86
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שממון ששממו את העולם".
יותר מכך: השינוי בפירוש רש"י על המילה "נפילים" יש לו משמעות לא רק לגבי אופן נפילתם (אם נפלו מן העולם או נפלו מן השמים), אלא גם לגבי מהותם של "הנפילים":
לפי פירוש רש"י בפרשת בראשית, היו ה"נפילים" בני אדם, ללא קשר למלאכים ולשמים, אשר "נפלו והפילו את העולם" עקב חטאיהם. וכך מפרש רש"י בפירושו הראשון והעיקרי21 בפרשת בראשית שם22 את המילים "בני אלקים" – לא מלאכים23, אלא "בני השרים והשופטים". ואילו לפי פירוש רש"י בפרשתנו – "שנפלו מן השמים" – היו הנפילים מלאכים.
ותמוה ביותר: מדוע מחדש רש"י פירוש חדש למילה "נפילים"?
ג. "נפילים" מסוג שונה לחלוטין
ויש לומר, שההסבר לכל זאת הוא:
בפירושו בפסוקנו אין כוונת רש"י כל כך לתרץ את הכפילות בפסוק "הנפילים .. מן הנפילים",
כי, בראש ובראשונה, כפילות הלשון "נפילים" כשלעצמה אינה מפליאה כל כך, שהרי אנו מוצאים פעמים רבות שהתורה כופלת את לשונה לשם הדגשה24,
[בדומה לתואר "צדיק בן צדיק"25, הבא להדגיש את גודל הצדקות של הבן, וכך בעניננו, ההכפלה "נפילים (ענקים) .. מן הנפילים" מדגישה זאת יותר, ומגבירה את ההפחדה של ישראל, ומשום כך אין הכרח לומר שהמשמעות של שתי הפעמים "נפילים" שונה בכל פעם],
ובנוסף לכך, אם הקושי הוא על כפילות הלשון "נפילים", צריך היה
הערות
- 21. משא"כ בפי' הב' שם "הם השרים* ההולכים בשליחותו של מקום אף הם היו מתערבים בהם". אבל להעיר (נוסף ע"ז שבכת"י רש"י אחדים (שתח"י) ליתא. וראה גם רש"י עה"ת הוצאת בערלינער): א) ההמשך בפרש"י "כל אלקים שבמקרא לשון מרות כו'" קאי (לכאורה) על פירוש הראשון** (אבל ראה לבוש שם). ב) גם בפירוש זה לא כתב רש"י (כפדר"א פכ"ב. ועד"ז שם פ"ז) "מלאכים" אלא "שרים". ולהעיר מראב"ע בראשית שם. ואכ"מ.
- 22. ו, ב. – שמזה מובן שכ"ה הפירוש גם בפסוק ד שם.
- 23. כדעת הפדר"א שם.
- 24. ולהעיר מפרש"י (לך יד, י): בארות בארות, בארות הרבה. – אלא שבנדו"ד אין הכוונה שהוא כפל (כמו "בארות בארות"), אלא דזה שהמרגלים חדשו והודיעו "הנפילים .. מן הנפילים", שמוצאם מנפילים, היתה הדגשה יתירה ב"ענקיות" שלהם – שגם אבותיהם היו ענקים – בכדי להוסיף בההפחדה כו'.
- 25. רש"י תולדות כה, כא.
- . ראה רש"י עה"ת הוצאת בערלינער שיש גירסא "שדים".
- . ובא' מכת"י רש"י (שתח"י) ענין זה (כל אלקים כו') בא לפני "ד"א".
רש"י על בראשית כ״ה:כ״א - הטקסט מספריא
ויעתר. הִרְבָּה וְהִפְצִיר בִּתְפִלָּה:
ויעתר לו. נִתְפַּצֵּר וְנִתְפַּיֵּס וְנִתְפַּתָּה לוֹ. וְאוֹמֵר אֲנִי, כָּל לְשׁוֹן עֶתֶר לְשׁוֹן הַפְצָרָה וְרִבּוּי הוּא, וְכֵן וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת (יחז' ח') – מַרְבִּית עֲלִיַּת הֶעָשָׁן, וְכֵן וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם (שם ל"ה), וְכֵן וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא (משלי כ"ז) – דּוֹמוֹת לִמְרֻבּוֹת וְהִנָּם לְמַשָּׂא; אנקרי"שרא בלע"ז:
לנכח אשתו. זֶה עוֹמֵד בְּזָוִית זוֹ וּמִתְפַּלֵּל וְזוֹ עוֹמֶדֶת בְּזָוִית זוֹ וּמִתְפַּלֶּלֶת:
ויעתר לו. לוֹ וְלֹא לָהּ, שֶׁאֵין דּוֹמָה תְפִלַּת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק לִתְפִלַּת צַדִּיק בֶּן רָשָׁע, לְפִיכָךְ לוֹ וְלֹא לָהּ (יבמות ס"ד):
וַיֶּעְתַּר AND ISAAC ENTREATED —He prayed much and urgently.
וַיֵּעָתֶר לו WAS ENTREATED OF HIM — He let himself be urged, conciliated and influenced by him. I say that wherever this root עתר occurs it has the meaning of heaping up and increasing. E. g., (Ezekiel 8:11) “And a thick (עתר) cloud of incense” which means an abundance of ascending smoke; (Ezekiel 35:13) “You have multiplied (העתרתם) your words against me”; (Proverbs 27:6) “The kisses of an enemy are importunate (נעתרות)”—they appear to be too many and therefore they are burdensome. old French encresser; English to increase.
לנכח אשתו FACING HIS WIFE — He stood in one corner and prayed whilst she stood in the other corner and prayed (Genesis Rabbah 63:5).
ויעתר לו [AND THE LORD] WAS ENTREATED OF HIM — of him and not of her, because there is no comparison between the prayer of a righteous person who is the son of a righteous person and the prayer of a righteous person the child of a wicked-person — therefore God allowed himself to be entreated of him and not of her (Yevamot 64a).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.