199

אלא כדי למנוע את ישראל מלומר "לא היה לו להרים ראש בימי משה", ולכן ניתנה ההוראה "תן לו מתורגמן שידרוש בחייך..." ואילו בפרשתנו אומר זאת רש"י בהמשך לפירושו הקודם "שבת של דיוזגי היתה, נטלה הרשות מזה וניתנה לזה". כלומר, שהפעם מדובר על יהושע כנשיא, באופן של "דיוזגי" – יהושע הוא בן זוגו של משה רבינו.

ז. יהושע בחיי משה – התבטלות

אך רש"י אינו יכול להסתפק באומרו "שבת של דיוזגי... העמיד לו משה מתורגמן...", כי לפי זה מתעוררת תמיהה עצומה: מדוע היה צורך שנשיאותו של יהושע תתחיל בחיי משה, להיפך מן הכלל "דבר אחד לדור"?

אמנם, משה צריך היה למנות את יהושע כממלא מקומו, אך מדוע היה צורך שיהושע, תלמידו של משה, ינהג כנשיא בחיי משה רבו, ובאופן של "דיוזגי" – שניהם ביחד, ולא כפי שאנו מוצאים במקרים אחרים של ממלאי מקום לנשיאים שקדמו להם, שנשיאות ממלא המקום החלה לאחר פטירת הנשיא שלפניו, גם כאשר יועד לכך כבר קודם לכן²⁶?

על כך ממשיך רש"י ואומר "שלא יאמרו ישראל בחיי רבך לא היה לך להרים ראש": דוקא אצל יהושע נדרשה "הרמה" מיוחדת, משום שבחיי משה הוא נהג להיפך – בהתבטלות מוחלטת: כל מהותו נודעה בהיותו "משרת משה", "ומשרתו יהושע בן נון... נער לא ימיש..."²⁷, הוא נהג תמיד בהתבטלות והכנעה – "נער"²⁸ ו"משרת".

שלא כפי שאנו מוצאים, לדוגמא, אצל אהרן, שלמרות שמשה היה הנשיא, הרי אף אהרן עצמו למד תורה עם כל ישראל, כפי שמביא רש"י²⁹ ב"סדר משנה". לעומת זאת, אצל יהושע אין אנו מוצאים עד אז שום התנהגות של רוממות על כל ישראל³⁰.