168

הערות

1. 38. לך יג, טז. וכן ויצא כח, יד. ועד"ז בעוד מקומות.
2. 39. בת"א שם ממשיך ד"אמיר עליהון יסגון כעפרא דארעא", וי"מ (נחלת יעקב כאן) דאין כוונת התרגום לפרש "עפר" – "עדקיא", כ"א "פי' הכתוב כך הוא מי מנה אותם שעליהם נאמר יסגון כעפרא דארעא", אלא שס"ל להתרגום שדבר זה נתקיים רק בקטנים (כי גדולים מבן עשרים עוברים על הפקודים תחת המנין. וראה רשב"ם (ט־י), גו"א ועוד כאן) ולכן מוסיף התרגום "דעדקיא". אבל מזה שרש"י מעתיק (מהתרגום) רק התיבות "דעדקיא דבית יעקב", והמשך לשונו הנ"ל רק מרמז ב"וכו'" – מוכח, שס"ל לרש"י דלפי התרגום "עפר יעקב" פירושו – "דעדקיא דבית יעקב". [והוספת התרגום "דאמיר עליהון כו'" הוא ענין נוסף בפי' "עפר יעקב"*, ואינו מוכרח להבנת פשש"מ (שלכן רק רמזו רש"י ב"וכו'"), כמשנ"ת בארוכה בלקו"ש חל"ח ע' 91 ואילך. וע"ש גם ההכרח בפשש"מ ד"עפר יעקב" אינו משל כ"א פירושו "דעדקיא דבית יעקב" (וראה גו"א כאן)].
3. 40. חזקוני כאן. וגם את"ל שאין כוונת התרגום דעפר הוא כינוי על קטנים כ"א שקטנים נמשלו לעפר מצד "שהם קטנים (ודקים) כמו עפר" (גו"א כאן. וכן משמע ברא"ם) – אין לפרש שע"ז קאי "וישא משלו", כי בפשטות "משלו" של בלעם קאי על השבח וברכה גופא, שבהמשל עצמו יש ענין של שבח וברכה על בנ"י.
4. 41. שזהו הפירוש של "דעדקיא" ("דק") – ראה אוה"ת פרשתנו ע' תתקל (וש"נ). ועוד.
5. 42. בעה"ט כאן. וראה אוה"ת פרשתנו שם (וש"נ). וכ"כ בקונטרס השגות על הרא"ם הנ"ל (הערה 39 בשוה"ג).
6. 43. שה"ש ב, ט (ובפרש"י שם). שם, יז. ועוד.
7. 44. ואין זה משל כ"א רק "מקרא מסורס .. כאילו אמר מי מנה מה שעושה יעקב בעפר" (רא"ם כאן).
8. . ובקונטרס השגות על הרא"ם (לר' וידאל הצרפתי) שבסו"ס נימוקי שמואל, שהם ב' פירושים בתרגום, "כי דרך אונקלוס לתרגם לפעמים הכתוב בב' פנים" (ומביא מפרש"י ויחי מט, יב).