84

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אלא ל"יכולת־המצוה"52 לאכול "בשעריך", אפשרות העלולה לנבוע מאותה סברא כאילו קיימת מצוה לאכול בכל מקום מעשר וקדשים... כנ"ל; ועל זה מחדש הפסוק: "לא תוכל .. אינך רשאי" – האזהרה שוללת את ה"יכולת" מנקודת המבט של המצוה שבכך. כלומר: בלאו זה מחדש הפסוק, כי מחוץ לירושלים אין כל מצוה של אכילת מעשר וקדשים...

ועל פי זה מובן גם, מדוע רש"י מביא את הדוגמא דוקא מהנביאים ("ואת היבוסי...") – משום שדוקא הדוגמא שם תואמת את החידוש בפסוק שלנו:

כיבוש ה"יבוסי יושבי ירושלים" הוא לכאורה ציווי53 – "והורשתם את כל יושבי הארץ... וישבתם בה... והתנחלתם את הארץ..." – ובמילא העובדה ש"יכולים היו" נבעה לא רק מצד הגבורה הגשמית של בני ישראל54, אלא מצד ציווי השם – וזאת באה התורה להבהיר, כי מצד השבועה "לא יכלו להורישם", "שאינן רשאין", כלומר, העובדה ש"לא יכלו – אינן רשאין" באה מצד השבועה, שמחמתה הציווי על כיבוש הארץ מלכתחילה לא חל בנוגע ליבוסי [בדומה לענינינו אשר "לא תוכל לאכול בשעריך", מגלה כי "בשעריך" לא קיימת מצות55 אכילת מעשר...].

ז. חשש מחילול השם

אך לכאורה לגמרי לא מובן: כיצד יתכן לומר שמצד השבועה לבני חת

הערות

  1. 52. ראה צפע"נ עה"ת כאן (ועוד), ד"כ"מ דנאמר לא תוכל ר"ל דאף גרם לזה אסור .. עדיין ליכא לאו" (וראה שם האופנים שאינו חייב גבי מעשר). ולהעיר ממלבי"ם כאן שהלשון "לא תוכל" בא "לרוב במקום שבענין אחר יכול לעשות כן .. נגד מ"ש שבעת היתר הבמות יוכלו לאכול שלמים בכ"מ עתה .. לא תוכל כו'"* - וראה פרש"י תבא (שם) "לא תוכל .. בפסולי המוקדשים בשעריך תאכלנו .. אבל זה לא תוכל לאכול דרך אכילת שעריך האמור במקום אחר".
  2. 53. מסעי לג, נב ואילך (ועוד).
  3. 54. ראה פדר"א שם: והלא היו ישראל כחול הים.
  4. 55. ואולי יש לבאר הגירסא בפרש"י (ראה לעיל הערה 12) שהובאה דוגמא מ"לא תוכל לזבוח את הפסח" – ע"פ משנ"ת במק"א (לקו"ש חכ"ח ע' 72 ואילך) שפסח מצרים לא הי' לו דין קרבן, כ"א רק "זבח" שכאו"א שחט בביתו דוקא כו': ולכן היתה קס"ד שיכולים להביא פסח בטומאה (בהעלותך ט, ו ואילך) – כי חשבו דזה שפסח דורות מקריבים ע"ג המזבח הוא רק ענין נוסף בהפסח (ע"ש באורך ובהערה 46 שם), ועד"ז בנדו"ד, שהוצרך הכתוב להזהיר "לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך גו'" – לשלול ה"מצוה־יכולת" לזבוח את הפסח באחד שעריך (כמו פסח מצרים)*, ומשמיענו בזה, ש"באחד שעריך" מלכתחילה אין מצוה לזבוח הפסח.
  5. . ומה שלא פירש רש"י כן – י"ל. משום שהיתר הבמות שייך (בעיקר) להקרבת השלמים ולא לאכילתם. וא"כ הול"ל "לא תוכל" גבי איסור ההעלאה "בכל מקום" (לעיל פסוק יג). ועוד י"ל ואכ"מ.
  6. . להעיר גם מחזקוני עה"פ (טז, ה) "לא תוכל לזבוח את הפסח".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.