85

שיחה א

א. "הנפילים בני ענק מן הנפילים"

בפרשתנו מסופר על חטא המרגלים, על הדיבה שהוציאו על הארץ¹. ובין דברי דיבתם הם אמרו "ושם² ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם".

רש"י מצטט את המילה "הנפילים" ומפרש: "ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש".

ומסבירים המפרשים³, שרש"י רוצה ליישב את הקושי על כפילות הלשון "נפילים" בפסוק זה – "הנפילים .. מן הנפילים"⁴, והוא מסביר, שלשתי הפעמים שבהן מופיעה המילה "נפילים" יש משמעויות שונות: בפעם הראשונה משמעות המילה "נפילים" היא – "ענקים", כפי שמבאר רש"י בפרשת בראשית⁵ ש"נפילים" – "בלשון עברית לשון ענקים הוא", ובפעם השניה – "בני ענק מן הנפילים" – המשמעות היא "מלשון נפילה שנפלו מן השמים", והסבר הפסוק הוא, שהם ראו את הענקים אשר היו צאצאים "מאותם שנפלו מן השמים שהם שמחזאי ועזאל".

אך יש להבין (בנוסף לקושי על הסבר זה, כדלהלן בסעיף ג): מדוע חשוב לדעת בפשוטו של מקרא (א) שהנפילים שנפלו מן השמים נקראו שמחזאי ועזאל, ו(ב) שנפילתם היתה "בימי דור אנוש"⁶?!

יותר מכך תמוה: בפסוק "הנפילים היו בארץ", בפרשת בראשית, אין רש"י מפרט את שמותיהם של הנפילים, ותמוה: אם במקום שבו מסופר המאורע, בפרשת בראשית, לא מצא רש"י לנכון לציין את שמות הנפילים. מדוע הוא צריך לציין זאת דוקא בפרשתנו, שבה מוזכר ענין הנפילים רק בדרך אגב⁷?!

כן נדרש הסבר: לגבי שמות ה"נפילים" שנפלו מן השמים ישנן שתי דעות בדברי חז"ל: במסכת יומא⁸ נאמר