96
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כאן על "משפט" סתם, שהרי המשפט באופן כללי הכרחי לצורך קיום העולם, כדלעיל, אלא מדובר כאן על סוג מיוחד של משפט, שהוא בדומה לפרדס, שמביא לידי "תענוג"19, ולכן מודגש בפסוק "אני ה' אוהב משפט", כי דבר הגורם לתענוג מתקשר לתחושה של אהבה וחביבות.
וסוג מיוחד זה של משפט: א) ניתן דוקא לישראל, ב) נתינתו קשורה לכך שישראל חביבים אצל הקב"ה דוקא בדומה לאהבה לבן קטן – "נער ישראל ואוהבהו", כפי שיוסבר להלן.
ג. לשופטים – תפקיד מהותי ועיקרי
ההסבר לכך הוא:
בנושא המשפט יש שני תחומים, וכלשון הפסוק – שופטים ושוטרים: "שופטים – דיינין הפוסקים את הדין, ושוטרים – הרודין את העם אחר מצותם .. עד שיקבל עליו את דין השופט"20.
לכאורה יוצא, ששופטים הם "אמצעי" בלבד המאפשר בירור משפטי התורה, פרסומם וקיומם בחיי היום יום: כיון שעלול להתעורר ספק לגבי הבנת משפט התורה, יש צורך ב"שופטים" – דיינים המבררים את דין התורה.
וכן דרושים "שוטרים" המביאים לידי קיום פסק הדין והמשפט למעשה "עד שיקבל עליו את דין השופט".
לפי זה נראה, שהשוטרים חשובים21 מבחינה מסויימת יותר מהשופטים, כי הם מביאים לידי העיקר והתכלית – "שיקבל עליו את הדין".
אך כפי שמבואר בתורה תפקידם של ה"שופטים", אין מטרתם רק לגלות וליידע את העם בהוראות ברורות של דיני ומשפטי התורה, אלא יש להם (גם) תפקיד מהותי יותר כשלעצמם.
וכפי שמתאר הרמב"ם22 את בית הדין הגדול שבירושלים – אשר היה הבסיס והיסוד לכל השופטים, ש"בכל שעריך"23 – ש"הם עיקר תורה שבעל־פה והם עמודי ההוראה ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל".
הרמב"ם מציין כאן שלשה פרטים ושלבים24 בתפקידו של בית הדין
הערות
- 19. ראה גם נתיבות עולם (להמהר"ל) נתיב הדין בתחלתו: ולכך נקרא המשפט פרדס שהוא טיול ושמחה (אבל שם, שזהו "בעבור שהוא דבר מחוייב ומוכרח". ע"ש. ולהעיר אשר במלך מוכרח גם ענין התענוג – ע"ד מלך ביפיו גו').
- 20. ל' רש"י ריש פרשתנו. וראה תנחומא פרשתנו ב. רמב"ם ריש הל' סנהדרין. וראה לקו"ש חל"ד ע' 98 ואילך.
- 21. אף ששופטים חשובים יותר משוטרים, כי השוטר הוא רק שליח השופט (ראה רא"ם וגו"א ריש פרשתנו) – מ"מ בנוגע להעיקר והתכלית (קיום הדין בפועל), הוא יותר בשוטרים מבשופטים (ראה תנחומא שם).
- 22. ריש הל' ממרים.
- 23. ראה פרשתנו יז, ח (ובפרש"י ד"ה דברי ריבות). ולהעיר גם מספרי עה"פ בכל שעריך – להקיש כו'. רמב"ם הל' סנהדרין פ"א ה"ג: קובעין בתחלה כו'. שם ה"ח. ועוד.
- 24. ע"פ מ"ש הרמב"ם בהלכה שלאח"ז, דמה שלמדו "מפי השמועה" הוא "תורה שבעל פה"; "מפי דעתם באחת מן המדות כו'" נק' "משפט"; ו"על פי התורה אשר יורוך" קאי על "התקנות והגזירות והמנהגות שיורו כו'" – יש לומר לכאורה, שזוהי ג"כ כוונת הרמב"ם כאן בג' לשונות אלו: "עיקר תורה שבע"פ" – מה שלמדו מפי השמועה (קבלה איש מפי איש); "עמודי ההוראה" – תקנות גזירות ומנהגות; "חוק ומשפט יוצא כו'" – מה שלמדו באחת מן המדות כו'. אבל משינוי לשון הרמב"ם – "עיקר תורה שבעל פה .. עמודי ההוראה .. חוק ומשפט יוצא לכל ישראל" (שבודאי אינם סתם מליצות) משמע שכוונתו (עכ"פ – גם) להמבואר בפנים.
משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
כמה בתי דינין קבועין יהיו בישראל וכמה יהיה מניינן קובעין בתחלה בית דין הגדול במקדש והוא הנקרא סנהדרי גדולה ומניינם שבעים ואחד שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהן שנאמר והתיצבו שם עמך הרי שבעים ואחד הגדול בחכמה שבכולן מושיבין אותו ראש עליהן והוא ראש הישיבה והוא שקורין אותו החכמים נשיא בכל מקום והוא העומד תחת משה רבינו ומושיבין הגדול שבשבעים משנה לראש ויושב מימינו והוא הנקרא אב בית דין ושאר השבעים יושבין לפניו כפי שניהם וכפי מעלתם כל הגדול מחבירו בחכמה יהיה קרוב לנשיא משמאלו יותר מחבירו והם יושבין בכמו חצי גורן בעיגול כדי שיהיה הנשיא עם אב בית דין רואין כולן ועוד מעמידין שני בתי דינין של עשרים ושלשה עשרים ושלשה אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר סנהדרי קטנה ויושבת בשער העיר שנאמר והציגו בשער משפט וכמה יהיה מניינם עשרים ושלשה דיינים והגדול בחכמה שבכולן ראש עליהן והשאר יושבין בעיגול כמו חצי גורן כדי שיהא הראש רואה את כולן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.