ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח בלק שיחה ב

167

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ד. המלים בדברי בלעם שהם "משל"

ההסבר לכך בפשטות הוא:

כהקדמה לדברי בלעם אומרת התורה²⁶: "וישא משלו ויאמר". את המלה "משלו" אין רש"י מפרש כאן²⁷, ומכך מובן, שלפי רש"י משמעות המלה היא כפשוטה, שבלעם הביע את דבריו במשל במשמעותו הפשוטה – "משל למה הדבר דומה".

כפי שרואים בכל אחד מדיבוריו של בלעם בהמשך (שלש פעמים), שגם שם נאמר "וישא משלו"²⁸, שהוא משבח את ישראל באמצעות משלים – "כתועפות ראם"²⁹, "כלביא... וכארי"³⁰, "כנחלים .. כגנות..."³¹, "דרך כוכב"³².

מתעוררת השאלה: אלו מדבריו היו בדרך משל³³? תחילת דבריו "מן ארם ינחני בלק... לכה... מה אקוב..."³⁴ אינם משל, אלה הם דברים כהווייתם. ודברי הברכה והשבח שבהמשך – "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" – אף הם אינם משל³⁵.

לכאורה, אפשר היה לומר שהמלה "משלו" מוסבת כלפי המלים שבהמשך³⁶ "מי מנה עפר יעקב", כפי שמבארים המפרשים³⁷, שהכוונה היא, שמשום מספרם העצום של ישראל אי אפשר למנותם, בדומה למשל של "עפר" אשר אי אפשר לסופרו. כנאמר

הערות

26. כג, ז.
27. וגם לא לעיל חוקת כא, כז "יאמרו המושלים" (ובפרש"י שם "בלעם שנאמר בו וישא משלו"). וראה רש"י תבא כח, לז: למשל .. יאמרו זו דומה כו'.
28. כג, יח. כד, ג. שם, טו. – וראה לקמן ס"ו ואילך. בנוגע לנבואתו אח"כ על שאר אומות (שגם שם נאמר (כד, כ־כג) "וישא משלו") – ראה לקמן סעיף ז והערה 61.
29. כג, כב. וכן כד, ח.
30. כג, כד. וכן כד, ט.
31. כד, ו.
32. כד, יז. – אבל מש"נ אח"כ "וקם שבט – מלך רודה ומושל" (רש"י) אינו משל, כי "שבט" הוא כינוי למלך ורודה. וראה ויחי מט, י ובפרש"י שם.
33. שמלשון "וישא משלו ויאמר" מוכח שדיבר במשל (ולא רק שנבואתו מה' היתה במשל – ראה בהעלותך יב, ח ובפרש"י). בספורנו (כג, ז) שבתורה לא מסופר "המשל שראה בנבואתו" כ"א רק ש"אחר שספר המשל פתר את ענינו ואמר כי הוראת המשל היתה איך מן ארם כו'". אבל מפשטות המשך לשון הכתוב – "וישא משלו ויאמר מן ארם גו'" – משמע לכאורה שבדברים אלו (שבכתוב) יש משל. וכנ"ל בפנים שבכל א' מדברי בלעם (דלקמן) יש משל (א' עכ"פ) על בנ"י וכו'.
34. כג, ז־ח.
35. בפרש"י ד"ה הן עם – "כתרגומו", ובת"א "בלחודיהון עתידין דיחסנון עלמא". אבל גם לפי זה אין זה משל (שהרי "לבדד" פירושו כפשוטו – "בלחודיהון") אלא שדיבר בקיצור כו' ורמז בזה הירושה דלעת"ל.
36. כג, י.
37. ראב"ע, רמב"ן, בחיי (על דרך הפשט), רלב"ג, אברבנאל ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.