154
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
תבנה" אמורות רק לגבי האבנים לבנין המזבח, שהרי הרמב"ם אינו מביא שום הוראה והוכחה אחרת לגבי פסול של אבן שנפגמה לאחר שנבנתה במזבח.
– הרמב"ן16 אומר, שאכן לגבי אבני מזבח לאחר שנבנו במזבח יש לימוד אחר "וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך...17, וכי עליו אתה זובח, אלא בזמן שהוא שלם, ולא בזמן שהוא חסר"18, ובלשונו "דאי מאבנים שלימות, הוה אמינא הני מילי (=היינו סוברים שמדובר) בשעת בנין. לכך נאמר עליו".
וכיון שהרמב"ם (כאן – בהלכות בית הבחירה) אינו לומד זאת מפסוק זה19, הרי בפשטות יש לומר, כדלעיל, שגם לגבי האבנים לאחר שנבנו במזבח, המקור לפסול הפגימה הוא מן הפסוק20 "אבנים שלימות תבנה את מזבח ה'", המופיע בהלכה הקודמת21.
ואם כך, שבה הקושיה ומתעוררת: מדוע אין הרמב"ם מציין כאן שיעור זה "אבן שנפגמה כשיעור זה", וכדומה22,
שמכך ניתן ללמוד שכאן אין מדובר באותו שיעור?
ד. משמעות השיעור "כל שהוא"
ויש לומר, שהרי ידוע, שגם לגבי השיעור "כדי שתחגור בה הציפורן" לגבי סכין של שחיטה, יש מחלוקת ודעות שונות23 בגודל השיעור, עד שיש אומרים, שהשיעור של חגירת הציפורן הוא אפילו פגימה כלשהי,
אבל אפילו לפי הדעות24 המפרשות את דברי הרמב"ם, שזהו השיעור הקטן ביותר, "כל שהוא"25, אף־על־פי־כן, מכך שאין הרמב"ם משתמש כאן
הערות
- 16. חולין שם סד"ה וכולן פגימתן ("וי"מ"). וראה גם ריטב"א חולין שם (יח, רע"א סד"ה כדי).
- 17. יתרו כ, כא.
- 18. לשון רש"י חולין שם יז, סע"ב – מזבחים נט, א (כמ"ש רש"י).
- 19. והביאו (הא דזבחים שם) רק בהל' פסולי המוקדשין (פ"ג הכ"ב – נעתק לקמן סוס"ז) לגבי הפסול דקדשים "שהיו שם שחוטין".
- 20. וכפשטות דברי רש"י חולין (יח, רע"א), הובא בתוס' סוכה מט, א רד"ה שכל – בתחלתו. וכהפי' ברמב"ן שם. חי' הרשב"א חולין שם ד"ה פגימת. וראה גם תוס' חולין יז, ב. פי' הרא"ש מדות פ"ג מ"ד. ריטב"א חולין שם.
- 21. ולהעיר ממאירי חולין שם שכתב הדרשה דאבנים שלימות לגבי הבנין ואח"כ ממשיך "ואף אם נפגמה בשיעור זה אחר הבנין נפסל".
- 22. ודוחק גדול לומר, שלא הוצרך לומר כאן שיעור הפגימה (הפוסלת) – כי החידוש בהלכה זו הוא (לא ד"אותה האבן פסולה" – שזה מובן מאליו מהלכה יד – כ"א) רק ד"השאר כשרות" (וראה בהנסמן לעיל הערה 11) – כי מפשטות לשון הרמב"ם משמע שבא להודיע גם דין זה ד"אותה האבן פסולה".
- 23. ראה ראשונים לחולין שם. נ"כ הטושו"ע יו"ד סי"ח ס"ב. וראה בפרטיות קו"א לשו"ע אדה"ז יו"ד שם. שו"ת הצ"צ יו"ד סט"ז ובפסקי דינים מא, ב ואילך (הנסמן עה"ג בשו"ע שם).
