135

פרה אדומה במקום שנמצאים יהודים ושומרים עליו, נפגמת השלמות של קיום הציווי על הימצאות תמידית של אפר פרה "למשמרת"³⁴.

ד. התפלה למשיח – ללמדנו הלכה

אך הסבר זה אינו מספיק, שהרי משמעות הפשוטה של לשון הרמב"ם היא, שזוהי בקשה ותפלה לגילוי המשיח, כפי שאומר הרמב"ם במפורש "אמן כן יהי רצון³⁵". ונשארת התמיהה בעינה: כיצד מתאים לשבץ בספר היד החזקה תפלה על ביאת וגילוי המשיח?

הכרחי אפוא לומר, שבכך רומז הרמב"ם לענין של הלכה. כידוע, דרכו של הרמב"ם לרמוז להלכות באמצעות דיוקים בניסוח ודיוקים בסדר ההלכות, ובמיוחד כאשר ההלכה היא חידוש של הרמב"ם שאינו מופיע במפורש בגמרא וכדומה.

וכן בעניננו: העובדה שהרמב"ם (א) מוסיף תפלה על ביאת וגילוי המשיח וכן (ב) מציב אותה שלא במקומה (לכאורה) ב"הלכות משיח", אלא דוקא בהלכות פרה אדומה, ששם מופיע ענין המשיח כבדרך אגב – באה ללמדנו ענין של הלכה.

ה. הצפיה למשיח – חובה תמידית

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

על החובה להאמין בביאת המשיח פוסק הרמב"ם בהלכות מלכים³⁶ "וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו .. הוא כופר .. בתורה ובמשה רבינו". כלומר, אין די להאמין בביאת המשיח, אלא חייבים לקוות ולצפות לביאתו.

ואם כך מובן, שכשם שהאמונה בביאת המשיח צריכה להיות תמידית, כך גם החובה להיות "מחכה לביאתו" היא תמידית – יהודי חייב תמיד לקוות ולצפות למשיח, ויותר מכך, כנאמר בתפלה – "כי לישועתך קיוינו כל היום".

יהודי מגיע לתחושה אמיתית של "מחכה לביאתו", ולא רק כידיעה בלבד, כאשר הוא חש שללא ביאת המשיח אין הוא מסוגל להגיע לשלמות, ואז הוא מצפה באופן תמידי לביאת