99

על דעת עצמו!¹⁶!

יש אפוא לומר, לכאורה, שבפסוק "ויקם משה וילך..." אין התורה מתכוונת לספר שמשה הפסיק ועסק בענין אחר, אלא, להיפך: כיצד מיהר משה ובצע מיד את ציווי ה' "דבר אל העדה..." – "ויקם משה וילך... (הליכה בלבד, ללא דבור שבאמצעותו ניתן "להתרות", ומיד לאחר מכן, כהמשך לפעולה של "וילך") וידבר אל העדה...".

ואם כך, אין מובן כלל: מנין וכיצד לומד רש"י לפי פשוטו של מקרא, שמשה לא הלך מיד למסור את ציווי ה' לעדה, אלא הלך אל דתן ואבירם, כדי "שישאו לו פנים", ויחזרו בתשובה?

ב. "שישאו לו פנים – קושי לשוני

בנוסף לכך אין מובנת לשונו של רש"י – "כסבור שישאו לו פנים": אם כוונת רש"י היא, שמשה הלך להזהירם ולהחזירם בתשובה על ידי הראותו להם "פניו", מדוע אין רש"י¹⁷ אומר זאת בלשון ברורה, בדומה לדברי המדרש – "כסבור שישאו לו פנים וישובו ממחלוקתם" או ניסוח דומה לכך? והרי המשמעות של המילים "כסבור שישאו לו פנים" היא נתינת כבוד למשה.

אף אם נרצה לומר שרש"י מתכוון להשתמש בביטוי המביע את הענין שמטרת הליכתו היא להשפיע עליהם¹⁸ –

גם אז יכול היה רש"י לצטט את לשון המדרש¹⁹ "אולי יתביישו ויחזרו בהם", או בדומה ללשון הרשב"ם²⁰: "אולי יחזרו בתשובה", ועל ידי כך היתה מובנת בבירור מטרת ההליכה²¹.

ג. "אין מחזיקין במחלוקת – מפסוק אחר

לכאורה, ניתן היה להסביר את דברי רש"י לפי מאמר הגמרא²² על הפסוק: "ויקם משה וילך אל דתן ואבירם, אמר ריש לקיש מכאן שאין מחזיקין במחלוקת".