ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ב

134

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

וגם בנדרים ליתן צדקה, ובכלל נדרי הקדש – על אף ששם לא נוצר חפצא של איסור, ניתן (על פי דברי הפרישה³⁶ הנ"ל סעיף ג') לפרש את החסרון בכך בשני אופנים (בדומה לאמור בנדרי איסור): א) החסרון הוא בעצם הנדר – מעשה הגברא, שהוא מוסיף על מצות השם יתברך (הוא מחייב את עצמו בצדקה וכיוצא בזה) במה שהקדוש־ברוך־הוא לא חייב אותו; ב) החסרון הוא מצד הנפעל – נוצרה חלות חיוב חדשה של צדקה וכדומה על נכסיו (בדומה להנ"ל בנדרי איסור, שהוא יצר חפץ של איסור).

ה. לפי הרמב"ם החסרון בנדר – יצירת "חפצא" של איסור

על פי זה יומתק דיוק הלשון – בגמרא וברמב"ם – "כאילו בנה במה", לא כמו הלשון בשולחן ערוך "כאילו בונה במה"³⁷, שיש לפרשו:

"כאילו בונה במה", מדגיש את החסרון בגברא העוסק בבניה בלתי רצויה (העלולה להביאו³⁸ לאיסור הקרבה בבמה³⁹);

אך הרמב"ם אומר "כאילו בנה (ונעשית מציאות – חפצא – ) במה", הוא יצר חפצא (שהיא הכשר³⁸ להקרבה) אסורה.

לפי זה מובן גם דיוק לשון הרמב"ם "ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו". שלכאורה: לפי פירוש הרדב"ז (הנ"ל סעיף ב')⁴⁰, שהמכשול הוא בכך שהוא עלול לעבור על נדרו, היה על הרמב"ם לומר "כדי שלא יבוא לידי מכשול"⁴¹, או בדומה ללשון הגמרא⁴² "כדי שלא יבוא לידי תקלה", וכיוצא בזה.

אלא בכך מדגיש הרמב"ם, שהחסרון כאן הוא (לא מצד הגברא, שהאדם עלול לבוא לידי תקלה ומכשול, כי אם) התהוות של חפצא, וחפץ כזה ("שלא)

הערות

36. שבא לבאר דברי הר"ן הנ"ל בפנים.
37. ובפרישה לטור שם סק"ז נעתק הלשון "כאילו בונה במה". אבל צ"ע אם אפשר לדייק כזה בדפוסים.
38. ראה חדא"ג מהרש"א יבמות שם ד"ה הנ"ל בתחלתו (אבל הוא כתב זה כעוד ביאור על ההשוואה "כאילו בונה במה", ולא כדברי הר"ן). וראה הערה הבאה. וראה לקמן ס"ז.
39. ראה פרש"י גיטין שם ד"ה כאילו הקריב יהא מכשול לפניו"; נוצר43 כאן "מכשול "וגמר עונו שלם". אבל בפרש"י יבמות שם ד"ה כאילו הקריב קרבן – "שעבר עליו שתי עבירות". וראה ר"ן נדרים (כב שם) ד"ה ברישא "כאילו בנה במה כו' שאין העבירה גדולה כ"כ כו'" (וראה תוס' רי"ד גיטין שם). ובמאירי "שהנדרים כל שאינו רואה לעצמו צורך בהם יש בהם סרך עבירה". וראה ר"ן (ס, ב) ד"ה כמאן "כיון דכי נדר לאו שפיר עבד כדר' נתן". ובפרש"י שם ד"ה כרבי נתן "הואיל ועבד איסורא כו'". ואכ"מ.
40. וכן משמע במגדל עוז שנסמן לעיל שם. וכן מובן בשו"ת מהרי"ק שורש נב. סמ"ג שם. ועוד.
41. ע"ד הלשון בסמ"ג שם: פן יבא לידי מכשול.
42. נדרים ט, ריש ע"ב; י, רע"א – אבל שם אינו לענין נדרי איסור.
43. ראה פרישה שם "לפי הירושלמי הנודר אינו עושה איסור מצד עצמו רק משום דלמא לא יוכל לקיימו אבל רבי נתן סבר שעושה איסור מצד עצמו כו'". אבל לפי ביאורו (בנוגע לצדקה) אפ"ל שזה בעיקר מצד פעולת הגברא (כנ"ל בפנים ס"ד), משא"כ בהמבואר בפנים שהוא מצד החפצא "מכשול לפניו".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.