41

ב. לא מסתבר בדרך הפשט שאין שכר למצוות בעולם הזה

אך קשה לקבל פירוש זה בדברי רש"י, כי:

א) לפי זה היה לרש"י להדגיש – בדומה לגמרא – את הניגוד בין הפסוקים, שבפסוק זה ("ושמרת... היום לעשותם") מדובר (כבר לא אודות "שונאיו", אלא) אודות צדיקים גמורים^*. אך מלשונו הסתמית של רש"י "היום לעשותם, ולמחר..." – מבלי להצביע על הבדל כלשהו – משמע, שרש"י בא לומר כלל הנוגע לכל בני ישראל⁷.

ב) ועוד ועיקר: כיצד יתכן לומר כי לפי פירוש רש"י – בהתאם לפשוטו של מקרא – אין שכר על המצוות בעולם הזה ("שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"), בה בשעה שפסוקים רבים בחומש כוללים הבטחות לברכות גשמיות רבות עבור קיום התורה והמצוות – ובלשון הכתוב⁸: "אם בחוקותי תלכו... ונתתי גשמיכם בעתם" (עם כל הברכות המנויות בפרשה). ויתירה מזו: תיכף לאחר הפסוק שלנו באים הפסוקים⁹ "והיה עקב תשמעון... ואהבך וברכך... וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך... ברוך תהי'... והסיר... ואכלת...¹⁰?!

ג. דחיית ההסבר שברכות גשמיות אינן "שכר"

המפרשים¹¹ מתרצים על פי דברי הרמב"ם¹² הידועים, אשר שכר המצוות לאמיתתו הוא חיי העולם הבא, וכל היעודים הגשמיים נועדו רק בכדי "שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו .. וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כו' כדי שנזכה לחיי העולם הבא".

וזו הכוונה "למחר לעולם הבא ליטול שכרם" – משום שהשכר האמתי על קיום המצוה – בלשון הרמב"ם שם: "סוף מתן שכרן של מצוות" – הוא חיי העולם הבא, ועל זה נאמר "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".