200
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אך יש להבין: מדוע בוחר רש"י דוקא גירסא זו, שרבי מאיר אומר את דבריו בקשר לפסוק שבפרשת מטות, ולא את הגירסא הנפוצה8, שדברי רבי מאיר קשורים לפסוק שבפרשת חוקת?
ב. לפי הפשט – קשורים דברי רבי מאיר לפסוקנו
הרא"ם מסביר9, שמאמרו של רבי מאיר מהווה המשך להלכה הקודמת ב"ספרי", הנלמדת מהמלים "בחלל חרב": "בא הכתוב ולימד על החרב, שטמאה טומאת שבעה, והנוגע בה טמא טומאת שבעה" – "חרב10 הרי הוא כחלל", שכאשר נוגעים בחרב, אשר נגעה במת, נטמאים בטומאת שבעה, בדיוק כבנגיעה במת עצמו. ועל כך מוסיף רבי מאיר ומחדש, שמפסוקנו – "כל הורג נפש" – לומדים, ש"לאו דוקא חרב, אלא כל דבר המקבל טומאה", הרי ההלכה היא, ש"הכלי מטמא בחבורי המת כאילו נוגע במת עצמו". ולכן מביא זאת רש"י בפסוקנו ולא בפסוק "בחלל חרב" שלפני כן, כי ההוכחה ש"לאו דוקא חרב אלא כל דבר המקבל טומאה" נלמדת מהמלים "כל הורג נפש" שבפרשתנו.
אך קשה להבין כך בפירוש רש"י11, שלפי פשוטו של מקרא קשורה דרשתו של רבי מאיר (שהובאה בפירוש רש"י) להלכה של "חרב הרי הוא כחלל", ובאה בהמשך לה, כי לפי זה חידושו העיקרי של רבי מאיר הוא בכך ש"לאו דוקא חרב" אלא "כל דבר המקבל טומאה". ואילו מן הניסוח בפירוש רש"י "בהורג בדבר המקבל טומאה הכתוב מדבר" מובן, שרבי מאיר אינו מתכוון להרבות את "כל דבר המקבל טומאה" (ולא רק "חרב"), אלא להיפך: בכוונתו למעט, שפסוקנו מדבר רק על "הורג בדבר המקבל טומאה", ולא בהורג סתם, על ידי כל דבר שהוא.
וכן: בפירוש רש"י כאן אין מוזכרת כלל ההלכה שהחרב טמאה טומאת שבעה, "חרב הרי הוא כחלל". יותר מכך: גם על הפסוק "בחלל חרב" עצמו, שבפרשת חוקת, אין רש"י מפרש דבר. מכך מובן, שלפי רש"י, משמעות המלים "בחלל חרב" היא כפשוטו של מקרא12, שנוגעים בחלל, ולא בחרב (שאז נטמאים מפני "חרב הרי הוא כחלל") – כי שינוי הפשט
הערות
- 8. ראה מפרשי הספרי – כמה גירסאות בלשון הספרי (וראה גם ספרי הוצאת האראוויטץ שמביא מכמה דפוסים וכת"י), ובכולם – בא הספרי כביאור עה"פ דפ' חוקת (ולא עה"פ דפרשתנו).
- 9. לפרש"י כאן – קרוב לסופו.
- 10. לשון חז"ל – פסחים יד, ריש ע"ב (ובר"ח שם – מספרי). וש"נ.
- 11. נוסף ע"ז שפשטות לשון רש"י היא שאמירת ר"מ היא על התיבות "כל הורג נפש".
- 12. כבהמשך הכתוב: בעצם אדם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך כה וירא שיחה ב מאותו ספר פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו פסחים יד, רע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו פסחים יד, רע"ב
- תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ ויקהל-פקודי פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז פסחים יד, רע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת שמואל תרל"ח בנים אתם כו' פסחים יד, רע"ב
- תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל פסחים יד, רע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה ג פסחים יד, א
- ספר השיחות פורים תש"ח בסעודה פסחים יד, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לו פסחים יד, א
- דובר שלום שכח ובירך ענט"י ב"ורחץ" פסחים יד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצח דין שחיטה ביום טוב פסחים יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקג שלא להכין מיום טוב לחבירו פסחים יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכז דיני עירוב תבשילין פסחים יד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב פסחים יד, ב

