221
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לפי זה יש לומר בפשטות, שאמנם, "לשכת העץ" נבנתה מעץ, אך למרות זאת אין בכך איסור, כי בנו את העץ באופן שקוע וכיסוהו בסיד וכדומה, כך שלא יהיה "עץ בולט" 22.
ג. "שלא תזוח דעתו עליו"
אך אין מובן: זהו הסבר לכך שמותר לבנות לשכה מעצים, אך יש לבאר 23: מדוע "היה צורך" לבנות מלכתחילה את הלשכה מעצים, ולכסותם אחר כך בסיד, ולא – רק מאבנים או מלבנים, כלשכות האחרות?
בעל תוספות יום טוב 24 מבאר, שההסבר לכך הוא בדומה לנאמר בגמרא 25 על כך שהלשכות נקבעו באופן שגרם טרחה מרובה בעבודתו של הכהן הגדול ביום הכפורים, עקב הצורך בהליכתו הלוך ושוב מדרום לצפון ומצפון לדרום – וזאת, כדי "שלא תזוח דעתו עליו", שלא יתגאה בכתר כהונה 26. וכך בעניננו: כדי שלא תזוח דעתו עליו עשויה לשכתו מעץ, ולא מאבנים.
אבל, לכאורה, אין די בהסבר זה 27: אמנם, יש להבטיח "שלא תזוח דעתו עליו", אך אין לומר, שצריך "להדר"
הערות
- 22. ע"ד תי' הרדב"ז שם: וכן לשכת כ"ג אע"פ שהי' דרך בנין לא הי' בולט אלא כעין תקרת ההיכל. וכן תי' במעשה רקח ומפרשים שם. – אבל עפמ"ש בהערה הקודמת צ"ל שהשקיעו וסיידו בסיד כו', כבפנים. – ועפ"ז מובנת קושיית הראב"ד על הרמב"ם, כי לדעתו לא הי' טוחה בסיד כו' והוי עץ בולט (משא"כ להמפרשים הנ"ל צ"ע – מעיקרא מהי קושיית הראב"ד).
- 23. ראה גם כס"מ הל' ביהב"ח שם.
- 24. מדות פ"ה שם. ובמפרשים שם.
- 25. יומא יט, סע"א.
- 26. פרש"י יומא שם – הובא בתוי"ט שם.
- 27. ובפרט ע"פ הנ"ל בפנים שהעצים טחו בסיד.
- . וגם תקרת ההיכל שהיתה של ארזים (מ"א שם, ט־י. וראה רדב"ז שבהערה הבאה) – הרי הי' על גבה "כיור" שהוא של אבנים וסיד (פיה"מ להרמב"ם ופי' הרא"ש מדות פ"ד מ"ו. וראה רע"ב שם "שהיתה טוחה בזהב"). והכלונסאות של ארז שהיו קבועים בכתלו של היכל (מדות פ"ג מ"ח) – כבר תי' בכס"מ להל' ביהב"ח שם (הובא בתוי"ט מדות שם) דקבועים בעלמא בלא בנין (וראה תוי"ט שם ד"ה ומודלה. תוי"ט ועוד מפרשים – שם פ"א מ"ו. שם פ"ב מ"ו. ועוד). אבל להעיר ממלתראות ע"ג פתח האולם (מדות פ"ג מ"ז), שבתוי"ט שם (הנ"ל הערה 15) תי' שאינו עץ בולט – שלכאורה צ"ע שהרי היו נראות, ויתרה מזה מסתכלין בהן (ריש ערובין). – ובפי' הרא"ש (במדות שם) "שקועין בבנין".
משנה מדות ד׳:ו׳ - הטקסט מספריא
וההיכל מאה על מאה על רום מאה. האוטם שש אמות. וגובהו ארבעים אמה אמה כיור. ואמתים בית דלפה. ואמה תקרה. ואמה מעזיבה. וגובה של עליה ארבעים אמה. ואמה כיור. ואמתים בית דלפה. ואמה תקרה. ואמה מעזיבה ושלש אמות מעקה. ואמה כלה עורב. רבי יהודה אומר לא היה כלה עורב עולה מן המדה. אלא ארבע אמות היה מעקה:
משנה מדות ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וכלונסות של ארז היו קבועין מכתלו של היכל לכתלו של אולם. כדי שלא יבעט. ושרשרות של זהב היו קבועין בתקרת האולם. שבהן פרחי כהונה עולין. ורואין את העטרות. שנאמר (זכריה ו, יד). והעטרות תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל ה'. גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסות. כל מי שהוא מתנדב. עלה. או גרגיר. או אשכול. מביא ותולה בה. אמר רבי אליעזר ברבי צדוק. מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים:
משנה מדות ג׳:ז׳ - הטקסט מספריא
פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה. וחמש מלתראות של מילת היו על גביו. התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה. שלמעלה ממנה עודפת עליה אמה מזה ואמה מזה. נמצאת העליונה שלשים אמה. ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לג ‹ מסעי ‹ שיחה ב ‹ 211 לקו"ש חכ"ח ע' 221
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

