223
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בכך 28, ולהביע על ידי כך שישנו חשד גדול שהוא אינו נוהג כראוי, כנאמר במשנה 29, שכאשר משביעים את הכהן הגדול שהוא לא ישנה את סדר עבודת היום, "הן פורשין ובוכין" על כך שחשדו בו 30:
ובמיוחד שבנוסף לכך שמביאים לידי ש"לא תזוח דעתו עליו" על ידי גרימת טרחה רבה בעבודתו, ובנוסף לכך, גם הפרישה שבעה ימים, כדברי רש"י 31, גורמת לכך ש"לא יהא לבו זחה עליו" – יוסיפו עוד בענין זה על ידי שינוי בכל ימות השנה ובניית לשכת הכהן הגדול מעץ?!
ד. "עץ" – "כהן גדול מאריך ימיו של אדם"
בהערותיו למסכת מדות 32 אומר אבי מורי, "לשכת כהן גדול נקראת לשכת העץ (רק) כל זמן שהכהנים גדולים היו כשרים וצדיקים שהאריכו ימים כמו שמעון הצדיק", אך לא לאחר שמעון הצדיק, שאז החליפו את שם הלשכה ל"לשכת פרהדרין" 33, כי "נותנין 34 עליו ממון לכהונה, ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש".
והוא מסביר 35, ש"עץ מורה על אריכות ימים, כמו שנאמר בישעיהו סימן ס"ה 36, כימי העץ ימי עמי", וזהו ההסבר לכך שבזמן שהכהנים הגדולים היו כשרים נקראה הלשכה בשם "לשכת העץ", משום אריכות ימיהם, המזכירה את צדקתם.
ולאחר מכן מוסיף אבי מורי ואומר: "וכהן גדול שייך לאריכות ימים", כי אריכות ימים נובעת מ"ימין" – "אורך ימים בימינה" 37 – בחינת חסד, אשר "כהן גדול הוא בחינת חסד". והוא מביא38 הוכחה לכך שהכהן הגדול קשור לענין אריכות ימים מדברי חז"ל 39 לגבי ההורג נפש בשגגה, אשר חייב להישאר בעיר המקלט, לפי הדין, "עד מות הכהן הגדול": "רוצח מקצר
הערות
- 28. ולהעיר גם מההמשך בתוי"ט שם גופא בנוגע ללשכת הגזית "שלא שייך התם הזחת הדעת הואיל ורבים הם כו' ועוד שכבר דעתם נחה ולא זחה כשראו לפניהם כו'".
- 29. יומא יח, סע"ב. רמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"א ה"ז.
- 30. בגמ' שם – יט, ריש ע"ב. רמב"ם שם.
- 31. יומא ח, ריש ע"ב.
- 32. תורת לוי"צ ס"ע רפז ואילך. ועד"ז כתב ב"תוספות חדשים" למשניות מדות שם.
- 33. יומא ח, ב ובפרש"י שם ד"ה בתחלה [ביומא שם נזכר השם (שהי' נקרא בתחלה) "בלווטי". וראה תורת לוי"צ שם דהוא ענין אחד עם "לשכת העץ". וראה לקמן הערה 42].
- 34. יומא שם.
- 35. שם ע' רפח. ועד"ז כתב ב"תוספות חדשים" שם. וראה במפרשים שם.
- 36. פסוק כב. וראה ב"ב טו, א.
- 37. משלי ג, טז.
- 38. תורת לוי"צ שם ע' רפט.
- 39. ספרי ויל"ש (וראה פרש"י) פרשתנו לה, כה.
משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
בימי בית שני צץ המינות בישראל ויצאו הצדוקין מהרה יאבדו שאינן מאמינין בתורה שבעל פה והיו אומרין שקטרת של יוה"כ מניחין אותה על האש בהיכל חוץ לפרוכת וכשיעלה עשנה מכניס אותה לפנים לקדש הקדשים הטעם זה שכתוב בתורה כי בענן אראה על הכפרת אמרו כי הוא ענן הקטורת ומפי השמועה למדו חכמים שאין נותן הקטרת אלא בקדש הקדשים לפני הארון שנאמר ונתן הקטרת על האש לפני ה' ולפי שהיו חוששין בבית שני שמא כהן גדול זה נוטה לצד מינות היו משביעין אותו ערב יום הכפורים ואומרים לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן את שמו בבית הזה שלא תשנה דבר שאמרנו לך והוא פורש ובוכה על שחשדוהו במינות והן פורשין ובוכין לפי שחשדו למי שמעשיו סתומין שמא אין בלבו כלום:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ח ע' 223
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יג קרח שיחה ב מאותו ספר יומא ח, א
- לקוטי שיחות כרך כח חוקת שיחה א מאותו ספר יומא ח, א
- תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"א יומא ח, ב
- תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ו יומא ח, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור יומא ח, א
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת סז יומא ח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט יומא ח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל יומא ח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א יומא ח, סע"ב

