7

מרחיב ומפרט שם כיצד משפיע הדבר על מספר הלכות⁷⁴.

ולכן דוקא בכיבוש ארץ סיחון ועוג, כהקדמה והתחלה של כיבוש ארץ ישראל, היה צורך לבטל את ה"קריה" של סיחון ועוג – את האחדות של קליפת הטומאה אצל אומות העולם, ומשום כך אף התייצבו סיחון ועוג בכח ה"קריה" כדי למנוע מבני ישראל את הכניסה לארץ ישראל.

ואף כוחם של ישראל בכיבוש קריות של ארץ סיחון ועוג נבע מענין האחדות עצמו, כי היתה לכך חשיבות בכיבוש ארץ ישראל כולה⁷⁵, ולכן היה אז לישראל מעין כח הצבור והקהל שבארץ ישראל, כדי לבטל ולכבוש את הקריות – ה"צבור" שב"לעומת זה".

ט. אחדות בגלות ובארץ ישראל

פרשות מטות מסעי ודברים נקראות תמיד בימי בין המצרים⁷⁶. ומובן, שהמשמעות של "קריה", המודגשת הן בפרשת מסעי והן בפרשת דברים, קשורה במיוחד לתקופה זו:

הגורם לחורבן ולגלות ישראל היה הפירוד בתוכם, כדברי חז"ל⁷⁷ שהחורבן בא עקב עוון שנאת חנם. מכך מובן, שהתיקון, של "בין המצרים", הוא על ידי ביטול הגורם לחורבן, על ידי הוספה וחיזוק ב"קריה" של ישראל, באהבת ישראל, עד לאופן של אחדות ישראל מושלמת.

ובכך יש שני שלבים, כפי שלומדים מהאמור בפרשת מסעי ולאחר מכן בפרשת דברים:

בראש ובראשונה אומרים, שגם כאשר ישראל נמצאים עדיין בתוך הגלות, ב"מסעי בני ישראל" במדבר העמים⁷⁸, לפני הכפרה על חטאינו, כבר אז ישנה ההגנה נגד "גואל הדם" על ידי התנהגות באופן של "קריה" – "והקריתם לכם ערים" – בני ישראל מאוחדים.

וזוהי ההכנה שבאמצעותה מתבטלת ה"קריה" שלעומת זה – "לא היתה קריה אשר שגבה ממנו .. אשר לא לקחנו מאתם" – עד לביטול ולכפרה של חטאינו, בשלמות,

ומיד נכנסים לארץ טובה ורחבה⁷⁹, ארץ ישראל, עד אשר "ירחיב ה' אלקיך את גבולך"⁸⁰, לא רק עבר