ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה ג

117

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

[אשר לגביהם נאמר דין זה, כפי שמפורש ברמב"ם לפי מספר גירסאות²⁵. וכך מובן גם^* מהדין עצמו, כי אילו היה מדובר כאן על סנהדרין קטנה של כ"ג דיינים, מדוע "פוטרין אותו"? צריך היה לדון בכך בבית דין אחר²⁶, ואם יש צורך אף למסור דין זה לסנהדרין גדולה],

וזה דחוק מאוד, כי אפילו בסנהדרין קטנה "אין מעמידין .. אלא אנשים חכמים ונבונים מופלגין בחכמת התורה בעלי דעה מרובה..."²⁷. כיצד ייתכן שאצל כל אלה לא תהא גישה נכונה לדין וכדומה²⁸?!

ובמיוחד כאשר מדברי הרמב"ם מוכח, כדלעיל, שאין זה כלל "חסרון" בסנהדרין או בפסק דינם, אלא רק בקשר לאדם הנידון.

ו. "גדול עוונו מנשוא"

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

ידוע, שעיקרם של עונשי בית דין, מיתה מכות וכו', הוא לשם כפרה. כנאמר לגבי מלקות²⁹ "ונקלה אחיך לעיניך, כשלקה הרי הוא כאחיך". כן נאמר³⁰ לגבי עונש מיתה, שעל ידיו מגיע הנענש לחיי עולם הבא. ואף להלכה פוסק הרמב"ם³¹, ש"כל מחוייבי מיתות בית דין ומחוייבי מלקות אין מתכפר להם במיתתן או בלקייתן עד שיעשו תשובה ויתודו"³², ואם כך מובן, שהתכלית של מיתת בית דין או של מלקות היא לכפרת האדם, אלא שהכפרה היא בתנאי "שיעשה תשובה ויתודה".

לפי זה נראה, שבמקרה שמיתת בית דין אינה יכולה להביא לכפרה, אין מקום לבצע אותה. בדומה להסברו של בעל "כסף משנה"³³ על פסקו של

הערות

25. ראה רדב"ז לרמב"ם. וכן הובא במגדל עוז. לח"מ. וכ"ה גי' הכ"י בגמרא – ראה דק"ס סנהדרין שם.
*. כמ"ש באור שמח שם.
26. להעיר, שב"מלחמת מצוה" (הנ"ל הערה 6) כ' "ואפילו בב"ד אחר לא יוכל ללמד זכות על עצמו לפיכך נפטר מכל וכל". וב"באר הגולה" שם מסיים "אין על ב"ד של מטה לדון אותו וידון אותו שופט כל הארץ". ואכ"מ.
27. רמב"ם הל' סנהדרין רפ"ב.
28. בנוגע למ"ש ב"מלחמת מצוה" ("וכיון שסנהדרין אלו טעו בכך ופתחו כו' כולם חפצים להמיתו", כנ"ל בפנים) – הרי כל הספר הוא "נגד אנשי זדון אנשי רשע אשר הרהיבו להשיב על דברי רז"ל כו', והראה לעיני העמים את צדק דיניהם .. ומלתעות אפיקורסים .. שיבר" (לשון השער בספר מלחמת מצוה), י"ל, בדוחק גדול, שלא כתב להם אמיתית הפירוש ע"פ תורה כ"א ענין שיתקבל בשכלם. וע"ד שמצינו בש"ס כיו"ב כמ"פ שדחו בקש (וראה רשב"ם ב"ב קטז, רע"א). ובפרט דהתשובה היתה לא רק לאפיקורסים כ"א גם "לעיני העמים" (כמ"ש בהשער), ד"אסור לגלות להם טעמי תורה" (כלשון הרשב"ם שם).
29. תצא כה, ג. מכות כג, סע"א – במשנה (הובא בפרש"י עה"פ).
30. משנה סנהדרין מג, ב.
31. הל' תשובה בתחלתן.
32. שבגמ' שם (מז, א־ב) מחלוקת אביי ורבא, ולרבא (וכן ס"ל לר"י ור"א) נהרג מתוך רשעו יש לו כפרה. ופסק כאביי – ראה צפע"נ לרמב"ם שם. ואכ"מ.
33. הל' עדות פ"כ ה"ב בסופה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.