73

שאינו שולל, את המצוה של אכילת הפסח, כפי שהיתה עד כה. ומדוע יחול שינוי, ובמיוחד שלילה, במצות אכילת הפסח?!

יוצא מכך, שבפסח יש שני ענינים שונים, שאינם קשורים זה לזה⁴⁸: א) מקריבים קרבן לה' על המזבח כזכר וכהודיה על גאולת מצרים, "ופסח ה'". ב) קיימת מצוה של אכילת הפסח בליל ט"ו, לאו דוקא באכילת קרבן, אלא בדומה למצות אכילת מצה ומרור.

ועל כך היתה טענתם "לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו": כיון שהיות הפסח "קרבן לה'" הוא ענין נפרד מאכילת הפסח, לכן "יזרק הדם עלינו... ויאכל הבשר לטהורים":

אמנם, הפסח הוא "קרבן לה'" (קדשים), ולכן אין הם יכולים לאכול ממנו, כי אסור לטמא לאכול קדשים, ומשום כך "יאכל הבשר לטהורים (אחרים)", אך מדוע יגרע מהם הענין החדש שנוסף לפסח – "להקריב את קרבן ה' במועדו", פעולה שיכולה להיעשות בלי כניסתם למשכן^* – "יזרק הדם עלינו בכהנים טהורים"⁴⁹.

ז. "לטמאים" או "לטהורים"

לפי ביאור זה בפירוש רש"י אפשר להבין גם את הגירסא המופיעה בספרים "ויאכל הבשר לטמאים"⁵⁰, אשר מכך שרבים ממפרשי רש"י מתקנים גירסא זו⁵¹, מוכח, שכבר בימיהם היתה גירסא זו נפוצה,

ובמיוחד לפי האמור פעמים רבות, שכאשר רוצים לברר מהו הנוסח האמיתי, יש לחקור מנין וכיצד נוצרה הטעות – אין נעשית טעות במזיד.

ובעניננו: אם הנוסח של רש"י היה "לטמאים", מובן מדוע שינו זאת המעתיקים או המדפיסים ל"טהורים". אך אם היה הנוסח "לטהורים" – מדוע ישנה זאת מישהו ויכתוב "לטמאים", שזהו (א) ההיפך מהנוסח הספרי. ו(ב) ועיקר: זהו ההיפך מהדין המפורש והידוע לכל, שטמא אסור באכילת קדשים⁵²?!

ההסבר לכך הוא: לפי סברת האנשים ההם לא היתה אכילת הפסח כאכילת