- 24. ראה דרישה (סק"א) ופר"ח (השלם – סק"ה) יו"ד שם. פמ"ג (משב"ז) שם סק"ב. פלתי סק"א. וראה שו"ת צ"צ שם.
- 25. ל' השו"ע שם. אלא שבשו"ע שם "ובלבד שתאגור בה כל שהוא אפי' חוט השערה", והוא מהרשב"א בתורת הבית בית א' שער ב. וראה בהנסמן בהערה 23, 24.
סוכה מ״ט א - הטקסט מספריא
שֶׁכׇּל מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ לֹא כֶּבֶשׁ וְלֹא קֶרֶן וְלֹא יְסוֹד וְלֹא רִיבּוּעַ — פָּסוּל לַעֲבוֹדָה. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַסּוֹבֵב.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁיתִין, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית נִבְרְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן״. ״חֲמוּקֵי יְרֵכַיִךְ״ — אֵלּוּ הַשִּׁיתִין. ״כְּמוֹ חֲלָאִים״ — שֶׁמְּחוֹלְלִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם. ״מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן״ — זוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי אוּמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״בְּרֵאשִׁית״, אַל תִּיקְרֵי ״בְּרֵאשִׁית״, אֶלָּא ״בָּרָא שִׁית״.
תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁיתִּין מְחוֹלָלִין וְיוֹרְדִין עַד תְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן. וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שׂוֹרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ״. ״וַיִּטָּעֵהוּ שׂוֹרֵק״ — זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ״וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ״ — זֶה מִזְבֵּחַ, ״וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ״ — אֵלּוּ הַשִּׁיתִין.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק: לוּל קָטָן הָיָה בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, וְאַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה פִּרְחֵי כְהוּנָּה יוֹרְדִין לְשָׁם, וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם יַיִן קָרוּשׁ שֶׁדּוֹמֶה לְעִיגּוּלֵי דְבֵילָה, וּבָאִין וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בִּקְדוּשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה׳״ —
As any altar that lacks a ramp, or a horn, or a base, or the shape of a square, either because it was not erected as a square or due to damage, is disqualified for use in the Temple service. Rabbi Yosei bar Yehuda says: Even the surrounding ledge must be complete, and if it is lacking it disqualifies the altar.
§ Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: The drainpipes [shittin] built into the altar and extending beneath it were created from the six days of Creation, as it is stated: “The hidden of your thighs are like the links of a chain, the handiwork of a skilled workman” (Song of Songs 7:2). The Gemara interprets the verse homiletically: “The hidden of your thighs”; these are the drainpipes that are concealed within the altar; “are like the links of a chain [ḥala’im]”; they are hollow [meḥolalin] and descend to the depths; “the handiwork of a skilled workman”; this is the handiwork of the Holy One, Blessed be He. On a similar note, it was taught in the school of Rabbi Yishmael that it is written: “In the beginning [bereshit]” (Genesis 1:1); do not read it as: Bereshit, but rather as: Bara shit, meaning that God created the pipeline descending from the altar.
It was taught in a baraita that Rabbi Yosei says: These drainpipes are hollow and descend to the depths, as it is stated: “Let me sing of my well beloved, a song of my beloved touching his vineyard. My well beloved had a vineyard in a very fruitful hill, and he dug it, and cleared it of stones, and planted it with the choicest vine, and built a tower in the midst of it, and also hewed out a vat therein” (Isaiah 5:1–2). Rabbi Yosei interprets these verses homiletically as referring to the Temple. “He planted it with the choicest vine”; this is referring to the Temple; “he built a tower therein”; this is referring to the altar; “and hewed out a vat therein”; this is referring to the drainpipes. As the owner of the vineyard is a parable for God, this indicates that the drainpipes are a natural part of Creation.
