198

הערות

1. 21. מש"כ רש"י "שבת של דיוזגי" צ"ע מנין לו לרש"י בפשש"מ שהי' שבת. ואף שכן מפורש בסוטה שם, אבל מכיון שרש"י לא כתב ע"ז "רבותינו דרשו" (וכיו"ב), מובן שכן מוכרח גם ע"פ פשש"מ. ועוד, לכאורה איך אפ"ל שהי' יום השבת והרי (בפשש"מ) ביום מותו גמר לכתוב הס"ת (וכידוע השקו"ט גם ע"ד ההלכה עד"ז – ראה לקו"ש ח"ו ע' 136 ובהנסמן שם. וראה ג"כ לקו"ש [המתורגם] חכ"ד ע' 246 הערה 15). ואולי הי' כתוב ברש"י, "ש' של דיוזגי", והכוונה "שררה" או "שלטון" של דיוזגי, של שניהם, והמעתיק שלא הבין כוונת רש"י ב"ש'" פיענחו כבש"ס "שבת".
2. 22. לשון רש"י וילך לא, ז.
3. 23. ודוחק קצת – ובלאה"כ דוחק הסתירה בניטלה וניתנה דפשוטה רשות אחת ודיוזוגי – שתי רשויות*.
4. 24. וזהו הפי' של דיוזגי – ב' זוגים, משה ומתורגמן שלו ויהושע ומתורגמן שלו. וראה מפרשי רש"י כאן.
5. 25. וכן בספרי בב' המקומות בפ' פינחס אלקי הרוחות" וקיומו ציווי ה' שסמך ידיו על יהושע בעין יפה (פינחס כז, טז ואילך ובפרש"י שם, כג) נעשה ענין של נשיאות ביהושע אלא שהי' טפל למשה (ע"ד קיסר ופלגי קיסר – סנהדרין צח, סע"ב), ואח"כ ביום פטירת משה נתחלפו, שיהושע נעשה העיקר ומשה טפל אליו – "נטלה רשות מזה (היינו עיקר הנשיאות) ונתנה לזה (ליהושע)" (וראה לקו"ש חכ"ד [המתורגם] ע' 259 ואילך). – כי לומר שמשה הי' מקבל מיהושע – ה"ז היפך המפורסם בכ"מ, אף שמצינו שמשה ביקש להיכנס לארץ באופן כזה (ספרי פינחס כז, יב (פיסקא קלה). תנחומא ואתחנן ו. יל"ש ואתחנן ג, כו. ועוד).
6. . ואין לומר, שמעת בקשת משה "יפקוד ה' ובוילך, שאין ההדגשה על ענין הנשיאות, אלא ע"ז שיכול להורות ולדבר (וע"ד המבואר לגבי אלעזר בספרי מטות כנ"ל הערה 14). אלא שגם בפ' פינחס שינה רש"י וכתב "להרים ראש" ולא כבספרי, כי מכיון שהמדובר שם ("וסמכת את ידך עליו") בא בהמשך לבקשת משה "יפקוד ה' אלקי הרוחות" – מובן שגם שם, זה שהי' דורש לא הי' כ"כ מצד עצם ענין הדיבור או הוראה, אלא ענין של הרמת ראש וחשיבות. אלא שאי"ז דרגת נשיאות על כל ישראל ופשיטא שלא ע"ד ובשווה למשה רבינו – ובזה הוא החידוש בפרש"י פרשתנו, כדלקמן בפנים.