ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ג

42

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אך לא ניתן להניח כי זו שיטת רש"י בפשוטו של מקרא – כי

[מלבד העובדה שאילו זו היתה אכן דעתו, היה לרש"י – שכתב את פירושו בלשון ברורה – לציין במקום כלשהו אבחנה זו¹³: שהייעודים הגשמיים שבתורה אינם שכר המצוות; או לאידך: להדגיש כאן בפסוק שהמדובר הוא (לא על ה"שכר" המדובר בתורה בדרך כלל, אלא) אודות "סוף מתן שכרן", וכיוצא בזה – הרי]:

א) בפסוק¹⁴ העוסק בייעודים הגשמיים "והפריתי אתכם והרביתי אתכם" – מפרש רש"י על המילים "ופניתי אליכם": "אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם, משל למה הדבר דומה, למלך ששכר פועלים וכו'" – ומזה ברור כי דעת רש"י על התורה היא שהברכות בעולם הזה אינן רק ענין צדדי (כדי להסיר את המניעות על קיום המצוות) אלא בבחינת "לשלם שכרכם", שכר על העבודה עצמה, בדיוק כמו שכר המשולם לפועלים¹⁵.

ב) בכלל, קשה להסכים שרש"י בפירושו על התורה מפרש כדעה הסוברת "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא", כי: מקור ויסוד שיטה זו הוא בפסוקים "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך"¹⁶ (שנאמר לגבי מצות כיבוד אב ואם), ו"למען ייטב לך והארכת ימים"¹⁷ (שנאמר לגבי מצות שילוח הקן), שפירושם: "למען ייטב לך – לעולם שכולו טוב, ולמען יאריכון ימיך – לעולם שכולו ארוך"¹⁸.

אך רש"י בפירושו על התורה לא מביא על הפסוקים הנ"ל את הפירוש "עולם שכולו טוב .. שכולו ארוך". ואדרבה: מסתימת לשון רש"י על הפסוק¹⁹ "כבד... למען יאריכון ימיך" – "אם תכבד יאריכון ואם לאו...", ובדומה לכך על הפסוק¹⁷ "שלח

הערות

13. ולכן לכאורה אא"פ לתרץ עפמ"ש בחדא"ג מהרש"א (קידושין שם) לחלק בין זכות הרבים ש"מעשים הטובים מביאים להם כל הברכות והטובות שנזכרו בתורה גם בעוה"ז כו' אבל ר"י לא אמר כן (דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא) אלא ביחיד" – כי חילוק זה לא נרמז כלל בפרש"י עה"ת (ואדרבה: מפרש"י בחוקותי (כו, ח) מוכח שגם ביחיד השכר הוא בעוה"ז).
14. בחוקותי שם, ט.
15. בפרש"י שם מסיים "כדאיתא בתו"כ", ובמפרש"י התו"כ (ראה קרבן אהרן, מלב"ים. ועוד) שם, דלשון התו"כ "היו ישראל בעוה"ז מבקשים כו' אבל אתם חשבון רב אני עתיד לחשב עמכם" היינו דלישראל יהי' שכר רוחני לעוה"ב. אבל ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז (ע' 346 והערה 20 שם) שאא"פ לפרש כן בפרש"י, שהרי בפשש"מ מפורש בכתוב זה (וכן בכתובים שלפנ"ז ושלאח"ז) שכר גשמי (אף שאח"כ – פסוק יא־יב (ובפרש"י) – נאמר גם שכר רוחני). ועכצ"ל שגם שכר גשמי הוא תשלום העבודה, [אלא שבתשלום העבודה גופא יש ב' מיני תשלום: שכר גשמי בעוה"ז (שהוא השכר המפורש בתורה), והשכר הרוחני בג"ע ועוה"ב. ולהעיר מפרש"י פרשתנו ג, כו ד"ה רב לך ("ד"א"); פרש"י אחרי הנ"ל סוף הערה 4].
16. פרשתנו ה, טז.
17. תצא כב, ז.
18. קידושין שם. ובחולין שם – בסדר הפוך.
19. יתרו כ, יב (ובפרשתנו אינו מפרשו – כי "כבר פירשתים" (פרש"י פרשתנו ה, ז)).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.