ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט תבא שיחה ב

153

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

והבונה...", אומר הרמב"ם בהלכה בפני עצמה⁹: אבן שנפגמה או שנגע בה ברזל אחר שנבנית במזבח או בכבש, אותה האבן פסולה והשאר כשירות.

מכך שגם כאן אין הרמב"ם מציין שיעור, ובמיוחד שדין זה נכתב לאחר הפסקה על ידי הדין של "אבני היכל ועזרות שנפגמו...", אשר, לפי המפרשים הנ"ל, שיעור הפגימה באבנים אלו שונה מהשיעור הקודם, מובן, שגם באבן מזבח לאחר שנבנתה במזבח, לא חל שיעור הפגימה של "כדי שתחגור...".

ואף־על־פי שבפשטות ניתן היה להבין, שהשיעור בהלכה זו זהה לשיעור שבהלכה הראשונה, שבה מפרט הרמב"ם את השיעור "כל אבן שנפגמה כדי שתחגור... פסולה לכבש ולמזבח" – יש לומר, שיש הבדל בין האבנים המיועדות לבנין המזבח לבין האבנים – לאחר שנבנו:

מאחר שהפסול של פגימה נלמד, כדברי הרמב"ם, מן הפסוק "אבנים שלימות תבנה את מזבח ה'", העוסק בבנין המזבח¹⁰, יש מקום לומר שלאחר שנבנה המזבח, שיעור הפגימה הוא שונה¹¹.

אמנם, בגמרא¹² מופיע השיעור "כדי שתחגור בה הציפורן" לגבי "פגימת המזבח", אשר בפשטות מדובר על אבני המזבח לאחר שנבנו במזבח¹³,

אבל מעצם העובדה שהרמב"ם משנה כאן מלשון הגמרא, למרות שבדרך כלל הוא מצטט את דיני הגמרא "כצורתם וכלשונם"¹⁴, והוא כותב את השיעור של פסול הפגימה "כדי שתחגור בה הציפורן" דוקא בקשר לבנין הכבש והמזבח, לפי הפסוק "אבנים שלימות תבנה את מזבח ה'" – ולא קבע את הדינים באופן שהשיעור של חגירת הציפורן יכלול במפורש¹⁵ גם את האבנים לאחר שנבנו במזבח, כבגמרא – מובן, שבאבנים אלו לא נאמר השיעור, לדעת הרמב"ם, של "כדי שתחגור בה הציפורן".

ג. בדברי הרמב"ם אין לימוד שונה

אך קשה לקבל הבדל זה בדעת הרמב"ם, שהמילים "אבנים שלימות

הערות

9. הט"ז.
10. ראה רמב"ן שהובא לקמן בפנים.
11. להעיר מהפירוש במפרשים (פי' הא' בחי' היעב"ץ להל' ביהב"ח כאן הט"ז. צפע"נ תרומות ד, ג. השלמה יח, א (נעתקו בצפע"נ המלוקט להל' ביהב"ח כאן)) בדברי הרמב"ם כאן, דזה שרק אותה האבן פסולה והשאר כשירות הוא דוקא כשנבנה בכשרות ונפגם אחר שנבנית במזבח, אבל בנאו מתחלה אפי' באבן אחת פגומה (שבהלכה יד) כולו נפסל כיון שנעשה בפסול.
12. חולין יז, סע"ב ואילך.
13. פרש"י חולין שם בסוף העמוד. וברגמ"ה חולין שם (יח, רע"א): כדי פגימת המזבח שאם הי' מזבח פגום נפסל מלהקריב עליו. וראה להלן בפנים (מרמב"ן) ובהערה 20.
14. יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ה. וש"נ.
15. ובפרט שהפסיק ביניהם באבני היכל ועזרות אשר (לפי המפרשים הנ"ל) שיעורם שונה, וכנ"ל סעיף א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.