72
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ולפיכך – טענו האנשים הללו – יש לומר, שבציווי "ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו" הכוונה היא לעשיית הפסח בדיוק כמו פסח מצרים43, אשר איננו קרבן המוקרב על גבי המזבח, אלא להיפך, כל אחד – ואפילו טמאים44 – זובח שה בביתו, ליד המשקוף והמזוזות שלו45, ואוכלו דוקא בביתו, בליל חמשה עשר בניסן, ביחד עם אכילה מצה ומרור, שאינם קדשים כלל ובאותו אופן. ולכן, כאשר מיאן משה לאפשר להם להשתתף בעשיית הפסח46, הם טענו "למה נגרע"47.
ואת זאת חידש להם משה – "אין קדשים קרבים בטומאה": פסח איננו זבח בלבד, אלא קדשים הקריבים מעל גבי המזבח, ולכן התשובה לשאלתכם היא בהתאם לכך: אין קדשים קרבים בטומאה.
ו. שני ענינים בפסח
לפי זה ניתן להבין גם את שאלתם השניה – "יזרק הדם עלינו... ויאכל הבשר לטהורים" (ומכיון שהיו "טמאים לנפש אדם", יש לומר, שכוונת רש"י בכך היא לטהורים אחרים, כדלעיל בסעיף ב):
כיון שבפסח מצרים לא היתה הקרבה לה' על גבי המזבח, אלא מצוה בפני עצמה של זבח ואכילת הפסח, סברו הטמאים לנפש אדם, שהחשבת הפסח עתה לאחר הקמת המשכן, כקרבן, הוא
הערות
- 43. שלכן גם את"ל שידעו אודות פסח דורות (וראה פרש"י בא יב, ו. שם, מז) ושהוא נקרב ע"ג מזבח (ראה משפטים כג, יח. תשא לד, כה. ולהעיר גם מרש"י תולדות כז, ט) – ס"ל שפסח מדבר הי' בגדר (ובמילא – כדיני) פסח מצרים, כנ"ל. ולהעיר – גם בנוגע לפסח דורות – מדעת היראים (סת"ה. ובהשלם – סתט"ו) דמצות ק"פ היא: צוה הקב"ה את ישראל שיעשו את הפסח .. ועשיית הפסח היינו שחיטתו וזריקת דמו והקטר אימוריו .. ואע"פ שזריקת דמו כו' כהנים עושין ולא ישראל כיון שהקרבן של ישראל ובמצות ישראל עושין כו'.
- 44. והצורך בהציווי "במועדו" (לדעתם) הי' (לא בשביל "אף בטומאה" – שהרי חשבו שאינו קרבן – כ"א) בשביל "אף בשבת".
- 45. ואף שלקמן בפ' ראה (יב, כ) פרש"י ד"במדבר נאסר להם בשר חולין אא"כ מקדישה ומקריבה שלמים" (אבל ראה פרש"י אחרי יז, ג: במוקדשין הכתוב מדבר, ובמפרשי רש"י שם. וראה מפרשי רש"י ראה שם) – ה"ז רק (ע"ד לשון רש"י ראה שם בד"ה שלפנ"ז) בשר תאוה, משא"כ בנדו"ד שהמדובר בזבח מצוה. כענין נוסף נפרד, שאינו גורע, וכמובן
- 46. אבל לפ"ז צ"ל לכאורה שבאו לשאול קודם זמן שחיטת הפסח, שעדיין לא ידעו שנקרב ע"ג המזבח, ומפשטות הכתובים לא משמע כן (וראה הנסמן בהערה 12). ואולי י"ל שטענתם היתה, דאף ששאר בנ"י הטהורים הקריבוהו בפועל ע"ג המזבח, מ"מ אין זה מוכרח מצד גדר הפסח (וע"ד שנאסר להם בשר חולין, כנ"ל הערה הקודמת), ולכן טמאים יכולים לעשותו בטומאה (בלי הקרבה).
- 47. ולהעיר מחזקוני כאן "למה אין אנו רשאין לאכול קדשים בטומאה הרי אשתקד אכלנו הפסח במצרים אפילו בטומאה". וראה באר מים חיים כאן.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך כט ‹ ראה ‹ שיחה ב ‹ 84 לקו"ש חכ"ח ע' 72
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.