על־פי שניתנה לו גדולה השפיל עצמו כאשר מתחלתו": טבעו של האדם הוא, שבעלותו לגדולה משתנות מדותיו והנהגותיו עקב השינוי שחל בו ומשום גדולתו. ועל־אחת־כמה־וכמה בנשיאות, שכאשר אדם מתמנה לנשיא, מתעוררת אצלו תחושה של גדולה והתנשאות. אין הכוונה ח"ו לגאוה³⁴ וישות, אלא בקדושה עצמה, גדולה ורוממות הנדרשת על־פי התורה³⁵ – כדי שהנשיא יוכל לנהל