104

גם הרמב"ם מביא דרשה זו בהלכות תלמוד תורה⁸, ואלה דבריו: "בשלשה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה – זכה בו אהרן שנאמר⁹: והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, כתר מלכות – זכה בו דוד שנאמר¹⁰: זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי, כתר תורה – הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל שנאמר¹¹: תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, כל מי שירצה יבוא ויטול. שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה...".

יש להבין: בגמרא אין מובאות הוכחות מן הפסוקים, למרות שהיא "בלולה" מהלכה, מקרא, שקלא וטריא וכדומה, וכן בספרי¹², ודוקא הרמב"ם מביא בספרו, שהוא "הלכות הלכות"¹³, הוכחות מן הפסוקים?

ב. השאלות על פסוקי ההוכחות

בהגהות מיימוניות¹⁴ מצויין שהמקור לדברי הרמב"ם אינו רק במסכת יומא, כנאמר ב"כסף משנה"¹⁵, אלא גם באבות דרבי נתן¹⁶, ואכן, שם מובאות ההוכחות מן הפסוקים לכל שלשת הכתרים.

ברם:

א) שנים מן הפסוקים המובאים שם אינם הפסוקים שמביא הרמב"ם.

ב) ועיקר: באבות דרבי נתן אין ההוכחות מן הפסוקים מובאות בצד החיובי, כפי שמביאן הרמב"ם, אלא בדרך השלילה, שאת כתר כהונה ואת כתר מלכות אי אפשר לקבל, לעומת כתר תורה. וכך נאמר שם: "כתר כהונה כיצד, אפילו נותן (לו) כל כסף וזהב שבעולם, אין נותנים לו כתר כהונה, שנאמר⁹ והיתה לו .. כתר מלכות, אפילו נותן כל כסף וזהב שבעולם, אין נותנים לו כתר מלכות, שנאמר¹⁷ ודוד עבדי נשיא להם לעולם¹⁸, אבל כתר תורה אינו כן, עמלה של תורה – כל