It was taught in a baraita that Rabbi Elazar bar Tzadok said: There was a small gap between the ramp and the altar west of the ramp, and once in seventy years young priests would descend there and gather from there the congealed wine left over from the libations that set over time, which resembled round cakes of dried and pressed figs. They would then come and burn it in sanctity in the Temple courtyard, as it is stated: “In sanctity shall you pour a libation of strong drink unto the Lord” (Numbers 28:7);
רמב"ן על שמות כ׳:כ״א - הטקסט מספריא
מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי פֵּרֵשׁ ר"א (אבן עזרא על שמות כ':כ"א) כִּי אָמַר לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לְקַבֵּל כֹּחַ עֶלְיוֹנִים בְּצוּרָתָם לִהְיוֹת אֶמְצָעִיִּים בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, כִּי בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ אֲנִי בִּכְבוֹדִי וּבֵרַכְתִּיךָ, אֵין לְךָ צֹרֶךְ לְאֶמְצָעִי כְּלָל. וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (במכילתא כאן) בַּמִּזְבְּחוֹת, שֶׁהֵם הַנַּעֲשִׂים בַּמִּשְׁכָּן וּבַמִּקְדָּשׁ, הִזְכִּיר מִצְוַת הַמִּזְבְּחוֹת בָּאֲדָמָה וּבָאֲבָנִים לֵאמֹר שֶׁיַּעֲשׂוּ גַּם כֵּן הַמִּזְבְּחוֹת לַשֵּׁם לְבַדּוֹ, וְשָׁם יִזְבְּחוּ הָעוֹלוֹת וְהַשְּׁלָמִים, וְלֹא לַשֵּׁדִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וּבְכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַזְכִּירוּ אֶת שְׁמוֹ יָבֹא בִּכְבוֹדוֹ עֲלֵיהֶן לְשַׁכֵּן שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם וּלְבָרֵךְ אוֹתָם:
משנה מדות ג׳:ד׳ - הטקסט מספריא
אחד אבני הכבש. ואחד אבני המזבח. מבקעת בית כרם. וחופרין למטה מהבתולה. ומביאים משם אבנים שלמות. שלא הונף עליהן ברזל. שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה לכל דבר. נפגמה אחת מהן. היא פסולה. וכולן כשרות. ומלבנים אותן פעמים בשנה. אחת בפסח. ואחת בחג. וההיכל פעם אחת בפסח. רבי אומר, כל ערב שבת מלבנים אותו במפה מפני הדמים. לא היו סדין אותן בכפיס של ברזל. שמא יגע ויפסול. שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם. והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם. אינו בדין שיונף המקצר על המאריך:
שולחן ערוך, יורה דעה י״ח:ב׳ - הטקסט מספריא
שִׁעוּר הַפְּגִימָה, כָּל שֶׁהוּא; וּבִלְבַד שֶׁתֶּאֱגֹר בָּהּ כָּל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ חוּט הַשַּׂעֲרָה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ג מאותו ספר זבחים נט, סע"א
- לקוטי שיחות כרך ו תשא שיחה א מאותו ספר זבחים נט, רע"א
- לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ג מאותו ספר זבחים נט, ב
- לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ג מאותו ספר זבחים נט, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ג מאותו ספר זבחים נט, א
- לקוטי שיחות כרך לז אחרי אחרי מאותו ספר שם יז, רע"א
- לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א מאותו ספר חולין יז, ב
- לקוטי שיחות כרך ד ראה שיחה א מאותו ספר חולין יז, א
- לקוטי שיחות כרך יח מטות שיחה ב מאותו ספר חולין יז, א
- לקוטי שיחות כרך כט תבא שיחה ב מאותו ספר חולין יז, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א חולין יז, א
- תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות חולין יז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב חולין יז, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו חולין יז, א
- תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו' חולין יז, א
- תורת שמואל תר"ם ביום השמיני עצרת חולין יז, א
- שו"ת סימן ז חולין יז, ב
- שו"ת סימן ט חולין יז, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קג חולין יז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט חולין יז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל חולין יז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א חולין יז, ב