ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח שלח שיחה א

85

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"מעשה עוזא ועזאל", וכך מובא במספר מקומות במדרשים⁹. ואילו תרגום יונתן¹⁰ אומר "שמחזאי ועוזיאל", וכן נאמר במסכת נדה¹¹: "סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי". ורש"י מפרש שם: "שבא משמחזאי ועזאל"¹², וכך מובא במקורות נוספים¹³.

מדוע איפוא בוחר רש"י דוקא בדעה "שמחזאי ועזאל", ולא ב"עוזא ועזאל"¹⁴?

ב. נפלו – מן השמים או מן העולם

בנוסף לתוספת ברש"י כאן לגבי שמות הנפילים, יש, לכאורה, שינוי בפירוש רש"י לגבי עצם ביאור המילה "נפילים":

בפרשתנו מבאר רש"י "שנפלו מן השמים", ואילו בפסוק⁵ "הנפילים היו בארץ" מבאר רש"י¹⁵ "על שם שנפלו והפילו את העולם", שהמשמעות הפשוטה של "נפלו" היא¹⁶, שנאבדו מן העולם. בדומה לביטוי "הפילו את העולם" המופיע בפירוש רש"י מיד לאחר מכן.

יש המפרשים¹⁷, שכוונת רש"י שם היא ש"נפלו מן העולם¹⁸ רצה לומר מן העולם העליון שהם שמים", כפי שמפרש רש"י בפרשתנו "שנפלו מן השמים". אך לכאורה קשה לקבל פירוש זה, שהרי אין לכך אפילו רמז בלשון רש"י, ולהיפך, כאמור לעיל, רש"י מתבטא ברצף בשני הביטויים "שנפלו והפילו את העולם"¹⁹.

ותמוה ביותר: מדוע משנה רש"י מפירושו בפרשת בראשית, ואומר כאן פירוש חדש "שנפלו מן השמים"?

שהרי גם לפי הפירוש "שנפלו והפילו את העולם" מובן כיצד ההדגשה "מן הנפילים" מטילה פחד על ישראל²⁰, ובמיוחד לפי הפירוש השני של רש"י שם¹⁵ על המילים "אנשי העם" – "אנשי

הערות

9. דב"ר ספי"א. זח"א לז, א. ועוד.
10. בראשית שם.
11. סא, סע"א.
12. ולכאורה משמע שכן – עזאל – גריס בש"ס שם, ולא לאפושי מחלוקת. וראה גם בעה"ט בראשית שם.
13. יל"ש בראשית שם (רמז מד).
14. ולהעיר שבפרש"י אחרי (טז, ח) מפרש "עזאזל" – "הר עז כו'" (ע"פ דעות הראשונות ביומא שם), ולא כתנא דבי ר"י (ביומא שם) "שמכפר על מעשה עוזא ועזאל" (והטעם י"ל כי אינו ע"ד הפשט כלל).
5.
15. ע"פ ב"ר ספכ"ו.
16. כמ"ש בס' זכרון, רא"ם, גו"א ועוד שם. וכ"כ ביפ"ת (השלם) לב"ר שם. פי' מהרז"ו שם. ועוד.
17. נחלת יעקב (הובא בשפ"ח) בראשית שם.
18. לשון המדרש שם.
19. ולהעיר שרש"י משמיט ענין הג' (בב"ר שם) "ושמלאו את העולם נפלים כו'".
20. ועוד ועיקר: עצם הענין שהענקים מתייחסים לנפילים הקדמונים דפ' בראשית ש"המה הגבורים אשר מעולם" (בראשית שם) יש בו כדי להפחיד את בנ"י (ראה רמב"ן כאן בסופו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.