ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה א

198

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

נדר, בכל זאת אין זו דעת אמיתית שיש בה חזקה.

ט. נדר – קביעת קדושה ללא הגבלה

ויש לבאר את הטעם, כפירוש ה"צפנת פענח", לכך שהרמב"ם נוקט בדעה ש"עונת נדרים" היא דוקא לאחר שהגיעו לגיל הבגרות, אלא שלא הביאו סימנים:

בענין הנדרים יש חידוש נפלא – שבכוחו של היהודי לגרום לכך שדבר המותר לפי התורה ייאסר כקרבן, עד כדי כך שחלה קדושה על הדבר הנאסר, בדומה לקדושת קרבן³³.

וזהו חידוש אפילו יחסית לקרבנות ממש³⁴, כי לקרבנות יש מספר מגבלות, ורק סוגים מסויימים של בעלי חיים, וכן דברים מועטים מן הצומח ומן הדומם ראויים להיות קרבים על גבי המזבח. ואילו נדרים הם ללא הגבלות – אפשר לנדור לגבי כל דבר, ואפילו הוא דבר טמא חלה עליו באמצעות הנדר קדושה.

יוצא מכך דבר והיפוכו, שדוקא בענין נדרים, הדורשים כוח גדול יותר, יותר מאשר מצוות אחרות, קובעת התורה שאפילו קטן, שאין חלות עליו כל המצוות האחרות, יכול לקבוע קדושה זו, אם הוא "מופלא הסמוך לאיש"!

לכן סובר הרמב"ם, כפירוש ה"צפנת פענח", שדי לומר חידוש זה לגבי קטן שהגיע לגיל הבגרות, אלא שחסרים לו הסימנים. ואין לחדש חידוש גדול יותר, שבן י"ב שנה ויום אחד, אשר "יודע להפלות" יוכל לקבוע קדושה כזו, בלי הגבלות!

י. נדרים – "פלא" מעל התורה

בכל זאת, דעתם של כמה ראשונים³⁵, וכן דעת הרמב"ם לפי מספר אחרונים³⁶, היא שהמשמעות של "מופלא הסמוך לאיש", אשר נדרו הוא נדר מן התורה, כוללת גם את בן י"ב שנה ויום אחד היודע להפלות.

את זאת ניתן להסביר לפי ביאורו של ה"צמח צדק"³⁷ על הטעם לכך שבנדרים אין הגבלות הקיימות בקרבנות, כדלעיל – שבקרבנות "נעשה קודש על־פי גזירת התורה שהיא החכמה עליונה", ואילו על ידי נדרים "נמשכת" קדושה מדרגה שמעל ה"חכמה". דבר זה נרמז בלשון הפסוק³⁸ "איש... כי יפליא לנדור" – שנדרים באים מדרגה המכונה

הערות

33. ראה לקו"ת פרשתנו (פב, סע"ב. פג, סע"ב ואילך). סהמ"צ להצ"צ מצות נדרים בתחלתה וסופה. ועוד – ע"פ כתובות נט, ב ועוד. וראה רש"י נדה מו, ב ד"ה תרומה.
34. סהמ"צ להצ"צ שם בסופה.
35. נסמן לעיל הערה 19.
36. נסמנו בהערה 29.
37. סהמ"צ להצ"צ שם. וראה מאמרי אדה"ז – תק"ע (ע' קכה).
38. נשא ו ב. ועד"ז בחוקותי כז, ב.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1

ג - שנת תשי"א - חלק שני ‹ בס"ד. ר"ד* יום ג' פ' פינחס, כ"ף תמוז, ה'תשי"א לקו"ש חכ"ח ע' 198

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.