ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ב

200

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אך יש להבין: מדוע בוחר רש"י דוקא גירסא זו, שרבי מאיר אומר את דבריו בקשר לפסוק שבפרשת מטות, ולא את הגירסא הנפוצה⁸, שדברי רבי מאיר קשורים לפסוק שבפרשת חוקת?

ב. לפי הפשט – קשורים דברי רבי מאיר לפסוקנו

הרא"ם מסביר⁹, שמאמרו של רבי מאיר מהווה המשך להלכה הקודמת ב"ספרי", הנלמדת מהמלים "בחלל חרב": "בא הכתוב ולימד על החרב, שטמאה טומאת שבעה, והנוגע בה טמא טומאת שבעה" – "חרב¹⁰ הרי הוא כחלל", שכאשר נוגעים בחרב, אשר נגעה במת, נטמאים בטומאת שבעה, בדיוק כבנגיעה במת עצמו. ועל כך מוסיף רבי מאיר ומחדש, שמפסוקנו – "כל הורג נפש" – לומדים, ש"לאו דוקא חרב, אלא כל דבר המקבל טומאה", הרי ההלכה היא, ש"הכלי מטמא בחבורי המת כאילו נוגע במת עצמו". ולכן מביא זאת רש"י בפסוקנו ולא בפסוק "בחלל חרב" שלפני כן, כי ההוכחה ש"לאו דוקא חרב אלא כל דבר המקבל טומאה" נלמדת מהמלים "כל הורג נפש" שבפרשתנו.

אך קשה להבין כך בפירוש רש"י¹¹, שלפי פשוטו של מקרא קשורה דרשתו של רבי מאיר (שהובאה בפירוש רש"י) להלכה של "חרב הרי הוא כחלל", ובאה בהמשך לה, כי לפי זה חידושו העיקרי של רבי מאיר הוא בכך ש"לאו דוקא חרב" אלא "כל דבר המקבל טומאה". ואילו מן הניסוח בפירוש רש"י "בהורג בדבר המקבל טומאה הכתוב מדבר" מובן, שרבי מאיר אינו מתכוון להרבות את "כל דבר המקבל טומאה" (ולא רק "חרב"), אלא להיפך: בכוונתו למעט, שפסוקנו מדבר רק על "הורג בדבר המקבל טומאה", ולא בהורג סתם, על ידי כל דבר שהוא.

וכן: בפירוש רש"י כאן אין מוזכרת כלל ההלכה שהחרב טמאה טומאת שבעה, "חרב הרי הוא כחלל". יותר מכך: גם על הפסוק "בחלל חרב" עצמו, שבפרשת חוקת, אין רש"י מפרש דבר. מכך מובן, שלפי רש"י, משמעות המלים "בחלל חרב" היא כפשוטו של מקרא¹², שנוגעים בחלל, ולא בחרב (שאז נטמאים מפני "חרב הרי הוא כחלל") – כי שינוי הפשט

הערות

8. ראה מפרשי הספרי – כמה גירסאות בלשון הספרי (וראה גם ספרי הוצאת האראוויטץ שמביא מכמה דפוסים וכת"י), ובכולם – בא הספרי כביאור עה"פ דפ' חוקת (ולא עה"פ דפרשתנו).
9. לפרש"י כאן – קרוב לסופו.
10. לשון חז"ל – פסחים יד, ריש ע"ב (ובר"ח שם – מספרי). וש"נ.
11. נוסף ע"ז שפשטות לשון רש"י היא שאמירת ר"מ היא על התיבות "כל הורג נפש".
12. כבהמשך הכתוב: בעצם אדם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.